חרם הוא לא דבר סימפטי, אבל כמו הרבה דברים לא סימפטיים, הוא חלק מהחיים ומהטבע האנושי. אדם לא אוהב משהו או מישהו, הוא לא רוצה איתו שום עסק בשום תחום. מה יותר טבעי מזה? לכן יש מצב, בכל חברה, שכולם מחרימים את כולם. הדתיים מחרימים מוצרים של חברות מחללות שבת, שמאלנים מחרימים מוצרים מההתנחלויות. אפשר בהחלט לומר שחרם הוא חלק מההליך הדמוקרטי המאפשר לאנשים להביע בצורה אקטיבית את התנגדותם לעמדה יריבה.
אתמול הצטרף ראש הממשלה אל מתנגדי העצומה של אנשי התיאטרון, המסרבים להופיע בבית התרבות החדש באריאל. הוא טען, מה שטוענים רבים, שאנשים המסובסדים על-ידי המדינה לא יכולים לנקוט בצעד כזה נגד יישוב, שקיים בהתאם לחוקי מדינת ישראל. ומי שבכל זאת יעמוד בדעתו המחרימה, הזהיר נתניהו, לא יזכה בתמיכה הכספית של המדינה. קשה למצוא פגמים נקודתיים של ממש בעמדה הזאת. למרות זאת היא כולה פגומה אחת גדולה בהיבט היותר רחב.
סלקטיביות קיצונית
אם ראוי לשלול הטבות מתיאטראות ושחקנים בגלל חרם הופעות - כיצד צריך לנהוג כאשר מוסד הממומן על-ידי המדינה מטיף נגדה - כמו, כמובן, ישיבות חרדיות רבות? כיצד צריך לנהוג ברבנים המסיתים נגד בית המשפט העליון, ובסוף החודש מקבלים צ'ק מהמדינה? וכיצד צריך לנהוג כאשר רב מקלל ומחרף את הציבור החילוני, את הציבור הלא-יהודי, את הציבור החרדי האשכנזי - את כל מי ומה שאינו ספרדי ומצביע ש"ס? מדובר כמובן ברב עובדיה יוסף, שמקבל את שכרו מהמדינה בנוסף לסכומי-עתק למען מוסדות חינוך, בהם מחנכים את הילדים להעריץ את הרב, לסרב לחוקי המדינה, ולהצביע למפלגתו - והכל, כאמור, על חשבון המדינה? כל הדברים הללו פחות חמורים מאשר אי הופעה באריאל? לי אין בעיה שישללו מענקים מהמחרימים הנמצאים על הפיי-רול של המדינה. אבל גם אין לי בעיה שישללו זאת ממקבלי מענקים ושכר ממשלתי הפועלים נגד המדינה ומוסדותיה.
משום כך העמדה של ראש הממשלה היא כל-כך פגומה - בגלל היותה סלקטיבית בצורה כה קיצונית, דוחה ומקוממת. קל לו מאד, לנתניהו, לאיים בשלילת הטבות מאנשים שאין להם בממשלה ייצוג, היכול לאיים על שלמותה. קל לעשות זאת גם, משום שזה גם מעניק לו נקודות זכות בציבור שלו. נורא קשה לנתניהו, ולא רק לו, כשזה מגיע, למשל, לעובדיה יוסף.
המנהיג הרוחני של ש"ס אמר בדרשתו בשבת את הדברים הרוחניים הבאים: "שייתמו אויבינו ושונאינו, אבו-מאזן וכל הרשעים האלה, שיאבדו מן העולם. יכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בהם ובפלסטינים האלה, רשעים צוררי ישראל". וזה ממש ערב פתיחת השיחות בין הפלסטינים לבין הממשלה, בה מפלגת הרב היא השלישית בגודלה אחרי הליכוד וישראל ביתנו.
ומה עשה נתניהו? - חכו, חכו, תראו שהוא לא יישב בשקט. תראו איך עוד בראש השנה הוא יילך אל ביתו של המנהיג הרוחני כדי... לקבל את ברכתו. אז מה הוא, נתניהו, מדבר איתנו על התרבות באריאל?