גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוסט-ציונות 2.0

לפעמים מי שצועק "פלורליזם" בעצם מתכוון שהוא לא רוצה לשמוע אף דעה חוץ מזו שלו

תגידו - מישהו מבין מה זה פוסט-ציוני? אני לא ממש הבנתי. אז יכול להיות שהתקשיתי בגלל שנחשפתי לאחרונה ליותר מדי חומרים כימיים, במיוחד לאור העובדה שעשיתי את הביקור הרבעוני במספרה, אבל אולי מישהו יכול לגלות מעט טוב-לב ולהסביר: מה זה המונח המכובס הזה, "פוסט-ציוני"?

האם פוסט-ציוני הוא אדם ששונא את מדינת ישראל ומאשים אותה בכל הצרות שמתרחשות במזרח-התיכון? האם פוסט-ציוני הוא מי שמכפיש את ישראל בכל הזדמנות, מכנה אותה מדינת אפרטהייד, וקורא להחרים אותה? האם פוסט-ציוני הוא אחד שלא מאמין בקיומה של ישראל כמדינה יהודית, למרות שזהו הרעיון הבסיסי שעליו היא קמה?

ואם התשובה לכל השאלות האלה היא חיובית, האם לדעתכם כדאי לכנות את ה"פוסט-ציונות" בשמה האמיתי - שהוא אנטי-ציונות? שהרי ציונות, למיטב ידיעתי (ואפילו בדקתי בוויקיפדיה), היא התנועה שקראה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. לעומת זאת, פוסט, או ניאו, הם מילים שלא באות לתאר את ההפך, אלא את ההתפתחות של רעיון מסוים, באותו כיוון שבו התחיל. לא הייתם מצפים, למשל, שהפוסט-מודרניזם יהיה אנכרוניסטי, או שהניאו-נאצים יהיו חובבי יהודים וצוענים, נכון?

אבל למה בכלל להעלות את הנושא הכאוב הזה כאן ועכשיו? אולי בגלל שהשבוע התעורר דיון סביב הדרישה של תנועת "אם תרצו" מאוניברסיטת בן-גוריון, להגיב תוך 30 יום לבדיקה שעשתה העמותה, שמצאה כי במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה, 9 מתוך 11 חברי הסגל הקבועים הם אנשי שמאל המעורבים בפעילות רדיקלית, ולכן יש הטיה בלתי סבירה וקיצונית לחומרים אנטי-ציוניים שנלמדים במסגרת המחלקה.

הרעש שקם סביב העניין היה גדול למדי. הכותרות הכריזו שהתנועה דרשה לפטר מרצים שמאלנים ואיימה שאם לא - תפנה לתורמים כדי שיחרימו את האוניברסיטה.

האמת היא שאלה באמת כותרות לא רעות, אבל מי שייכנס לאתר של "אם תרצו" ויקרא את המכתב שנשלח לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון - יראה שאין שם שום דרישה לפטר, המילה הזו לא מופיעה שם בשום הטיה וגם לא מילה נרדפת שלה. בקיצור - עוד אינטרפרטציה יצירתית של העיתונות כדי להביא קצת רייטינג.

המכתב, שממש לא מנוסח באופן מתלהם או בוטה, מציג עובדות כפי שנאספו על-ידי העמותה, ודורש מנשיאת האוניברסיטה להגיב ולומר כיצד תתקן את האפליה שנוצרה, או שאם לא תעשה זאת, תמשיך העמותה להביא לידיעת ציבור הסטודנטים והגורמים התומכים באוניברסיטת בן-גוריון את חומרת הדברים, ותמליץ לסטודנטים למדעי המדינה להדיר רגליהם מאוניברסיטת בן-גוריון ולתורמים להעביר את תרומתם לחשבון נאמנות, עד שהעניין יתוקן.

עכשיו השאלה היא כזאת: האם זה בסדר לעשות את זה?

אז ככה: לפי ערכי הדמוקרטיה, זה בסדר גמור. זכותה של עמותה לעשות מחקרים כאלה (האמת היא שזכותו של כל אזרח), זכותה לפנות לאוניברסיטה ולדרוש שתגיב עליהם או תתקן אותם, וזכותה גם להפיץ את המידע הזה ברבים - בהנחה שהוא אמיתי, כמובן - אחרת היא תיחשף לתביעות דיבה.

אבל כל מי שהתבטא בעניין בשמה של האקדמיה, מיד זעק שמדובר במקרתיזם והזדעזע מהרעיון לקרוא לחרם על אוניברסיטה בשם עניין פוליטי כזה. זה מעניין במיוחד לאור העובדה שראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ידוע כקורא נלהב לחרם אקדמי על ישראל, בגלל התנהלותה הפוליטית של המדינה. זה, כנראה, מותר במסגרת החופש האקדמי, הפלורליזם וחופש הביטוי, אבל ההפך - לא.

המדיה, אגב, בחרה לכנות את הטרנד האקדמי הזה "פוסט-ציוני" ולא "אנטי-ציוני", כפי שכינתה אותו העמותה במכתבה. אולי בגלל שזה נשמע יותר אינטליגנטי, ואולי בגלל שזה גורם לעמותה להצטייר כפאשיסטית. ובינינו - גם זה מביא רייטינג, כי אחרת צריך להסתפק בכותרת יותר חלבית. אז למה לא?

נדמה כי האקדמיה והמדיה, שמקדשות כל-כך את החופש הדמוקרטי, שכחו שהוא אמור להיות קיים גם כאשר מדובר בדעות שמנוגדות לבון-טון המקומי. אם מרצה קורא לחרם על האוניברסיטה שבה הוא עובד - זה בסדר כי זה במסגרת החופש, אבל אם עמותה קוראת להחרים את האוניברסיטה כי המרצה הוא קיצוני בעיניה ומשפיע על טון אחיד בכל המחלקה - זה כבר מקרתיזם.

בעיניי, שתי הקריאות לגיטימיות - אבל פסולות. למה? כי שתיהן עושות רע לישראל. נכון, שתיהן מותרות מתוקף הדמוקרטיה, אבל נדמה שאנחנו תמיד שוכחים שאת הדמוקרטיה צריך גם לכבד, ולא רק לנצל.

איכשהו, תמיד אנחנו נגררים למעשים קיצוניים, שגוררים תגובות קיצוניות מנגד, וכשכל הדבר הזה מוצא את דרכו החוצה, זה עושה לנו שם רע. זה קצת דומה לשכנים האלה, בדירה למעלה, שתמיד רבים בצרחות ושוברים דברים. בסוף אף אחד לא רוצה להתקרב אליהם, ולא ממש משנה מי מביניהם צודק.

ואגב - הקיצוניות בסוף משפיעה לרעה על כולם. השמאל הקיצוני מאמין כי חופש הביטוי והאקדמיה נוצר רק בשבילו ולא עבור כולם, ועל כן הוא הורס את הפלורליזם שאותו הוא לכאורה מקדש.

באותה מידה, גם עמותת "אם תרצו" קצת חוטאת למטרתה המוצהרת. הנה תגובה מעניינת מהאתר שלה: "אם התנועה מתיימרת להיות מרכזניקית ומאיימת על עורכי ויקיפדיה שאם תתויג כ'ימין' היא תתבע אותם, -למה היא תוקפת רק את השמאל שמוגדר על-ידה כלא ציוני? האם אין ימנים לא ציונים? חרדים למשל?"

מסקנה: הדמוקרטיה היא כנראה עניין של הגדרה, עם גבולות די גמישים. קצת בדומה לפוסט-ציונות.

לינק למכתב של "אם תרצו": http://tinyurl.com/3acw3bv

lilac-s@globes.co.il

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין