בשבועות האחרונים התבשר העולם כי כלכלת סין עקפה את כלכלת יפן במונחי תוצר לאומי, והתבססה במקום השני בעולם. גם הסחר הבילטראלי בין ישראל לסין צפוי לשבור שיאים ב-2010, לאחר ירידה חד-פעמית שנרשמה בשנת 2009. התחזית לשנת 2010, בהתבסס על נתוני המחצית הראשונה, עומדת על יצוא ישראלי של כ-1.8 מיליארד דולר (כולל יהלומים), ומנגד יבוא מסין בהיקף של 4.3 מיליארד דולר.
מאחורי כל עסקת ייבוא וייצוא עומדים חוזים, יועצים, רישיונות, היתרים, פטנטים, תכנוני מס ומה לא - המחייבים ליווי משפטי צמוד. בעוד שמול שוקי המערב כללי המשחק בדרך-כלל ידועים והשיטות דומות, הרי שסין, על אף היותה כלכלת ענק ועל אף ההתקדמות הגדולה שעשתה מערכת המשפט הסינית בעשור האחרון, היא עדיין "חור שחור" לרוב אנשי העסקים הישראליים, הנאלצים להיעזר במקומיים כדי לקדם את עסקיהם.
גם שיתוף-פעולה עם משרד עורכי דין סיני יכול לסבול מקשיים רבים של תקשורת, תרבות וחשדנות, ועל רקע זה מספר פירמות עורכי דין ישראליות פתחו משרדים בסין בשנים האחרונות. אחד מהם הוא משרד וינשטוק זקלר ושות'. עו"ד גדעון וינשטוק מוביל את פעילות המשרד בסין כבר 10 שנים, ונוהג לעבוד מספר ימים בכל חודש במשרד בבייג'ין.
בשנת הלימודים האוניברסיטאית הקרובה, שתיפתח באוקטובר, ירצה עו"ד וינשטוק בקורס חדש מיוחד במסגרת הפקולטה למשפטים, לימודי תואר שני במשפטים. הקורס, המכונה "משפט עסקי סיני מנקודת מבטו של המשקיע הזר", בהיקף של שעתיים שבועיות, יהיה אחד ממקצועות הבחירה שמוצעים במסגרת התואר.
"זה הקורס הראשון בישראל שעוסק במשפט עסקי סיני", אומר וינשטוק בראיון ל"גלובס", "ננסה להקנות לסטודנטים היבטים מעשיים ועיוניים עדכניים, עם הרצאות אורח של אנשי עסקים בעלי ניסיון רב בסין, התמודדות וניתוח מצבים וסקירת התרבות הסינית. בעתיד אני מתכנן לפתח קשרים עם אוניברסיטאות מובילות בסין ולגבש תוכנית לחילופי סטודנטים".
וינשטוק פועל בסין משנת 2000 מתוך רצון ליצור נישה ייחודית. ההתמחות בשוק הסיני מחייבת שנים של לימודים ונסיעות תכופות. הוא ייסד שותפות עם משרד עורכי דין סיני בבייג'ין - Pac Gate, שמעסיק 20 עורכי דין, אך המשרד הישראלי אינו מחויב לו ונוהג בכל מקרה לגופו - לפעמים מעדיף לבחור במשרד בינלאומי או במשרד סיני גדול. ואכן, וינשטוק התנסה כבר בעבודה מול מרבית משרדי עורכי הדין הגדולים של סין. אגב, משרד עורכי הדין הפרטי הראשון אי-פעם בסין נפתח רק בשנת 1992.
* עד כמה סין שונה ממדינות המזרח האחרות, ומהם הקשיים איתם מתמודד המגזר העסקי הישראלי בפעילות בסין?
"כל מדינה במזרח היא שונה לחלוטין, וסין שונה מכולן - תרבותית, כלכלית, רגולטורית. ההבדלים תהומיים, יש להבין היטב את סין לפני שנכנסים לעסקים שם ולהתכונן לכך שקורים הרבה דברים לא מתוכננים. יש קטלוג השקעות בסין, שקובע מה מותר לעשות ומה לא. הוא לא טריוויאלי - לדוגמה, תחומים שניתן לפעול בהם רק במסגרת שותפות עם שותף סיני, ובהם מוגבל שיעור ההשקעה של המשקיע הזר - עד 20% בלבד בתחום הפיננסים (בנקאות וביטוח), 33% בענף התקשורת, 49% בבתי-מרקחת וכו'.
"משקיע זר גם לא יכול להקים חברה סינית. ניתן לפעול במיזם משותף, אך גם שם יש מגבלות: אי-אפשר לגייס הון נוסף אלא בהצבעה פה-אחד. כלומר, יש משקיעים זרים שמייסדים מיזם משותף, מזרימים לו נניח 5 מיליון דולר, וחושבים שיגדילו את השקעתם בעתיד במידת הצורך. הם לא יודעים שגם אם יש להם רוב בזכויות ההצבעה במיזם המשותף - המיעוט הסיני יכול לבלום את הזרמת הכספים. גם נושאי התפקידים בסין הם שונים. ישנו בארגון 'הנציג המשפטי' - שלו סמכויות מיוחדות, וכמעט כל מסמך משפטי נחתם אישית על-ידו".
* מה מבדיל את המשפט הסיני מן המשפט המערבי, ומדוע הוא מצריך התמחות מיוחדת?
"יש לעשות אבחנה בסיסית בין שיטות משפט מערביות כמו בארה"ב ובמערב אירופה, לבין שיטות משפט אחרות. בשיטת משפט הדומה לשלנו ההצדקה להתמחות בה קטנה בהרבה, כיוון שהלקוח העסקי הישראלי שיפנה לייצוג משפטי בארצות אלה צפוי להתמודד עם המוכר והידוע. לעומת זאת, כאשר מדובר בשיטה משפטית השונה בתכלית, כמו השיטה הסינית, היכולת של הלקוח להתמודד קטנה בהרבה".
* אחד התחומים החשובים ביותר בעסקים הוא חוזים. האם יש בסין דיני חוזים מהסוג המוכר לנו?
"זו באמת נקודה מאוד חשובה. אם הייתי רוצה לסכם במשפט אחד את ההבדל בין דיני החוזים בסין לדיני החוזים בישראל, הייתי אומר שבעוד שבישראל נקודת המוצא הארכימדית של חוק החוזים הינה תפיסת עולם ליברלית השמה את הפרט במרכז ונבנית ממנו - הרי שבסין התפיסה הבסיסית היא של גזירת זכויות הפרט מתוך האינטרס של הקולקטיב - והתוצאה היא כמובן שבסין החופש החוזי מוגבל יותר. לסין חוק חוזים מודרני משנת 1999 אשר בנקודות רבות משיק למקובל אצלנו, אולם ההבדל בתפיסה שציינתי בא לידי ביטוי לא אחת בסוגיות שונות של ההתקשרות והביצוע החוזי.
"דוגמה טובה מהווה עיקרון תום-הלב. בסין, לצד עיקרון תום-הלב קיים גם עיקרון ההגינות, אשר מנוסח כללית ופותח פתח להגביל את החופש החוזי מטעמי צדק, ולאו דווקא בשל התנהגות שלא בתום-לב של צד לחוזה. דוגמה אחרת היא ביטול חוזה, כאשר לעומת התניה הצרה של אי-חוקיות או הסכם הנוגד את תקנת הציבור בישראל, בסין ניתן לבטל הסכם גם כאשר הוא פוגע באינטרס המדינה או הקהילה".
אין תקדימים בסין
מקורו של המשפט הסיני הוא במשפט הקונטיננטלי-אירופי, עם השפעה סובייטית חזקה. עם השנים הוא שאב גם השפעה מהמשפט הבריטי. ההבדל העיקרי בין המשפט הסיני לישראלי-מערבי הוא שהמשפט הסיני איננו נשען על תקדימים. כלומר, כל תיק נדון בפני עצמו, ופסיקה של בית משפט בתיק אחד אינה מחייבת תיק אחר, אפילו אם ניתנה בערכאה גבוהה יותר.
בסין אין משמעות לתקדימים, להוציא יוצא דופן אחד: בית המשפט העליון בסין יכול להוציא חוות-דעת מחייבות, אך אלה נדירות יחסית, וכל יתר פסיקות בית המשפט העליון אינן מהוות תקדים מחייב, כנהוג בישראל.
* האם מערכת המשפט הסינית הדביקה את הפער מול מדינות העולם החופשי? כמה משתכרים עורכי דין בסין?
"מערכת המשפט בסין היא בעצם חדשה, לפחות המערכת החקיקתית. רק ב-1992, בעקבות פתיחה למערב ובתום תהליך שהחל בטבח בכיכר טיאננמן ב-1989, בוצעו רפורמות חקיקתיות, ונפתחו משרדי עורכי דין פרטיים. בפרספקטיבה של זמן, 18 שנה זה מאוד חדש, ולכן הכלים המשפטיים מאוד מוגבלים.
"כלים כמו אופציות, החלפת מניות, דוקטרינות של תום-לב, נאמנויות ועוד - לא קיימות במשפט הסיני, או שקיימות רק בצורה ראשונית בלבד. יש כל הזמן חקיקה חדשה, ובכל זאת קיימות לאקונות רבות וחוסרים, דברים שלא ברורים ושיש להבין אותם מראש. בתי המשפט בסין פתוחים לזרים תחת מגבלות, חלקן מובנות כמו תחומי ביטחון, וחלקן פחות מקובלות ופחות הגיוניות.
"לגבי שכר עורכי הדין בסין, עורך דין סיני שדובר אנגלית טובה, עם ותק מסוים ובמשרד טוב, ישתכר כ-6,000 שקל בחודש. במשרדים קטנים או מרוחקים מהמרכז השכר יכול לרדת לחצי מזה. עם זאת, יש עלייה מתמדת ברמת עורכי הדין ובשכרם, ורבים מהם רוכשים השכלה בחו"ל ודוברים אנגלית מעולה. עדיין יש מקום רב לשיפור".
* אילו שירותים בעצם אתם מציעים ללקוחות הישראלים, ומהו סוג הלקוחות?
"סוג העסקאות שאנו מעורבים בהן הוא מאוד מגוון - הקמת שותפויות עם שותף סיני, מיזוגים, הקמת מפעלים יצרניים, העברת ידע, השתתפות במכרזים וגם התדיינות משפטית. מרבית הלקוחות של משרדנו בסין - ואני חושב שאנו יוצאי דופן בכך - הם לקוחות שהגיעו אלינו לפי תחום ההתמחות הסיני, ולא לקוחות ותיקים של המשרד מתחומים אחרים.
"בנוסף, התחילה לאחרונה מגמה מאוד מעניינת של חברות סיניות שרוכשות חברות ישראליות. השנה רכשה חברת YIFANG הסינית את השליטה המלאה בחברת פגאסוס הישראלית (לפי דיווחים קודמים - תמורת 60 מיליון דולר, ר.פ) - זו עסקה שטיפלנו בה. בנוסף אני מטפל בעוד 3 עסקאות דומות, באחת מהן מדובר ברכישת חברה בורסאית ישראלית. הסינים מתעניינים בעיקר ברכישת טכנולוגיות.
"יצא לנו לייצג גם סינים בלי קשר לישראל, בעיקר בתחום הצעצועים. ככלל אנו מחוברים למאגרי משפט סיני, מוציאים ניוזלטר לגבי עדכונים במשפט הסיני, וכל הפעילות הזו מתוחזקת על-ידי נסיעות תכופות - זה בלתי אפשרי לביצוע בשלט רחוק".
* מדברים על סיפורי נוכלות בעסקאות בסין. ספר על מקרה כזה בו נתקלתם.
"לפני שנה היתה חברה בורסאית ישראלית שכמעט התקשרה בעסקה גדולה לאספקת מוצרים מתוחכמים לתעשייה. היא הגיעה אלינו בדרך מקרית והציגה מערך שלם של חוזים, וביקשה שנעבור עליהם לפני החתימה. בבדיקה שלנו ראינו שדברים לא מסתדרים. הפעלנו חוקר פרטי, שחקר והסיק שהנתונים והמצגות זויפו. אם העסקה היתה נחתמת, הסכום המושקע היה יורד לטמיון.
"נתקלנו גם במקרים של מפיצים סיניים, שלאחר הפרידה מהיצרן הישראלי שיכפלו את המוצר ללא רשות ויצרו מתחרה, או שהמשיכו להשתמש באותו המותג למרות תום הסכם ההפצה. אגב, בסין המותג בדרך-כלל רוכש מוניטין בצורה הסינית שלו, ומי שרשם בסין סימן מסחרי בשפה זרה עלול לגלות כי המותג שלו לא מוגן, ופשוט עושים בו שימוש בשפה הסינית במקום באנגלית".
ממשל תאגידי ייחודי בסין
* חברה מוגבלת בהון רשום, מגבלות באשר ליחס המותר בין ההון הרשום (Registered Capital) לסך כל ההשקעה (Total Investment).
* שינוי באחזקות בעלי המניות, בהון רשום, וכן כל שינוי בתקנון מותנה בקבלת אישור הרשויות (Mofcom, SAIC).
* הסמכות העליונה בתאגיד היא הדירקטוריון, אין אסיפת בעלי מניות.
* על-פי החוק נדרשת הסכמה פה-אחד של כל חברי הדירקטוריון לצורך תיקון התקנון, שינוי בהון הרשום, מיזוג ופירוק.
* זכות סירוב ראשונה לשותפים הקיימים בעת הגדלה של הון הרשום ו/או מכירת חלק קבוע על-פי החוק.
* קשיים בהזרמת הון לחברה על-ידי המשקיע הזר כנגד דילול.
* קיום דירקטוריון מפקח (Board of Supervisors).
הפירמות הישראליות זיהו את הפוטנציאל הסיני
שיעורי הצמיחה המרשימים שהציגה סין בשנים האחרונות הפכו אותה ליעד אטרקטיבי לאנשי עסקים ובעלי הון ברחבי העולם. אנשי העסקים הישראלים לא נותרו מאחור.
במסגרת חיפושם אחר יעדים ושווקים אטרקטיביים להשקעה ולמסחר בעולם, מיהרו אלה לבחון את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במעצמה. וכך הפכה סין, תוך שנים ספורות בלבד, לאחת מ-10 שותפות הסחר הגדולות של ישראל.
בהתאם, לכל מקום שאליו מגיעים אנשי עסקים ישראלים מזדרזות להגיע גם פירמות עורכי הדין הישראליות, שמבקשות להקל על לקוחותיהן הישראלים, ליצור מאגר לקוחות סיני ובדרך לנגוס גם נתח מהעוגה. אלה החלו לגשש אחר שיתופי-פעולה אפשריים עם פירמות סיניות או לבחון אופציה לפתיחת נציגויות בסין, במטרה לאפשר ללקוחותיהם בארץ קשר ישיר עם המדינה האוריינטלית.
אחת הפירמות הראשונות שזיהו את הפוטנציאל הסיני היתה פירמת עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר, שהשיקה ב-2006 סניף חדש בבייג'ין. מאז נפתחו עוד שני סניפים במדינה הענקית, ובסך-הכול מפעילה הפירמה כיום 3 סניפים בסין - בבייג'ין, בשנחאי ובשנזן.
זמן קצר אחר-כך, במהלך 2007, פתח משרד עוה"ד פרופ' יובל לוי שלוחה של המשרד בסין, בעיר גואנגזו (Guangzhou) הנחשבת למרכז עסקי ותעשייתי מהגדולים בדרום סין.
ב-2008 הצטרפה אל הפירמות הישראליות בסין גם פירמת עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שחברה אל הפירמה המשפטית הגדולה בסין, King&Wood, במטרה ליצור גשר לעסקים הישראליים המגיעים לסין ולעסקים סיניים המגיעים לישראל.
גם משרד עוה"ד שדות ושות' הרחיב את פעילותו לסין, באמצעות שיתוף-פעולה עם משרד HIL Holthuis - משרד עורכי דין בינלאומי בעל שני סניפים בשנחאי. עם הזמן הודיעו משרדים נוספים על שיתופי-פעולה כאלה ואחרים עם משרדים סיניים ועל הקמת "דסק סיני" במשרד בארץ.
אט-אט חלחלה לתודעה הישראלית החשיבות של הפעילות בשוק הסיני. עו"ד שמוליק זיסמן, ממייסדי משרד זיסמן, אהרוני, גייר, סבור כי היום, יותר מתמיד, זה השוק לפעול בו. "אין הרבה מדינות ואין הרבה עמים בעולם שמחזרים אחרינו, מעריכים אותנו או אוהבים אותנו. כולנו עדים לניסיון של הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם.
"הסינים - שכידוע לכולנו הם לא כל-כך מעט אנשים - אוהבים ישראלים, אוהבים את היהודים ומעריכים מאוד את היוזמה הישראלית ואת השכל היהודי. לאורך השנים הם הוכיחו במעשים את האהבה והעזרה שהם מוכנים לתת לנו, בין היתר בכך שהם קלטו פליטים יהודים במהלך השואה".
עם היסטוריה ואהדה כזו, "שיתוף פעולה עסקי-כלכלי-משפטי בין המדינות הוא אך מתבקש", הוא אומר.
זיסמן, ששב בסוף השבוע מביקור בסניפי הפירמה בבייג'ין ובשנחאי, מסביר כי ההזדמנויות הטמונות בשוק הסיני עבור יזמים ואנשי עסקים ישראליים הן כמעט אינסופיות. "שיתוף-הפעולה בין המדינות פותח את השערים לחברות ישראליות ולטכנולוגיה ישראלית לשוק שהוא בין הגדולים בעולם, שרק מתפתח וגדל כל הזמן".
לדבריו, גם ההתעניינות של הסינים בישראל תלך ותעמיק עם הזמן. "עם הזמן הם יתגברו על המחסום הפסיכולוגי של להגיע למדינה קטנה כמונו. אנחנו כבר רואים את השינוי בחיפוש שלהם אחר טכנולוגיה ישראלית ורעיונות ישראלים חדשים. זו אבחנה דקה. בעבר הצענו את המרכולת שלנו בסין. היום הסינים מבינים שלא צריך רק לשבת ולחכות לנו - אלא אפשר להגיע לישראל ולחפש".