שערוריית מט"ח, לכאורה, מצליחה בימים האחרונים להסעיר את העולם החרדי. כידוע, מסחר במט"ח, כמו גם בבורסה ובסחורות, כולל בתוכו נופך של מידע צופה עתיד, הערכות, ספקולציות ואינסטינקטים טהורים, וככל הנראה על הנופך הזה מבוסס הסיפור שמתנהל בימים האחרונים בעולם החרדי.
מדובר ב"תביעה" שהוגשה ל"בית הדין צדק שע"י הגר"נ קרליץ שליטא" נגד חברת פורקס פלייס, המציעה שירותי מסחר במט"ח, בסחורות, בבורסות בכל העולם, בנפט ובזהב.
התובעים, המיוצגים בידי עו"ד ירון שפירא ממשרד שפירא ושות', והטוען הרבני צבי זקס, טוענים כי חברת פורקס פלייס מחויבת להחזיר להם, ולשאר לקוחות החברה שיבחרו להצטרף לתביעה, מחצית מההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מהשקעה במט"ח - סכומים שלדברי התובעים מסתכמים במיליוני דולרים. וזאת, בהסתמך על שטר "היתר עסקא" שנחתם על-ידי פורקס פלייס ללקוחותיה.
ב"היתר העסקא" שהגיע לידי "גלובס", עליו חתומה פורקס פלייס באמצעות בא-כוחה יוסי הרצוג, מצויין כי חברת המסחר מחויבת כי "כל העסקאות שעלול להיות בהם איסור ריבית (הלוואות בריבית אסורים על-פי כללי ההלכה) יהיו הכול בתורת עסקא, דהיינו שכל הרווחים וההפסדים שיגיעו מאותן עסקאות יתחלקו מחצה ומחצה בין הבנק (פורקס פלייס) לבין לקוחותיו, בניכוי שכר-טרחה לבנק".
לפי השטר, כדי להוכיח את ההפסדים ואת סכומם, התובע צריך להעמיד שני עדים בלבד שיהיו נאמנים "בשבועה חמורה בלבד וספרי חשבונות המאשרים אותם". לדברי זקס, הערכאות המשפטיות בישראל מקבלות את היתר העסקא במסגרת חוק החוזים, וגם אם לאו - מדובר בהסכם חתום לכל דבר ועניין בין שני הצדדים.
לטענת זקס ושפירא, לתביעה יצטרפו "אלפי לקוחות של פורקס פלייס מהמגזר החרדי ולא רק הם". מאחר שהתובע הוא חרדי, הוא מנוע על-פי כללי ההלכה לפנות לערכאות משפטיות רגילות במשפט הישראלי, ולכן פנה להציג טענותיו בפני ל"בית הדין צדק שע"י הגר"נ קרליץ שליטא", מעין בורר פרטי של המגזר החרדי.
פורקס פלייס הסכימה שהמקרה יידון בבית הדין הזה, מה שאומר בעצם שהצדדים הסכימו כי בית הדין הזה ישמש כבורר בינהם, ואף הוצא לבקשת החברה צו מניעה ממנו המורה לתובע שלא לפנות לערכאות אחרות.
"סיפור חם שמסעיר את העולם החרדי"
ומה בפרטי התביעה? כאן הנושא מתערפל אף יותר. בכתב התביעה שהוגש ל"בית הדין" (למרות שעל-פי כללי ההלכה אין להגיש כתב תביעה בפני מוסד רבני אלא התובע פשוט מציג את טענותיו בע"פ - י.נ), לא מצויין מי התובע אלא רק באי-כוחו (עורכי הדין הנ"ל), לא מצויין סכום תביעה ולא דרישות אחרות.
לטענת התובעים, "בית הדין הנכבד יבדוק ויקבע כמה כסף מגיע לתובע, מאחר שפורקס פלייס לא העבירה את חשבונות התובע".
בשיחה של "גלובס" עם עו"ד שפירא וזקס, הם טוענים כי "זהו סיפור חם שמסעיר את כל העולם החרדי, ואנחנו צופים כי יצטרפו אלינו גם שאר לקוחות פורקס פלייס, ולכולם היא תהיה מחויבת להחזיר מחצית מההפסדים, כפי שמתחייב מהיתר העסקא".
לדברי הנתבעת פורקס פלייס, באמצעות עו"ד דוד ביטון, "מדובר במקרה הזוי לחלוטין - אין תביעה, אין תובע, אין כתב תביעה, אנחנו לא יודעים מה הם דורשים, איזה סכום ובכלל. בכוונתנו לתבוע את הצד השני בגין הוצאת לשון הרע, מדובר בניסיון סחטנות של עו"ד שפירא ומשרדו לאסוף אליו עוד ועוד עבודה מהמגזר החרדי ותו לא".
לדברי עו"ד ביטון, "התובעים הם אלה שפנו ל'בית הדין' הזה, ועכשיו הם טוענים נגדנו שהסכמנו לשמוע את טענותיהם במוסד הזה ולא בערכאות משפטיות אחרות. אנחנו שוקלים גם בכל זאת לפנות מטעמנו לערכאות משפטיות מקובלות - שם ידחו את התיק על הסף".
לדברי עו"ד שפירא, "הפנייה למוסד הבוררות הרבני היתה על-פי דרישת חברת פורקס פלייס וחברת איל השקעות הנתבעות. פורקס פלייס ממשיכה להיתמם, היא מכירה היטב את התובע שביקש להישאר בעילום-שם. לעניין סכום התביעה, עד הדיון הבא יוגש כתב תביעה נפרד למוסד הבוררות, כפי שקבע אותו מוסד בוררות, ובו יפורטו סכומי התביעה המלאים, ובינתיים על הנתבעות לשלם מחצית מההפסדים על-פי 'היתר העסקא'".