בדרך לערעור על זיכויו של הנגבי: פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על זיכויו של שמואל הרשקוביץ, חברו הקרוב של ח"כ צחי הנגבי, שהואשם לצדו בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה וזוכה מכל האישומים נגדו.
ל"גלובס" נודע כי הפרקליטות מתכוונת להגיש ערעור דומה גם על הכרעת הדין המזכה את הנגבי ממרבית העבירות החמורות בהן הואשם.
בהודעת הפרקליטות נמסר כי ההחלטה להגיש את הערעור נגד הרשקוביץ התקבלה בעקבות המלצת הפרקליטות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. מתברר כי מדובר בהחלטה גורפת ועקרונית בנוגע להמשך ההליכים בתיק.
גם בעניינו של הנגבי ממליצים פרקליט המדינה, משה לדור, ופרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, המנהל את התיק, להגיש ערעור - והיועמ"ש, ככל שידוע כיום, מאשר.
בהודעת הפרקליטות על הגשת הערעור צוין כי "מדובר בפרשה בעלת חשיבות רבה, חמורה בנסיבותיה, שבה נקבע על-ידי בית המשפט כי שר ומנכ"ל פעלו בדרך המהווה עבירה על החוק במשך שנתיים, תוך שעשו שימוש במשאבים ציבוריים לתועלתו האישית של השר. אכן, בכירותם של השניים והיקפה הרחב של העשייה המתמשכת המהווה עבירה של הפרת אמונים, מצדיקים לכשעצמם את מיצוי הדין בפרשה זו".
עם זאת, בעניינו של הנגבי יש להמתין עד לשמיעת הטיעונים לעונש (במהלך ספטמבר) ומתן גזר הדין - שיינתן ככל הנראה אחרי החגים.
מניע אישי וישיר
כזכור, בחודש שעבר, לאחר 4 שנות משפט בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה, זיכה בית משפט השלום בירושלים את הנגבי מהעבירות המרכזיות בגינן הועמד לדין - מירמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. הנגבי הורשע בעבירה אחת בלבד - עדות שקר, לאחר שהכחיש פרסום שהוציא בעניין היותו "אלוף" המינויים.
הרשקוביץ, ששימש כיועץ בכיר ולימים כמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה בתקופת כהונתו של הנגבי כשר, הואשם בעבירות של מירמה והפרת אמונים. השופט יואל צור, אב בית הדין, סבר כי יש לזכות אותו זיכוי מלא מהאישומים נגדו, בעוד השופטים עודד שחם ואריה רומנוב קבעו כי יש לבטל את האישומים בשל טענת "הגנה מן הצדק" אותה העלה.
בערעור שהוגש היום (ב'), על-ידי פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנאל ועוה"ד נעמה דברת סולטניק וארז פדן, צוין כי על-פי קביעת בית המשפט פעל הרשקוביץ, בצוותא עם השר הנגבי, באופן שיטתי ומתוכנן כדי להביא לקבלתם לעבודה של כ-115 אנשים בעלי זיקה לשר, במובן זה שהשתייכו לקבוצת "חברי מרכז הליכוד" (או מקורביהם), שבהם היה תלוי גורלו הפוליטי.
"ייחודה של פרשה זו אינו רק בהיקפה הנרחב, חסר התקדים, של הפעלת סמכויות השניים כשליחי הציבור לשם הענקת משרות בשירות הציבור למקורבים - אלא גם במניע האישי והישיר של השר הנגבי, ושל המשיב בשליחותו, לפעול בדרך זו של שימוש במשאבים ציבוריים כדי לקדם את מעמדו האישי של השר בין חברי מרכז המפלגה שלו", נכתב בערעור.
צבירת יוקרה
עוד צוין כי "השר הנגבי הציב לעצמו מטרה ברורה לצבור יוקרה בין חברי מרכז המפלגה שלו על מנת שאלה ישיבו לו כגמולו בבחירות המוקדמות, והשניים פעלו ברציפות, מיום כניסתם לתפקידיהם ועד לתום כהונת הנגבי, כדי לממש מטרה זו".
לטענת הפרקליטות, משתי בחינות אלה - היקפה של התופעה והניסיון לקדם בדרך המינויים את עתידו הפוליטי של השר באמצעות מתן טובת הנאה ישירה לחברי הגוף הבוחר - מתייחדת פרשה זו מכל שהיה מוכר וידוע על התנהלותם של שרים בעבר במסגרת התופעה שהיתה מוכרת כתופעת "המינויים הפוליטיים".
נטען כי בפרשה זו, בשונה מפרשות אחרות בתחום המינויים, הוכח קשר ישיר ומובהק שבין מינויים שיטתיים לבין קידום נקודתי וישיר של האינטרס האישי של השר הממנה. "לא מדובר עוד בהעדפת מגזר מסוים בקבלה לעבודה, אלא ביצירת יחסי 'תן וקח' מובהקים בין שר לבין קבוצה מצומצמת של אנשי מרכז מפלגה, שבידיה הכוח להשפיע לחסד או לשבט על עתידו של השר", נכתב בערעור.
אמירות אלה, המתייחסות לפעולותיו והתנהלותו של הנגבי כשר, מהוות הלכה למעשה את הבסיס לערעור על זיכויו, שיוגש בעוד מספר חודשים.
עוד תוקפת הפרקליטות את הכרעת הדין המזכה של הרשקוביץ גם מהפן המשפטי. נטען כי ביטול כתב האישום בעניינו מחמת הגנה מן הצדק הנו טעות. לטענת הפרקליטות, בית המשפט שגה בדרך שבה פירש את טענת "ההגנה מן הצדק" - מדובר בפרשנות חדשנית, בלתי מאוזנת לדעת התביעה, שהביאה לביטול כתב האישום כביכול - בשל "העדר אזהרה מוקדמת", ובשל סיבה זו בלבד.
בפרקליטות ציינו כי לא נפל כל פגם בהגשת כתב האישום כנגד הרשקוביץ וניהול ההליך נגדו, בייחוד כיוון שבית המשפט קבע כי הרשקוביץ עבר את העבירות שיוחסו לו, ועל כן טעה בית המשפט כשקיבל את טענת ההגנה מן הצדק שהעלה.
"הרשקוביץ אינו פוליטיקאי"
עו"ד עפר ברטל, פרקליטו של שמואל הרשקוביץ, מסר בתגובה: "3 שופטים ישבו בדין בעניינו של מר הרשקוביץ. הם שמעו 128 דיונים במשפט זה, אשר נפרסו על פני 15 אלף עמודי פרוטוקול. הם קראו אלפי עמודי סיכומים של כל הצדדים, ולבסוף החליט האחד על זיכוי מלא והשניים האחרים החליטו לזכות את מר הרשקוביץ מהגנה מן הצדק. אף לא אחד מהם חשב שיש להרשיע את מר הרשקוביץ בעבירה כלשהי. 3 שופטים אשר מכירים לפני ולפנים את הפרשה כולה על כל נפתוליה ועלילותיה.
"מר הרשקוביץ אינו פוליטיקאי. הוא לא הכיר מעולם את הנפשות הפועלות בשדה זה, לא היה לו כל אינטרס פוליטי, הוא לא היה חבר במפלגה כלשהי, ומטרתו היתה תמיד אחת - לשרת את הציבור בכל תפקיד אותו מילא. כל שעשה בעניין נשוא המשפט הוא למלא אחר הוראותיו של השר שהיה ממונה עליו. הוא לא מינה אף אחד ולא החליט מי ימונה לאיזה תפקיד. בית המשפט הנכבד קיבל את טענתו כי לשולחנו הגיעו המינויים לאחר שכבר הוחלט על-ידי אחרים מי ימונה לאיזה תפקיד.
"מר הרשקוביץ מילא תפקידים בכירים רבים בשירות המדינה, הן כמנכ"ל של שני משרדים והן כקצין בכיר בצה"ל. בכל תפקידיו עמדה למול עיניו תמיד טובת הציבור והמדינה.
"במשפט העברי מקובל כי המלכות אינה מגישה ערעור נגד אדם שזוכה בדין. ראוי לה למדינה שתלמד מעט מידות מחכמינו ז"ל ולא תגיש ערעור בגין כל אדם שמצליח 'לחמוק' מבעד לחורי המסננת הדקים כל-כך של בית המשפט".