במארס 2005 חשפה היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית של המשטרה (יאחב"ל), חקירה חובקת עולם שכונתה "פועלים בשחור", שעסקה בחשדות לעבירות הלבנת הון בבנק הפועלים, בשיתוף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון.
המשטרה דיווחה כי היא חושדת שמאות מיליוני דולרים הולבנו בסניף בנק הפועלים 535 ברחוב הירקון בת"א ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים. 22 מעובדי ומבכירי הבנק וכ-45 אנשי עסקים, עוכבו ונעצרו לחקירה. בהמשך התגבשו החשדות להגשת שלושה כתבי אישום. הראשון - פרשת "הדסק הצרפתי"; השני - בפרשת "הדסק הרוסי"; והשלישי - בפרשת "פועלים נאמנות", חברה בת של הבנק, שבה נאשם בין השאר ארקדי גאידמק.
זיכוי נאשמי הדסק הרוסי, הוא כבר הזיכוי השני של נאשמים בפרשה. בדצמבר 2009, זיכה שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, מחמת הספק, את קרן ללום, לשעבר מנהלת הדסק הצרפתי בסניף הירקון של בנק הפועלים (יוצגה ע"י היועמ"ש יהודה וינשטיין) ואת דוד אבוטבול, שהיה מנהל קשרי הלקוחות בדסק (יוצג ע"י עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין) מעבירות על חוק איסור הלבנת הון. השניים הואשמו שייעצו ללקוחות - אלכסנדר ופלורנס גאווי וחברת רנקו אסוסיאטס - כיצד להפקיד כספים ולרשום את הבעלות בחשבונות, כדי לחמוק מחובת הדיווח.
בהכרעת הדין קבע השופט חאלד כבוב כי "הטמעת החוק לאיסור הלבנת הון בקרב עובדי הבנק היתה אך בחיתוליה, ומן המידע וההדרכות שהועברו לעובדים ע--ידי הבנק, סברו הנאשמים, כי הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לדיווח על פעולה בלתי רגילה, רלוונטית אך ורק לכספים שמקורם אינו כשר".
כבוב קבע עוד שלא הוכח היסוד הנפשי הנדרש בקרב הנאשמים. הוא מתח ביקורת על הפרקליטות שלא העמידה לדין בכירים בבנק שנהגו באופן דומה. "החלטת הפרקליטות להימנע מהגשת כתבי אישום כנגד מי מעובדי הבנק והלקוחות, נגועה בתחושת אי-צדק", קבע. "התרשמתי כי יש בתוצאה הסופית שנבעה מהחלטת הפרקליטות כדי לחטוא לאינטרס הציבורי שבאכיפה שוויונית של הדין בנסיבות דומות, ויש בכך כדי לעורר חשש לפגיעה באמון הציבור לרשויות התביעה".
תיק גאידמק
באוקטובר 2009 הגישה הפרקליטות כתב אישום חמור נגד גאידמק באשמת הלבנת הון בהיקף של 650 מיליון שקל. גאידמק נאשם בעבירות חמורות של הלבנת הון וכן עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו ומסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח. יחד עם גאידמק נאשמים בכתב האישום חברת "פועלים שירותי נאמנות"; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה רם לוי; נחום גלמור, שפעל לפי האישום כאיש קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון בת"א, קרן ללום. התיק מתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בת"א.
בכתב האישום נטען כי "פועלים שירותי נאמנות", הנמצאת בשליטת בנק הפועלים, וראשיה פעלו יחד עם גאידמק וגלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית "טרמופוסט", הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
עניין זה התאפשר, לפי כתב האישום, הודות לשיתוף פעולה מצד החברה ומנהליה, והתבטא בשורת מצגים בנקאיים כוזבים, שהוצגו לבעלי המניות של החברה בהולנד. לפי כתב האישום, העברות הכספים הסיבוביות לצורך רכישת טרמופוסט נעשו דרך חשבונות של חברת קאזפוספט שבבעלות גאידמק בחברת פועלים שירותי נאמנות ובסניף הירקון של בנק הפועלים בת"א.