מארס 2007. היא הגיעה לאסיפה הכללית של תנובה שבה עמד על הפרק אישור עסקת המכירה הגדולה. השומר לא נתן לה להיכנס.
"מי את?" שאל אותה.
"אין לי הזמנה", היא ענתה במבוכה.
רק התערבות של הממונים על האירוע אפשרה את הסדרת העניין. עד כדי כך הייתה זהבית כהן אנונימית לציבור. מהאסיפה הזו כבר יצאה הבעלים של תנובה.
"עשיתי עד הרגע האחרון מה שאני יכולה לעשות כדי לזכות - כמו שלימדו אותי", היא מספרת. "הייתה לי מלחמת עולם עם מאיר שמיר ואיציק באדר. באדר נואם נגדי ומאיר שמיר נואם נגדי ואני הולכת מקיבוץ לקיבוץ, מרפת לרפת, ולרגע לא נתתי לעצמי לחשוב שזה לא יהיה שלי".
היא לא בת של טייקון או תעשיין, היא גדלה בבית פשוט ודל אמצעים - אישה, מזרחית (ממוצא עירקי) - ובכל זאת טיפסה מכוח חריפותה למקום הכי גבוה. סיפור ההצלחה האולטימטיבי.
בשלוש השנים האחרונות הספיקה המנכ"לית השותפה באייפקס ישראל לרכוש את תנובה, לבצע אקזיט של 2.6 מיליארד שקל בבזק ולסגור עסקה לרכישת פסגות ב-2.3 מיליארד שקל - שלוש עסקאות ענק.
היא משדרת הרבה מאוד חום, היא לא נראית מאולצת כשהיא מסתחבקת ומרבה לצחוק, אבל היא בקושי מקיימת מינגלינג עסקי. עם החברים הקרובים שלה נמנים רקפת רוסק עמינח, גד סומך, ג'ודי מוזס, גיל שרון, דורית סלינגר ורון אילון.
"תודה", היא תאמר על כל דבר, ואפילו תוסיף שם חיבה: "תודה מתוקי", "תודה חמוד". האגו שלה לא משתקף במניירות של כוח כפי שאנחנו מכירים אצל אנשים בדרג שלה. היא לא מסתובבת עם פמליה, אין לה נהג, היא לא נוסעת במכונית מנקרת עיניים (וולוו סטיישן) וסמלי סטטוס לא באמת מדברים אליה. אפילו הבית החדש שרכשה ברמת השרון הוא מאופק ולא ראוותני.
1. הסכסוך עם מאיר שמיר
איך יצאו מכלל שליטה היחסים עם השותף שלך בתנובה?
"נורא קל למכור עיתון כשאומרים 'זהבית נגד מאיר שמיר'. אין פה שום דבר אישי. יש אי הסכמות עסקיות. יש לנו הסכם, ואני מצפה שהשותף שלי יעמוד בו. משהו השתבש".
האם הוא ימכור מניותיו ללאומי?
"לי לא היו שיחות עם אף אחד".
למה הוא מתעקש להחזיק במניות מיעוט אם הוא יכול למכור עכשיו ברווח ולרכוש בסיבוב הבא את השליטה?
"הוא יכול לממש עכשיו ובשלב מסוים בעתיד, קרוב לוודאי שנמכור ואז נבחר בצורה אחראית למי למכור. עכשיו החברה לא למכירה".
מה ההיגיון בהתעקשות שלו להחזיק בחברה?
"כלכלית, מציעים לו 1.9 מיליארד דולר. אני חושבת שהוא צריך ברצינות לשקול את מכירת המניות".
הוא דווקא היה שמח אם את היית מוכרת.
"אני חושבת שמדובר בשני שותפים שקנו חברה ששניהם מאוד אהבו, ומשהו טכני התקלקל בדרך. למרבה הצער, הפתרון היחיד הוא מכירה לצד שלישי. זה מצער, כי אני יודעת שמאיר מאוד אוהב את תנובה".
למה לא מכרת לו?
"כי החברה עדיין יכולה להשביח את עצמה".
לאיזה שווי היא צריכה להגיע כדי שתמכרי?
"כשנגיע לרגע הזה - אדע".
שום עסקה לא הולכת לך בקלות. תמיד יש הסתבכויות. אחרי שקנית את בזק התפוצצה שערוריית האופציות, גם בתנובה נקלעת לסכסוך, ועכשיו החקירה המסועפת נגד ראשי פסגות.
"אומרים שמה שהולך בקלות הוא לא כל כך שווה. זה נכון גם בבזק, גם בתנובה ועכשיו בפסגות. תנובה היא חברה ששווה את כל המאמץ".
2. רכישת תנובה
בעקבות הסכסוך נמתחת ביקורת קשה מאוד על המחיר הנמוך שבו נמכרה לכם תנובה, עד כדי קריאה לבדיקה של מבקר המדינה.
"לומר שתנובה נמכרה במחיר נמוך מדי זה פופוליסטי, ואין מאחורי זה שום אמת".
היא הכפילה את שוויה בתוך שנתיים. זה מעורר שאלות.
"אנשים שלא מכירים את החברה אומרים את זה על בסיס כלום. אין להם אינפורמציה. היו חמישה מתמודדים על תנובה. המידע היה גלוי. התהליך היה מובנה ומסודר וגם הייתה התמחרות בסוף. אני לא יכולה להגיד שאהבתי את זה. כשהתחיל תהליך המכירה, הייתי היחידה, ואריק רייכמן החליט שאני לא אהיה לבד. כשאני הגעתי היו מוכנים למכור במקסימום 20% מהחברה. זו הייתה עבודה של אייפקס, ורק שלנו, לשכנע את המוכרים למכור שליטה. ואז הוא מודיע לנו: יהיה מכרז. אהבתי את זה? לא. אני זו שעשיתי את העסקה ושכנעתי את הבורד, אבל הוא פתח את זה למכרז.
"היה תהליך התמחרות של יומיים. לא ישנו יומיים, 48 שעות. הם רצו שנעלה את המחיר, שנשווה את התנאים. בשלב מסוים באמצע הלילה הייתי בטוחה שאיבדתי את העסקה, ואחר כך בלית ברירה השוויתי את המחיר. בסוף כל האחרים נפלו ונשארנו מול אפריקה ישראל, שהצעתה הייתה גבוהה ב-20 מיליון דולר תיאורטי. אנחנו היחידים שהוציאו מיליוני דולרים בבדיקה מעמיקה במשך חמישה חודשים, לי היה מימון סגור. הכסף ישב אצלנו בקופה, בדיוק כמו שעכשיו הוא יושב בעסקת פסגות. זה מה שהכריע בסופו של דבר את הזכייה שלנו.
"בליל ההתמחרות דרש ממני אריק מינימום של הון עצמי, בניגוד למה שהיה מוגדר בתהליך. כשסירבתי, הוא אמר לי: 'זהבית את יכולה ללכת לישון, זה לא שלך'. עכשיו, לבוא ולהגיד: 'בחרת את זהבית כי אתה חבר שלה. זה לא תקין', זו שטות מוחלטת".
אז איך קפץ הערך פי שניים לכמעט 2 מיליארד דולר?
"אולי מישהו חושב שהחברה שווה יותר ממה שמגיע לה מסיבות אמוציונליות, ולכן הציע את מה שהציע. אבל זה לא המצב, כי אני מכירה את המספרים".
ההצעה של מאיר שמיר לרכישת תנובה היא רציונלית?
"תנובה היום מהותית שווה יותר. מאיפה זה בא? אוהבים לדבר על נדל"ן, זה רומנטי. בואי נצא מנקודת הנחה שמאיר יודע מה הוא מציע. אני אומרת בצורה חד משמעית: זה לא הנדל"ן. הנדל"ן השביח את עצמו מאז שרכשנו, אבל האם הוא הסיבה לתוספת הערך? לגמרי לא".
אז מה הסיבה?
"החברה עברה בשלוש השנים האחרונות מהפכה תרבותית, ארגונית ותפעולית, שהייתה עלולה למוטט חברה אחרת. אילולא תנובה הייתה חברה כל כך חזקה, לא היינו עוברים את התהליך הזה. הכול נעשה באופן מדויק, בסכין מנתחים".
אם המצב כל כך טוב, למה את לא חושפת את הביצועים?
"זה טוב לאגו, לא לחברה. המנהלים בתנובה עשו טרנאראונד, התוצאות יותר טובות אפילו ממה שציפיתי. אם אני מנהל ואני יודע שמחר התוצאות פומביות - קרוב לוודאי שאסגור את המחלבה ברומניה".
3. אגו: "להתעלם ממה שאומרים"
יצא לי לשבת עם אנשים שעובדים איתך. כשאמרתי להם: "זהבית באה לדברים לא ממקום של אגו". הם הסתכלו עליי בעין עקומה: "את מאכזבת".
"אדם שאין לו אגו יהיה לו קשה להגיע להישגים. מאוד קל לאנשים להגיד שההתנהלות שלי באה ממקום של אגו, הרבה יותר קשה להגיד שזה בא מפרפקציוניזם, שאני יודעת שאנשים יכולים לעשות יותר. המנהלים של אייפקס, כשהם יוצאים החוצה, הם פי מיליון יותר טובים מאשר כשנכנסו לחברה. וזה בגלל שאת דוחפת אותם לקצה".
על המכירה של בזק עשית 320% רווח אחרי ארבע שנים וחצי שהיית בחברה. פה, בתנובה, אחרי שנתיים מציע לך שמיר רווח של 350%, והוא בטח היה גם מציע יותר. אין מנהל קרן הגיוני שהיה עומד במקומך ולא שמח על ההצעה. אולי הסיבה לסירוב היא אגו?
"זה צ'יפ. זה זול. זו שטות. מי שמכיר אותי יודע שאין פה לחלוטין עניין של אגו. הכול מבוסס על תוכניות. אנשים לקחו את הבנצ'מרק של בזק ואומרים - מכרו שם ברווח של 3.5, למה שלא ימכרו על בסיס אותו רווח את תנובה. אלה עולמות אחרים. בנושא הזה אין כלל אגו. זו לא איזו גחמה שזהבית קמה איתה בבוקר. אם אני לא מוכרת - אומרים אגו. אם הייתי מוכרת היו אומרים - עשתה פליפ, עשתה כסף ומכרה. את צריכה להתעלם ממה שאומרים. לחשוב רק מה שחשוב לאייפקס, השאר לא מעניין".
4. עסקת פסגות: "פאן מטורף"
"כשעשיתי את הדיו דיליג'נס על פסגות לא הייתה מאושרת ממני. לא ישנתי, לא אכלתי לא ראיתי את הילד שלי במשך חצי שנה. אחר כך היה לי משבר איתו. הוא לא רצה לראות אותי".
התעלות כזו מדיו דיליג'נס?
"אני כל כך נהנית מזה, מהאדרנלין. את רואה חברה ומתכננת להעביר אותה לעתיד, לעשות לה טרנספורמציה, למצב שהיא הרבה יותר רווחית וצומחת".
זה מה שגורם לך אושר?
"כן. זה מטורף. זה פאן מטורף, עבודה מסביב לשעון יום ולילה. מנתחים את החברה לפרטי פרטים. אנחנו מתכננים בדיוק מה נעשה ביום שאחרי.
"זה מה שמבדיל עסקאות טובות מלא טובות. עסקה טובה היא כזו שבה יש לך פירוט של מה הולך לקרות ואיך זה יקרה. תכנון לפרטי פרטים תפעוליים".
זה לא עזר לכם לנבא את ההסתבכות. הרכישה של פסגות תתממש בסופו של דבר?
"פסגות מדהימה. התרבות שלה היא בדיוק מה שאני רוצה. אבל קרה משהו. אנחנו מחכים לשמוע מה יעלה בחקירת הרשות לניירות ערך, ואז נצטרך לעשות החלטה".
אם העסקה לא תתממש - חצי שנה מהחיים שלך, שבה נתת את כולך ושילמת מחיר אישי כבד, כל זה ירד לטמיון?
"זה מאוד מתסכל. זו עסקה שכשחתמנו עליה הייתה מצוינת, ומשהו התקלקל".
תשובה מאוד שכלתנית. את הרגש את משאירה רק לתנובה?
"רוב העסקאות שאנחנו עובדים עליהן - לא קורות בסופו של דבר. זה לא ממוטט אותי. את הדאונסייד אני שמה בפרופורציות. אני עדיין מצפה שזה יקרה, אבל אני לא אעשה עסקה רק כי התאבדתי עליה. אם זה לא יקרה, תהיה עסקה אחרת".
רכישת כלל ביטוח היא תחליף לפסגות?
"במבנה מסוים יתאפשר לי לקנות את שתיהן. זה מסובך, אבל האם זה אפשרי? כן".
את דורשת הפחתה של 15% ממחיר פסגות בגלל ההסתבכות?
"לא דיברתי על אחוזים, אבל צריכה להיות התאמה".
בהנחה שרועי ורמוס יאולץ לפרוש מהמנכ"לות, הוא שווה הפחתה של חצי מיליארד שקל ממחיר העסקה?
"לא יודעת".
ודאי שאת יודעת.
"רועי הוא אחד המנהלים היותר מוכשרים. הוא וההנהלה שלו המציאו את פסגות. מחברה שניהלה תיק קרנות נאמנות היא היום מנהלת בעיקר קופות גמל, זה עולם אחר לגמרי. זו לא פסגות שיצאה מבנק לאומי. הוא עשה לחברה הזו קפיצת מדרגה מטורפת וזה סוג המנהלים שיכול לבצע את קפיצת המדרגה הבאה".
אבל מה קורה בתרחיש שבו ורמוס בחוץ?
"מאוד אהבנו את ההנהלה. אם נמצא את עצמנו בלי ההנהלה נצטרך לחשוב".
אם היית בדירקטוריון פסגות האם היית מאשרת לסוחר ניירות ערך להרוויח 14 מיליון שקל בשנה?
"סביר להניח שהייתה לי בעיה לשלם 14 מיליון שקל בשנה לסוחר, בעיקר אם זה יכול לגרום לניגוד עניינים".
אמרת שאת מאוד מתחברת לתרבות של החברה הזו, אז מה זה אומר על התרבות שלה?
"כשסוחר מרוויח 14 מיליון שקל הוא מאבד פרופורציות. הוא יכול להגדיל רווח של חברה בטווח הקצר על חשבון הטווח הארוך".
ההזדמנות שלכם להיחשף לגיליון "50 המשפיעות" - ובו הראיון המלא