החודש האחרון היה מצוין לכדורסל הישראלי. עם כמה תצוגות כדורסל לא רעות הצליחו נבחרות הנשים והגברים שלנו לרשום עלייה לאליפות אירופה. אלא שהחודש הזה השכיח לנו את הבוץ והזוהמה שהענף נמצא בתוכו. אז בכל זאת, סיפור בשלושה חלקים שיחזיר אתכם למציאות.
1. אי שם בשנות ה-90 שמשתי כשחקן אימונים בהפועל ת"א. היות וזה היה תחביב, לא קבלתי שכר. שיחקתי עם ענקים כשמעון אמסלם, גלעד כץ ודמיטרי היל (מלך הסלים של הליגה). מדי פעם כשרציתי לעצבן אותם הייתי צוחק עליהם שהם ואני אותו דבר, כולנו לא נקבל כסף מהפועל ת"א. מי שניהל אז את האגודה היה האיש והאגדה, שאול אייזנברג.
אייזנברג, למי ששכח הפך לימים לקוסם הגדול של הכדורסל הישראלי, כשהצליח להביא למחיקתה של הפועל מהכדורסל הישראלי. אייזנברג עשה עבודה יסודית מאוד בהחרבת הפועל, מה שהיה צריך להיות מספיק עבור כל מי שבענף כדי לדחות כל סוג של הצעה עתידית ממנו.
אבל בשבועות האחרונים הוא חזר אלינו מכיוון צפון. הפעם כיו"ר עירוני נהריה. נהריה היא אחד הסיפורים העצובים של העונה הקודמת. ממועדון פאר, שייצג את ישראל בגביעי אירופה השונים, עד ירידת ליגה בעונה האחרונה כשאת הירידה ליוו סיפורים כואבים על שחקנים שהגיעו לפת לחם, מאמן שמממן הוצאות נסיעה למשחקים. הוצאות שלא רק שלא הוחזרו אלא נוספו אליהן חובות וניתוקים לחברת חשמל ושכמותה.
כנראה שבנהריה הגיעו למסקנה שהגווייה עדיין מפרפרת וכדי לוודא הריגה הביאו לתפקיד היו"ר את שאול - "אני משלם שוטף פלוס אף פעם" - אייזנברג. היו"ר, היחיד כנראה בליגה ,שבית דין לעבודה קבע שהוא אחראי אישית לחובות של מאות אלפי שקלים לשחקנים ששיחקו עבורו (ישראל שיינפלד ואילן ברקוביץ'). לצערו של הכדורסל הישראלי, אין שום מנגנון שימנע מאייזנברג לחזור לקדמת הבמה. לצערה של נהריה, הקבוצה הגיעה כנראה כל כך נמוך עד שהסכימה לקבל את שירותיו של מר אייזנברג.
ולשחקני נהריה נאמר רק Don't Quit your day jobs, הא?
2. הפועל חולון התחילה את הקיץ בקול תרועה כשהחתימה בשלבים המוקדמים של הפגרה שורה של ישראלים איכותיים בראשם ג'יימי ארנולד, מורן רוט, דגן יבזורי, ניר כהן ועמית בן דוד. קאדר בכיר שהיה אמור להוביל את הקבוצה לחלק העליון של הליגה. אבל הפתעה, חודשיים לתחילת הליגה ו... אופס, אין כסף לשחקני חיזוק, והישראלים התבקשו על-ידי הנהלת הקבוצה לקצץ מהחוזים שלהם, שרק לפני מספר שבועות חתמו עליהם. בתקשורת דיברו על טעות בחישובי השכר ברוטו-נטו ועל ספונסר שהתחרט (שאול אייזנברג מן הסתם אמר, איך לא חשבתי על זה בעצמי קודם, לחתוך בתחילת העונה ולא בסופה).
אבל גם אם נניח שמדובר כאן בניהול חובבני ולא במעשה מכוון, הריח הרע נודף למרחקים. מה יקרה מחר כשיצטרכו להחליף זר או להביא שחקן חיזוק נוסף כי תהיה סכנת ירידה, האם גם אז לא יימצא הכסף, או ששוב יגידו לשחקנים לקצץ? השחקנים בחולון נמצאים במצב כמעט אבוד: בשלב הזה של העונה כבר רוב הקבוצות סגורות עם ישראלים, מה שמשאיר אותם כמעט חסרי ברירה ולקבל כל בקשה של ההנהלה.
אצל חולון הפטנט הזה לא מצחיק. בעונה שעברה סירבו לתת למאמן דני פרנקו להמשיך בקבוצה כי הוא דרש כמה שקלים יותר. מה שלא מנע מהם מאוחר יותר להחליף מאמנים, להביא שחקנים, ולמצוא את הכסף. בקצב הזה עוד נמצא את שאול אייזנברג, אחרי שיסיים את הפרויקט בנהריה, מגיע בעונת 2014/15 לבדוק את השטח גם בחולון.
3. אם חשבתם שמעניין רק בקבוצות שהפרוטה אינה מצויה בכיסן, באה מכבי ת"א והראתה לנו שגם שם לא טומנים את ידם בצלחת. המטרה: אלישי כדיר. כדיר, שחקן העונה של ליגת העל בעונה החולפת, חתם לבסוף בתחילת הקיץ לשלוש עונות אצל הצהובים. השחקן נפצע במהלך אימוני הנבחרת, לא שותף בקמפיין ועובד מאז עם מאמן הכושר של מכבי ת"א. במקום להתכונן לעונה, נאלץ כדיר להפתעתו להתמודד עם בדיקת MRI נוספת שלתוצאותיה עלולות להיות "השלכות על המשך החוזה". פתאום בתקשורת, כנראה מטעם, התחילו לדבר על חשש לפציעה כרונית והתרת חוזה.
אלישי כדיר (מימין). מתחיל להבין את הביזנס (צילום: יח"צ)
אז בואו נספר לכם על "הפצוע הכרוני" אלישי כדיר: בשלוש העונות האחרונות הוא לא החמיץ משחק ליגה. בכל העונות שיחק מעל 15 דקות לממוצע במשחק, כשהשיא בעונה הקודמת אותה סיים עם ממוצע של 26.1 למשחק, גבוה יותר מכל שחקן אחר במכבי ת"א באותה עונה.
כדיר בסופו של דבר מתחיל להבין את הביזנס. הוא הרי היה בריא כמו שור עד שליאור אליהו הפך לאופציה חמה לחזרה לנוקיה. האם למישהו מהקוראים יש ספק שאילו אליהו לא היה מועמד לחזור לשחק במכבי ת"א, כדיר היה נעול אצל מכבי על בריח?
מתברר שבליגה שלנו, כדי לקבל תוצאת MRI לא צריך לחכות לתשובה של הדוקטור אלא לצלצול טלפון של הסוכן.