שרת-החוץ, הילארי קלינטון, הזמינה הערב (ליל שבת) את ראש הממשלה, בנימיין נתניהו, ואת נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לוועידת פסגה עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ב-2 בספטמבר, לציון חידוש השיחות הישירות בין ישראל לפלסטינים, בפעם הראשונה לאחר כ-20 חודשים.
ישראל והפלסטינים הסכימו לסיים את המו"מ הישיר בתוך שנה אחת. הסכמה זו נחשבת הישג מבחינת הפלסטינים, שחששו שישראל תמשוך את הדיונים עד אין קץ. גם נשיא מצרים, חוסני מובאראק, עבדאללה מלך ירדן וטוני בליייר, נציג הקוורטט, הוזמנו לפסזג
השיחות הישירות אמורות לפתור את בעיות הליבה הקשות, שנמצאות בשורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני: בעיית הריבונות על ירושלים והמקומות הקדושים; גבולות המדינה הפלסטינית החדשה; ערבויות לביטחון ישראל; ו"זכות" השיבה של הפלסטינים. שני הצדדים הסכימו שהשיחות ייפתחו ללא תנאים מוקדמים ושהכל יהיה מונח על השולחן, לרבות הדרישה הפלסטינית העקבית לריבונות על כל המקומות הקדושים והפיכת ירושלים לבירתה של פלסטין עתידית.
הסכמת ישראל לוותר על תנאים מוקדמים כלשהם לקיום השיחות חלה גם החלטת ישראל להקפיא את הבניה בשטחים למשך עשרה חודשים. ההקפאה עומדת לפקוע ב-26 בספטמבר. ממשל אובמה ביקש לחדש את המו"מ לפני פקיעת ההקפאה.
קווי מתאר הסכם עתידי פוטנציאלי בין ישראל לפלסטינים ידועים זה מכבר: הוא יהיה מבוסס על על גבולות 1967, עם תיקוני גבול מסוימים שיובילו לחילופי שטחים.
אבל אנליסטים רבים מטילים ספק ביכולת ישראל והפלסטינים להגיע להסכם בגלל המציאות הפוליטית הפנימית שמכבידה על ממשלותיהם. לפי כמה הערכות, יפנו שני הצדדים לממשל אובמה בבקשה שיגיש להם הצעות גישור כדי לפתור את חילוקי הדעות הבסיסיים והעמוקים שיתעוררו בסוגיות הליבה.
דובר משרד החוץ האמריקני, פ.ג'. קראולי, אמר אמש, כי המו"מ הצפוי יתנהל בין ישראל לפלסטינים, אך לא שלל תפקיד אמריקני אפשרי.
"ארה"ב מילאה מאז ומתמיד תפקיד מיוחד במאמץ הזה (להשגת שלום) ואנו נהיה מוכנים לסייע לצדדים להתקדם לקראת סדיום מוצלח של המו"מ", אמר הדובר.
קלינטון קיימה בשבוע שחלף מרתון של שיחות טלפוניות לקראת חידוש המו"מ.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: ראש הממשלה בנימין נתניהו מברך על בקשת ארה"ב להתחיל בשיחות ישירות ללא תנאים מוקדמים. ראש הממשלה קורא כבר שנה וחצי להתחלת השיחות הישירות. הוא הביע סיפוק על ההבהרה האמריקנית שהשיחות יתקיימו ללא תנאים מוקדמים והוסיף שישראל רוצה בשיחות רציניות ומקיפות. "השגת הסכם שלום הוא אתגר קשה אבל אפשרי. אנחנו באים לשיחות מתוך רצון אמיתי להגיע להסכם שלום בין שני העמים תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים של ישראל, ובראשם הביטחון".