הוועדה למדרוג וחברת טלגל כבר העבירו 201 משפחות מפאנל מדידת הרייטינג לשיטת המדידה החדשה - כך נודע ל"גלובס". מדובר בפחות מ-50% מהבתים המשתתפים במערך המונה 580 משפחות.
עוד נודע כי על בסיס תחילת שינוי שיטת מדידת הרייטינג החלו לזרום נתונים ראשוניים בהיסטוריה של מדידת הרייטינג בישראל המתייחסים לצפייה דחויה בטלוויזיה.
על-פי הנתונים, אשר עדיין אינם מדויקים כאמור, ממוצע הצופים בטלוויזיה בשעות הפריים בתוכנית אשר אינה משודרת בשעה היעודה עומד על בין 1% ל-2% בלבד - לכלל הערוצים.
אנשי ה'פיפל מיטר' הן אותן משפחות אשר בביתן מותקן מכשור המזהה את התוכניות בהן הם צופים, והם מהווים מדגם סטטיסטי של כלל הצפייה בישראל. החל מהשנה הבאה תשתנה שיטת המדידה בישראל - לשיטה הקולטת גם שידורים שהוקלטו מראש או שנצפית באיכות שידור מתקדמת כמו HD או 3D.
על-פי הנתונים שהגיעו לידי "גלובס", ל-90 מחברי ה'פיפל מיטר' שכבר עברו לשיטה החדשה יש ממיר מקליט, בבית ול-69 מהם יש ממיר המשדר באיכות HD. ל-42 מהם יש VOD, ול-5 בתים יש את מערך הטלוויזיה הדיגיטלית, עידן +. בין הבתים יש גם חפיפה.
על-פי סקירה של בתים אלה נבחנה הצפייה בשעות הפריים-טיים בשבוע שעבר - בין 22 ל-28 באוגוסט. ביום ראשון בין השעות 21:15 ל-21:30, למשל, עמדה הצפייה החיה בטלוויזיה ככלל על 65.4% צפייה. באותו זמן 3.8% נוספים צפו בתוכן מוקלט. מדובר בנתון חריג, שכן במרבית הפריים-טיים אחוזי הצפייה בתוכן שאינו משודר "בזמן אמת" בטלוויזיה הוא נמוך בהרבה.
לצד העובדה שמדובר בנתונים ראשוניים וחלקיים, יש לזכור כי מדובר בנתונים המודדים רק את הנעשה בפריים-טיים (בין 20:00 בערב ל-23:00), ולא מן הנמנע כי דווקא תוכניות המשודרות מחוץ לשעות אלה מוקלטות יותר.
אם נתונים אלה יוכחו כנתוני אמת בסופו של התהליך - משמע שהשפעת הצפייה הדחויה על הרייטינג היא זניחה, אך עם זאת מוקדם לקבוע כך בוודאות.