גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוסט-ציונות 2.0

לפעמים מי שצועק "פלורליזם" בעצם מתכוון שהוא לא רוצה לשמוע אף דעה חוץ מזו שלו

תגידו - מישהו מבין מה זה פוסט-ציוני? אני לא ממש הבנתי. אז יכול להיות שהתקשיתי בגלל שנחשפתי לאחרונה ליותר מדי חומרים כימיים, במיוחד לאור העובדה שעשיתי את הביקור הרבעוני במספרה, אבל אולי מישהו יכול לגלות מעט טוב-לב ולהסביר: מה זה המונח המכובס הזה, "פוסט-ציוני"?

האם פוסט-ציוני הוא אדם ששונא את מדינת ישראל ומאשים אותה בכל הצרות שמתרחשות במזרח-התיכון? האם פוסט-ציוני הוא מי שמכפיש את ישראל בכל הזדמנות, מכנה אותה מדינת אפרטהייד, וקורא להחרים אותה? האם פוסט-ציוני הוא אחד שלא מאמין בקיומה של ישראל כמדינה יהודית, למרות שזהו הרעיון הבסיסי שעליו היא קמה?

ואם התשובה לכל השאלות האלה היא חיובית, האם לדעתכם כדאי לכנות את ה"פוסט-ציונות" בשמה האמיתי - שהוא אנטי-ציונות? שהרי ציונות, למיטב ידיעתי (ואפילו בדקתי בוויקיפדיה), היא התנועה שקראה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. לעומת זאת, פוסט, או ניאו, הם מילים שלא באות לתאר את ההפך, אלא את ההתפתחות של רעיון מסוים, באותו כיוון שבו התחיל. לא הייתם מצפים, למשל, שהפוסט-מודרניזם יהיה אנכרוניסטי, או שהניאו-נאצים יהיו חובבי יהודים וצוענים, נכון?

אבל למה בכלל להעלות את הנושא הכאוב הזה כאן ועכשיו? אולי בגלל שהשבוע התעורר דיון סביב הדרישה של תנועת "אם תרצו" מאוניברסיטת בן-גוריון, להגיב תוך 30 יום לבדיקה שעשתה העמותה, שמצאה כי במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה, 9 מתוך 11 חברי הסגל הקבועים הם אנשי שמאל המעורבים בפעילות רדיקלית, ולכן יש הטיה בלתי סבירה וקיצונית לחומרים אנטי-ציוניים שנלמדים במסגרת המחלקה.

הרעש שקם סביב העניין היה גדול למדי. הכותרות הכריזו שהתנועה דרשה לפטר מרצים שמאלנים ואיימה שאם לא - תפנה לתורמים כדי שיחרימו את האוניברסיטה.

האמת היא שאלה באמת כותרות לא רעות, אבל מי שייכנס לאתר של "אם תרצו" ויקרא את המכתב שנשלח לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון - יראה שאין שם שום דרישה לפטר, המילה הזו לא מופיעה שם בשום הטיה וגם לא מילה נרדפת שלה. בקיצור - עוד אינטרפרטציה יצירתית של העיתונות כדי להביא קצת רייטינג.

המכתב, שממש לא מנוסח באופן מתלהם או בוטה, מציג עובדות כפי שנאספו על-ידי העמותה, ודורש מנשיאת האוניברסיטה להגיב ולומר כיצד תתקן את האפליה שנוצרה, או שאם לא תעשה זאת, תמשיך העמותה להביא לידיעת ציבור הסטודנטים והגורמים התומכים באוניברסיטת בן-גוריון את חומרת הדברים, ותמליץ לסטודנטים למדעי המדינה להדיר רגליהם מאוניברסיטת בן-גוריון ולתורמים להעביר את תרומתם לחשבון נאמנות, עד שהעניין יתוקן.

עכשיו השאלה היא כזאת: האם זה בסדר לעשות את זה?

אז ככה: לפי ערכי הדמוקרטיה, זה בסדר גמור. זכותה של עמותה לעשות מחקרים כאלה (האמת היא שזכותו של כל אזרח), זכותה לפנות לאוניברסיטה ולדרוש שתגיב עליהם או תתקן אותם, וזכותה גם להפיץ את המידע הזה ברבים - בהנחה שהוא אמיתי, כמובן - אחרת היא תיחשף לתביעות דיבה.

אבל כל מי שהתבטא בעניין בשמה של האקדמיה, מיד זעק שמדובר במקרתיזם והזדעזע מהרעיון לקרוא לחרם על אוניברסיטה בשם עניין פוליטי כזה. זה מעניין במיוחד לאור העובדה שראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ידוע כקורא נלהב לחרם אקדמי על ישראל, בגלל התנהלותה הפוליטית של המדינה. זה, כנראה, מותר במסגרת החופש האקדמי, הפלורליזם וחופש הביטוי, אבל ההפך - לא.

המדיה, אגב, בחרה לכנות את הטרנד האקדמי הזה "פוסט-ציוני" ולא "אנטי-ציוני", כפי שכינתה אותו העמותה במכתבה. אולי בגלל שזה נשמע יותר אינטליגנטי, ואולי בגלל שזה גורם לעמותה להצטייר כפאשיסטית. ובינינו - גם זה מביא רייטינג, כי אחרת צריך להסתפק בכותרת יותר חלבית. אז למה לא?

נדמה כי האקדמיה והמדיה, שמקדשות כל-כך את החופש הדמוקרטי, שכחו שהוא אמור להיות קיים גם כאשר מדובר בדעות שמנוגדות לבון-טון המקומי. אם מרצה קורא לחרם על האוניברסיטה שבה הוא עובד - זה בסדר כי זה במסגרת החופש, אבל אם עמותה קוראת להחרים את האוניברסיטה כי המרצה הוא קיצוני בעיניה ומשפיע על טון אחיד בכל המחלקה - זה כבר מקרתיזם.

בעיניי, שתי הקריאות לגיטימיות - אבל פסולות. למה? כי שתיהן עושות רע לישראל. נכון, שתיהן מותרות מתוקף הדמוקרטיה, אבל נדמה שאנחנו תמיד שוכחים שאת הדמוקרטיה צריך גם לכבד, ולא רק לנצל.

איכשהו, תמיד אנחנו נגררים למעשים קיצוניים, שגוררים תגובות קיצוניות מנגד, וכשכל הדבר הזה מוצא את דרכו החוצה, זה עושה לנו שם רע. זה קצת דומה לשכנים האלה, בדירה למעלה, שתמיד רבים בצרחות ושוברים דברים. בסוף אף אחד לא רוצה להתקרב אליהם, ולא ממש משנה מי מביניהם צודק.

ואגב - הקיצוניות בסוף משפיעה לרעה על כולם. השמאל הקיצוני מאמין כי חופש הביטוי והאקדמיה נוצר רק בשבילו ולא עבור כולם, ועל כן הוא הורס את הפלורליזם שאותו הוא לכאורה מקדש.

באותה מידה, גם עמותת "אם תרצו" קצת חוטאת למטרתה המוצהרת. הנה תגובה מעניינת מהאתר שלה: "אם התנועה מתיימרת להיות מרכזניקית ומאיימת על עורכי ויקיפדיה שאם תתויג כ'ימין' היא תתבע אותם, -למה היא תוקפת רק את השמאל שמוגדר על-ידה כלא ציוני? האם אין ימנים לא ציונים? חרדים למשל?"

מסקנה: הדמוקרטיה היא כנראה עניין של הגדרה, עם גבולות די גמישים. קצת בדומה לפוסט-ציונות.

לינק למכתב של "אם תרצו": http://tinyurl.com/3acw3bv

lilac-s@globes.co.il

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"