עלות העסקת עובדי ההיי-טק שמבצעים את חלק מעבודתם בארה"ב הולכת להתייקר. הסנאט האמריקני אישר לאחרונה העלאה בתשלום עבור אשרות עבודה לחברות היי-טק שיותר מ-50% מעובדיהן מועסקים בארה"ב. גובה ההתייקרות ינוע מ-2,000 עד 2,500 דולר, כך שהעלות הסופית עבור אשרה בודדת יכולה להגיע ל-5,000 דולר.
מדובר על אשרות למומחים מסוג H-1B ו-L1, שניתנת לחברות היי-טק לצורך העסקתם של עובדים זרים בתפקיד של מהנדסים, אנשי תוכנה ומדענים.
המטרה של ההעלאה היא מימון חבילת חירום בסך 600 מיליון דולר לשיפור האבטחה בגבול ארה"ב-מקסיקו, אולם, לדברי עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ממשרד קן תור & עכו, מדובר בצעד נוסף של הממשל האמריקני לצמצום מספר העובדים הזרים והגברת העבודה בקרב המקומיים.
מבחינת המשק הישראלי, כל חברת סטארט-אפ שהעבירה את צוות הניהול או מרכז הפיתוח לארה"ב ולא גייסה מספיק עובדים מקומיים, צפויה לשאת בנטל הייקור. כך גם בנוגע לחברות שמיקמו את הנהלתן בארה"ב. אין מדובר בהעלאה ראשונה של התעריפים, אותה נאלצות לספוג חברות ההיי-טק. לפני שנים ספורות הנפיקה ארה"ב כ-220 אלף אשרות H-1B לשנה והאגרה עמדה על כ-1,000 דולר לבקשה ועם השנים התייקרה עוד יותר. כיום, עומדת הכמות על 65 אלף בקשות בלבד, כשכל אגרה עולה כ-5,000 דולר והחברות הזרות נאלצות לשאת בנטל שעשוי להגיע למאות אלפי דולרים.
כמענה להתייקרות שחלה בתעריפי האשרות ולאור הטלטלה הפיננסית שחוו חברות ההיי-טק, קיימת נטייה לאחרונה לחסוך בהוצאות התפעול, בין היתר, על-ידי שליחה של העובד לחו"ל ללא משפחתו. "אין ספק כי חלק מהחברות יידרשו להכריע בסוגיית העסקת עובדים מקומיים, ולא מן הנמנע כי מספרם יגדל על חשבון העובדים הישראליים המנוידים", אומר קן תור. "צריך לזכור כי הזמינות של העובדים האמריקנים והעלות היורדת שלהם, הופכת אותם לחלופה אטרקטיבית", אומר קן תור.
לדבריו, "השכר שנהוג לשלם למומחה זר נקבע על-פי השכר הנהוג באותו תחום בשנה שעברה. בתקופה זו ירד השכר הנהוג באופן משמעותי כך ששכר המומחה הזר נעשה יקר. חרף זאת, ישנם עובדים ישראלים שמצוידים בידע רב וייחודי באופן שיקשה על החברות למצוא להם תחליף , קל וחומר בזמן קצר".
קן תור מוסיף כי בבדיקה שערך משרדו בקרב עשרות חברות היי-טק בישראל עולה כי שיעור העובדים שנסע השנה לחו"ל לצורך הצבה מחדש, ללא בני משפחתו, עלה באופן דרמטי בכ-300% ביחס לשנים קודמות. במקרה בו מדובר בעובד חברת היי-טק עם שלושה ילדים, שליחת העובד, למשל, לאירופה המערבית או לארה"ב ללא בני משפחתו, יכולה לחסוך לחברה כ-100 אלף דולר לשנה ובמקרים של עובדים בכירים, החיסכון יכול להיות גבוה עוד יותר.