אם בעבר הלא רחוק מקובל היה לראות עורכי דין בבית המשפט בעיקר כמי שעושה את עבודתו לטובת מי מהצדדים - הרי שבשנים האחרונות גדל והולך מספרם של עורכי דין הנתבעים על-ידי לקוחותיהם בטענה לרשלנות מקצועית.
מאחורי השינוי, מספרים מביני עניין, עומדים מספר גורמים: האחד מהם הוא ביטוח האחריות המקצועית, שמכסה היום את מרבית עורכי הדין במקרה של תביעה; ונוסף לזה השינוי במודעות לאור המתרחש בתחום בארה"ב, שם תביעות נגד בעלי מקצועות חופשיים נפוצות כיום.
אולם יותר מכול,תולים כולם את ריבוי המקרים שבהם קיימת עילה לתביעה בריבוי מספרם של עורכי הדין בארץ: "התחרות גדלה", מסביר עו"ד יאיר בן-דוד, לשעבר מנכ"ל לשכת עורכי הדין ומי שמשרדו מייצג לא מעט לקוחות בנושא רשלנות מקצועית, "ועורכי דין לוקחים על עצמם תיקים בלי ניסיון מתאים בתחום המדובר. מה גם שכולם מורידים מחירים, ולכן לוקחים הרבה יותר תיקים במקביל ומקדישים פחות מדי זמן לכל תיק - כך שפוטנציאל הכשל בגלל רשלנות מקצועית גדל משמעותית".
יש מי שסבור גם כי ריבוי עורכי הדין מעודד ריבוי תביעות באופן כללי - כולל תביעות נגד עורכי דין אחרים. אולם היד, כנראה, עדיין לא ממש קלה על ההדק: בן-דוד סבור כי המודעות בארץ לאפשרות לתבוע עורכי דין נמצאת עדיין בחיתוליה.
"אפשר להשוות את המצב כיום לנושא של רשלנות רפואית לפני 25 שנה", הוא אומר. "אף אחד לא העיז לתבוע רופאים - ואם זה כבר קרה, היה קשה מאוד למצוא רופא שיעיד נגד רופא אחר".
ככלל, מסכימים כולם, הנטייה של בתי משפט לדחות תביעות מסוג זה על הסף הולכת ומתפוגגת.
מהי רשלנות?
באחת התביעות שהתגלגלו לפתחו של בית המשפט המחוזי, קבע זה כי "חובת הזהירות של עורך דין כלפי לקוחו היא מסוג חובת הזהירות של נותני שירות". באילו מקרים גדל הסיכוי להתרשלות של עורך הדין?
"מרבית התביעות בנושא קשורות בנדל"ן", אומר עו"ד עופר טויסטר, בעל משרד עורכי דין העוסק בתכנון ובנייה. "זהו תחום מאד מסובך המצריך הרבה ידע וניסיון שלא קיים אצל כולם. חוסר התמקצעות של חלק מעורכי הדין מביא לתקלות, בין בהבטחת זכויותיהם של המוכר או הרוכש ולטעויות בתכנון המס, ומכאן הדרך לריבוי תביעות קצרה".
לא מעט תביעות שהוגשו בעבר עוסקות בנכסים שעורך הדין לא העמיק בבדיקת מצבם החוקי: בעלויות בטאבו, בעיות במינהל הנדסה, בנייה ללא היתר וצווי הריסה תלויים. במקרה שהגיע לבית המשפט בעבר קנה אדם דירה בבניין יוקרתי, כזה שאפילו חברי כנסת מתגוררים בו, וגילה בדיעבד כי הקומה שבה רכש את הנכס כלל לא קיימת מבחינת הרשויות.
במקרים אחרים לא נעשית בדיקה מעמיקה של מסמכים המוגשים כחלק מההליך. כך הורשע ברשלנות עורך דין שהסתמך על מסמך מזויף של הבנק באשר לגודל המשכנתא. בית המשפט קבע כי היה עליו לפנות ישירות לבנק ולבקש את המסמך בעצמו - ולא להסתמך על מה שהוגש לו.
במקרה אחר ניהל עורך דין, בניגוד למקובל, משא-ומתן מקביל מול שני גורמים שונים למכירת משק חקלאי. רגע לפני חתימת עסקה הגיש הגורם השני צו מניעה, ועד להפשרתו - רק כעבור שנתיים - צנחו המחירים במאות אלפי שקלים.
דוגמה נפוצה נוספת היא רשלנות בחישובי מסים: כשלקוח רוצה למכור נכס, הוא מברר האם חלה עליו חובת מס ומה היקפה. כשעורך הדין טועה בחישוב, זה עלול לעלות ביוקר: כך למשל קרה שעורך דין הסביר ללקוח כי הוא פטור ממס שבח, אך לא טרח לבדוק אם אותו לקוח כבר מכר נכס ב-4 השנים הקודמות - מה שמבטל את הפטור ומטיל עליו חובת תשלום כבדה. מידת הכדאיות של העסקה, מיותר לציין, השתנתה מקצה לקצה.
בתחומים כאלה, מסביר עו"ד טויסטר, החקיקה סבוכה וקל לטעות: "כמות המידע היום אינסופית", הוא אומר, "הפסיקה מתחדשת כל הזמן ומתעדכנת באינטרנט, ומצפים ממך להגיע למידע ופסיקה שבעבר לא היית מגיע אליהם".
מגמה אחרת שמסתמנת, מלבד התחומים ה"פרוצדורליים" מטבעם, היא תביעה בטענה לניהול לקוי של משפט. "מאוד קשה לכמת רשלנות כזו", אומר עו"ד בן-דוד, "כל-כך הרבה גורמים מעורבים כאן, החל בשופט ובשיקול-דעתו וכלה בעדים ובתפקודם. קשה לומר מה משפיע ישירות על התוצאה הסופית".
ובכל זאת, ניתן לטעון לרשלנות במקרים שבהם לא הוצגה ראיה חשובה או חוות-דעת של עד מומחה במקום שבו היא מתבקשת; גם סביב זהותם של העדים שזומנו, ובעיקר אלה שלא זומנו, עשויה להיווצר מחלוקת. קל וחומר כאשר עורך דין מאחר בהגשת סיכומים או לא עומד בדרישות שהציב בית המשפט. לעתים ניתן למצוא רמז להתנהגות רשלנית בפסק הדין, כאשר בית המשפט מותח ביקורת על ההתנהלות או מציין ישירות מדוע נדחתה (או התקבלה) התביעה.
הפתרון: תביעה אזרחית
במקרה שבו לקוח סבור שלא טופל כיאות על-ידי עורך הדין - מה עליו לעשות?
"כאשר מתעורר חשש בלב לקוח שעורך דינו לא פעל כיאות, והוא לא מקבל הסבר משביע-רצון בשיחה, הדבר הנכון ביותר הוא לפנות לעורך הדין בכתב באופן ענייני ולא מתלהם", אומר דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. "הניסיון מלמד כי במקרים רבים מדובר באי-הבנה שאפשר ליישב. אם מתברר כי עורך הדין התרשל, ואף במקרים בהם לא מתקבלת תשובה מצידו - ראוי לשקול איך לנהוג".
בפני הלקוח עומדת אפשרות של תלונה לוועדת האתיקה - זאת באמצעות פנייה בכתב לוועדת האתיקה במחוז פעולתו של עורך הדין או לוועדת האתיקה הארצית. אולם במקרה כזה, גם אם ייעשה צדק ויינקטו הליכים נגד עורך הדין המתרשל - המתלונן לא יראה את כספו.
את זה ניתן לעשות רק באמצעות תביעה אזרחית, אם תתקבל: במקרה כזה צריך הלקוח לפנות לייעוץ עורך דין המתמחה בתחום ולקבל חוות-דעת מקיפה ורצינית על אופן ההתנהלות בתיק.
ארד-איילון מזכיר כי כאשר לקוח פונה בתביעה או בתלונה נגד עורך דינו, עורך הדין משוחרר מחובת הסודיות ומהחיסיון במידה הדרושה לו כדי להתגונן. "הרושם הוא שיש כיום יותר תביעות מבעבר", הוא מסכם, "ובוודאי יש יותר פסיקות מבעבר, המאפשרות לקבוע במדויק יותר את חובות הזהירות של עורכי דין".
שלבי ההתנהלות מול עורך הדין במקרה של טענה לרשלנות
* פנייה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין:
"כשמתקבלת תלונה לוועדת האתיקה", מסביר עו"ד ארד-איילון, "הוועדה פונה לעורך הדין שעליו התלוננו ומבקשת את תגובתו. אם צריך היא שבה למתלונן ומבקשת את תגובתו לתגובה.
* הגשת קובלנה על-ידי לשכת עורכי הדין: אם נמצא כי יש רשלנות המגיעה כדי עבירה וכי יש ראיות מספיקות כדי להשיג הרשעה - מוגשת קובלנה נגד עורך הדין.
* הליך משמעתי: אם יש ממצאים שיפוטיים בעניין, בדרך-כלל הם מהווים נקודת מוצא לצורך הגשת הליך משמעתי. עורך הדין יכול כמובן להביא ראיות מטעמו בהליך המשמעתי. אם מתנהלת תביעה אזרחית נגד עורך הדין או תביעה שלו נגד הלקוחות בעניין שכר - במקרים מתאימים ממתינים לתוצאותיה, ואז נעזרים בראיות ובקביעות השיפוטיות.
ארד-איילון מבדיל בין "טיפול לא נאות" ובין רשלנות מקצועית: "טיפול לא נאות כולל גם פגיעה בחיסיון עורך דין ולקוח ובסודיות המקצועית, פעולה בחוסר נאמנות ללקוח, פעולה בניגוד עניינים והימנעות ממתן תשובה ללקוח. רשלנות מקצועית, לעומת זאת, היא פעולה של עורך דין בניגוד לחובות זהירות החלות עליו, ובאופן שעלול לפגוע בלקוח. לא כל טעות של עורך דין היא רשלנות, ולא כל רשלנות היא עבירה אתית. רואים ברשלנות עבירה אתית כאשר מדובר ברשלנות קיצונית: או הפרה חמורה ביותר של חובה מקצועית או הפרה של חובה מקצועית יסודית וחיונית. אין כאן כללים מוגדרים, והדברים נבחנים ממקרה למקרה".
כך למשל, במקרה שבו עורך דין איחר בהגשת ערעור והלקוח החמיץ את המועד, נקבע כי מדובר בעבירה אתית - כמו גם במקרה של עורך דין שערך הסכם בעניין נכס נדל"ן מבלי שבדק את הזכויות בנכס.
7 טיפים איך להימנע מצורך בתביעת רשלנות משפטית?
על-פי עו"ד עופר דורון, בעל משרד המתמחה בין היתר בתביעות אחריות מקצועית:
1. התמחות - בעבר עורכי הדין היו עוסקים במגוון תחומים, היום קיימת התמחות והתמקדות במספר תחומים מצומצם, ולעיתים בתחום אחד בלבד. לא מספיקות הגדרות כלליות כמו "מתעסק בנדל"ן"; מי שנתקל בבעיה של הפקעה צריך לפנות לעורך דין שעוסק בהפקעות - כמו שאורתופד מתמחה באיברים שונים, כך גם במקרקעין יש תתי-תחומים.
2. היזהרו מתעריפים נמוכים - לא מומלץ ללכת בשיטת 'דפי זהב' ולחפש אוטומטית את הכי זול - אלא את מי שמתאים לטפל בסוג הבעיה ובהיקף שלה. אין ערובה לכך ששירות יקר הוא טוב יותר, אבל כשהעלות זולה באופן חריג - זה עלול להיות חשוד.
3. רקורד מוכח - בעניין הזה אין הרבה ברירות: על הלקוח להתעניין, לחקור, לשאול ולוודא כי יש לעורך הדין רקורד מוכח של טיפול באותה בעיה או בבעיות דומות.
4. מידע מקיף - הלקוח חייב לספק לעורך הדין את מירב הפרטים הדרושים, כיוון שלכל פרט - יכולה להיות השלכה על התוצאה או חוות-הדעת. צריך לבוא בקלפים גלויים וחשופים ככל האפשר כדי לקבל מענה הולם וטיפול אולטימטיבי.
5. אל תפחדו לשאול - עורך הדין צריך לפעול בשקיפות כלפי הלקוח ולספק לו מידע מלא אודות הפעולות אותן הוא נוקט.
6. בחרתם, אל תפנו ליועצים נוספים - לאחר שבוחרים עורך דין, הימנעו מפנייה למספר רב של יועצים ומומחים, שלכל אחד מהם עצה כיצד יש לטפל בהליך המשפטי. כעיקרון, ישנן הרבה דרכים לפעול במסגרת הטיפול בתיק, ואם כל רגע יגיע הלקוח עם עצה שקיבל מחבר וידיד עורך דין, או שקרא באינטרנט - הדבר יכול להוביל לשינוי קו בטיפול המשפטי ולהביא לתוצאות קשות ובלתי רצויות. מנגד, לעורך הדין אסור להתעלם מהצורך הקיים לעיתים לשנות קו תוך כדי הטיפול ולהתאים את הטיפול לנסיבות המשתנות (כולל אפשרות להגיע לפשרה כאשר הנסיבות מחייבות זאת).
7. למרות הכול - יתכנו גם כשלונות - חשוב לזכור כי אף עורך דין אינו "קבלן הצלחות" - וכי לעיתים למרות טיפול מיטבי התוצאה אינה כפי שקיוויתם מסיבות רבות ושונות: טיב העובדות או הראיות הקיימות, בעיה עם עדים וזיכרונם של עדים, שופט שטועה ועוד.