גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלכה דיאנה

"כוכב נולד", העונה השמינית, ה' 21:00, ערוץ 2

מצטער, זה טוב. למרות השופטים, שכשהם משחקים את עצמם הם למעשה משווקים את עצמם, ולמרות הערותיהם, שלעתים קרובות אינן מקצועיות במיוחד - "עשית לי שליכטה בלב", "זמר בן זמרים" (מרגלית צנעני) ו"יצאת קצת טמבלית" (גל אוחובסקי) - והרשו לי לא לפרט מעבר לזה.

למרות הפרסומות הסמויות ויחסי הציבור הפנימיים לתוכניות אחרות של הזכיינית קשת.

למרות הציניות של קודקודי טדי הפקות וקשת, שמתבטאת, בין היתר, בהעבדת יתר של המתמודדים - מבוקר ועד ליל, בחדרי חזרות, וליהוק כמה מהם לפרסומות עבור גופים נותני חסות לתוכנית.

כל התשובות נכונות. ולמרות כל זאת ועוד, כשנערה בת 18, לצורך העניין, שעד לפני חודשים ספורים היתה אלמונית, מבצעת שיר מרטיט לבבות, כשהיא זועקת את הכאב האישי שלה דרך שירתה, חושפת את נפשה המיוסרת, הקשוחה ועם זאת השברירית - אין מרגש מזה.

מעבר לכך, שימו לב שהמתמודדת הזו - דיאנה גולבי, מעבר ליכולת ווקאלית אדירה, ליכולת הבעה מרשימה ולבגרות אישית יוצאת דופן - לעולם אינה חוזרת על אותה תיבה. למעשה היא תמיד מאלתרת על הבית החוזר. אין זה עניין של עיבוד. זוהי תפיסה מוזיקלית של מלחינים קלאסיים, נגני ג'אז וזמרים מחוננים.

בזכות "כוכב נולד" חייה של גולבי עומדים להשתנות, אם לא כבר השתנו, ועד אז - לנו נותרו עוד כמה הזדמנויות להתרגש. היום בערב, למשל.

אחת שלא יודעת

"מה קורה בתרבות", שבת 19:30, ערוץ 2

לינוי בר-גפן, כשאת פונה לצופים בבית במשפט "בואו נראה מה הגולשים חושבים על זה", את מתכוונת לטוקבקיסטים בתשלום, שנשלחו מטעם גוף מסחרי או פוליטי - או סתם לאנשים בעלי גחמה שמגיבים תוך הסתתרות מאחורי שם בדוי?

כך או כך, המסר שמעבירה התוכנית "מה קורה בתרבות" בהגשת בר-גפן, לכאורה תוכנית אקטואליה, ברור כשמש: על הצופה בבית לחשוב שטוקבקיסט הוא מקור מידע מהימן, שניתן להסתמך עליו כעל מקור יודע דבר, ולפיכך יש לקדש התבטאויות ללא כתובת, לרבות השתלחויות חסרות רסן בעילום-שם, ולהאדיר את בעל הדעה המהולל: הטוקבקיסט.

כי יש הרבה טוקבקים, הרבה זה רייטינג, רייטינג זה כסף. וכסף זה כל העניין, כי זו טלוויזיה מסחרית, אז למה שלמישהו בערוץ 2 יהיה אכפת? אז מה אם מדובר בעיתונות עלובה. מקסימום איזה אידיוט חסר חיים יכתוב טוקבק משמיץ.

נראה אתכם מסרבים לזה

"נראה אותך", ו' 22:20, ערוץ 2

בעיקרו, ז'אנר המתיחות בגירסתו הישראלית הוא ז'אנר בזוי. מטרתו העיקרית היא לעשות כסף קל על חשבון קורבן תמים - לרוב זהו עובר אורח שמופל בפח ללא ידיעתו, לעתים אף חווה התעללות, והופך מושא ללעג - כל זאת לקול צחוקם המתגלגל של הצופים בבית.

כמו בעסקי ההימורים והפורנו, כך גם עסקי המתיחות - בשביל להפסיד מזה כסף צריך להיות כישלון מוחלט. הרוב המוחלט של העוסקים בתחום התעשר מכך.

תשאלו את יגאל שילון, מחלוצי הז'אנר, שבנה אימפריה. הלוא מדובר בסיפוק צורך אנושי, פרימיטיבי: לשאוב הנאה מלצפות באדם אחר מולך שולל, מושפל, מוקטן. מעולם לא הצלחתי להבין כיצד קורבנות כה רבים משתפים פעולה עם העניין הזה.

בין אם במתיחות הזולות והוולגריות של יהודה ברקן ויגאל שילון ובין אם במפגן השרלטנות והדמגוגיה של חיים הכט ("מה אתם הייתם עושים?").

"נראה אותך", בהנחיית שי גולדשטיין ואבי נוסבאום, הוא שעשועון מתיחות מסוג אחר. לא קיימים בו מוטיבים של השפלה, התעללות או לעג. מדובר במתיחות משעשעות, מפתיעות, מלאות חן, שבסופן האדם שנמתח יוצא עם כסף.

המתכון, החוזר על עצמו מדי פרק, פשוט: זוג יושב במסעדה, בשולחן המצולם במצלמה נסתרת. ההפקה שולפת אחד מבני-הזוג ומפתה אותו להיענות לביצוע משימות מופרעות, אשר מותירות את בת או בן-הזוג מופתע והמום לנוכח האפיזודה.

אם הנמתח לא עלה על המזימה, המותח זוכה בסכום כסף נאה (10,000 שקל). כמה מהמותחים מתגלים כשחקנים מלידה, הניחנים בכישרון תחמון ואלתור מרשימים. בכל זאת, מדובר בישראלים.

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל