גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוסט פוסט-ציוני

הרעש סביב המכתב של עמותת "אם תרצו" לאוניברסיטת בן-גוריון מוכיח שמרוב קידוש הדמוקרטיה, כדאי שניזהר: הרבה פעמים מי שצועק "פלורליזם" בעצם מתכוון שהוא לא מעוניין לשמוע שום דעה, חוץ מזאת שדומה לשלו

תגידו - מישהו מבין מה זה פוסט-ציוני? אני לא ממש הבנתי. אז יכול להיות שהתקשיתי בגלל שנחשפתי לאחרונה ליותר מדי חומרים כימיים, במיוחד לאור העובדה שעשיתי את הביקור הרבעוני במספרה, אבל אולי מישהו יכול לגלות מעט טוב-לב ולהסביר: מה זה המונח המכובס הזה, "פוסט-ציוני"?

האם פוסט-ציוני הוא אדם ששונא את מדינת ישראל ומאשים אותה בכל הצרות שמתרחשות במזרח התיכון? האם פוסט-ציוני הוא מי שמכפיש את ישראל בכל הזדמנות, מכנה אותה מדינת אפרטהייד, וקורא להחרים אותה? האם פוסט-ציוני הוא אחד שלא מאמין בקיומה של ישראל כמדינה יהודית, למרות שזהו הרעיון הבסיסי שעליו היא קמה?

ואם התשובה לכל השאלות האלו היא חיובית, האם לדעתכם כדאי לכנות את ה"פוסט-ציונות" בשמה האמיתי - שהוא אנטי-ציונות? שהרי ציונות, למיטב ידיעתי (ואפילו בדקתי בוויקיפדיה), היא התנועה שקראה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. לעומת זאת, פוסט, או ניאו, הם מילים שלא באות לתאר את ההפך, אלא את ההתפתחות של רעיון מסוים, באותו כיוון שבו התחיל. לא הייתם מצפים, למשל, שהפוסט-מודרניזם יהיה אנכרוניסטי או שהניאו-נאצים יהיו חובבי יהודים וצוענים, נכון?

אבל למה בכלל להעלות את הנושא הכאוב הזה כאן ועכשיו? אולי בגלל שהשבוע התעורר דיון סביב הדרישה של תנועת "אם תרצו" מאוניברסיטת בן-גוריון, להגיב תוך 30 יום לבדיקה שעשתה העמותה, שמצאה שבמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה, 9 מתוך 11 חברי הסגל הקבועים הם אנשי שמאל המעורבים בפעילות רדיקלית, ולכן יש הטיה בלתי סבירה וקיצונית לחומרים אנטי-ציוניים שנלמדים במסגרת המחלקה.

הרעש שקם סביב העניין היה גדול למדי. הכותרות הכריזו שהתנועה דרשה לפטר מרצים שמאלנים ואיימה שאם לא, תפנה לתורמים כדי שיחרימו את האוניברסיטה. האמת היא, שאלה באמת כותרות לא רעות, אבל מי שייכנס לאתר של "אם תרצו" ויקרא את המכתב שנשלח לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, יראה שאין שם שום דרישה לפטר, המילה הזו לא מופיעה שם בשום הטיה וגם לא מילה נרדפת שלה. בקיצור - עוד אינטרפרטציה יצירתית של העיתונות כדי להביא קצת רייטינג. המכתב, שממש לא מנוסח באופן מתלהם או בוטה, מציג עובדות כפי שנאספו על-ידי העמותה, ודורש מנשיאת האוניברסיטה להגיב ולומר כיצד תתקן את האפליה שנוצרה, או שאם לא תעשה זאת, תמשיך העמותה להביא לידיעת ציבור הסטודנטים והגורמים התומכים באוניברסיטת בן-גוריון את חומרת הדברים, ותמליץ לסטודנטים למדעי המדינה להדיר רגליהם מאוניברסיטת בן-גוריון ולתורמים להעביר את תרומתם לחשבון נאמנות, עד שהעניין יתוקן.

עכשיו השאלה היא כזאת: האם זה בסדר לעשות את זה?

אז ככה: לפי ערכי הדמוקרטיה, זה בסדר גמור. זכותה של עמותה לעשות מחקרים כאלה (האמת היא שזכותו של כל אזרח), זכותה לפנות לאוניברסיטה ולדרוש שתגיב עליהם או תתקן אותם, וזכותה גם להפיץ את המידע הזה ברבים, בהנחה שהוא אמיתי, כמובן, אחרת היא תיחשף לתביעות דיבה.

אבל כל מי שהתבטא בעניין בשמה של האקדמיה, מיד זעק שמדובר במקרתיזם והזדעזע מהרעיון לקרוא לחרם על אוניברסיטה בשם עניין פוליטי כזה. זה מעניין במיוחד לאור העובדה שראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, ידוע כקורא נלהב לחרם אקדמי על ישראל, בגלל התנהלותה הפוליטית של המדינה. זה, כנראה, מותר במסגרת החופש האקדמי, הפלורליזם וחופש הביטוי, אבל ההפך - לא. המדיה, אגב, בחרה לכנות את הטרנד האקדמי הזה "פוסט-ציוני" ולא "אנטי-ציוני", כפי שכינתה אותו העמותה במכתבה. אולי בגלל שזה נשמע יותר אינטליגנטי, ואולי, בגלל שזה גורם לעמותה להצטייר כפאשיסטית. ובינינו - גם זה מביא רייטינג, כי אחרת צריך להסתפק בכותרת יותר חלבית. אז למה לא?

נדמה שהאקדמיה והמדיה, שמקדשות כל-כך את החופש הדמוקרטי, שכחו שהוא אמור להיות קיים גם כאשר מדובר בדעות שמנוגדות לבון-טון המקומי. אם מרצה קורא לחרם על האוניברסיטה שבה הוא עובד, זה בסדר כי זה במסגרת החופש, אבל אם עמותה קוראת להחרים את האוניברסיטה כי המרצה הוא קיצוני בעיניה ומשפיע על טון אחיד בכל המחלקה, זה כבר מקרתיזם.

בעיני, שתי הקריאות לגיטימיות, אבל פסולות. למה? כי שתיהן עושות רע לישראל. נכון, שתיהן מותרות מתוקף הדמוקרטיה, אבל נדמה שאנחנו תמיד שוכחים שאת הדמוקרטיה צריך גם לכבד, ולא רק לנצל. איכשהו, תמיד אנחנו נגררים למעשים קיצוניים, שגוררים תגובות קיצוניות מנגד, וכשכל הדבר הזה מוצא את דרכו החוצה, זה עושה לנו שם רע. זה קצת דומה לשכנים האלה, בדירה למעלה, שתמיד רבים בצרחות ושוברים דברים. בסוף אף אחד לא רוצה להתקרב אליהם, ולא ממש משנה מי מביניהם צודק.

ואגב - הקיצוניות בסוף משפיעה לרעה על כולם. השמאל הקיצוני מאמין שחופש הביטוי והאקדמיה נוצר רק בשבילו ולא עבור כולם, ועל כן הוא הורס את הפלורליזם שאותו הוא לכאורה מקדש. באותה מידה, גם עמותת "אם תרצו" קצת חוטאת למטרתה המוצהרת. הנה תגובה מעניינת מהאתר שלה: "אם התנועה מתיימרת להיות מרכזניקית ומאיימת על עורכי ויקיפדיה שאם תתויג כ'ימין' היא תתבע אותם, למה היא תוקפת רק את השמאל שמוגדר על ידה כלא ציוני? האם אין ימנים לא ציונים? חרדים למשל?"

מסקנה: הדמוקרטיה היא כנראה עניין של הגדרה, עם גבולות די גמישים. קצת בדומה לפוסט-ציונות.

לינק למכתב של "אם תרצו": http://tinyurl.com/3acw3bv

lilac-s@globes.co.il

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"