כבר למעלה מעשר שנים שאני פועל בשירות הציבורי, לצד הרשויות המקומיות בישראל, ועדיין אני מוצא את עצמי נדהם לא אחת מחוסר האמון הבסיסי שבין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות.
דוגמה אחרונה לבעיה זו ראינו כולנו כאשר פורסמה תגובת האוצר ליוזמת הרשויות המקומיות לקידום תוכנית העסקה ציבורית, במקום תוכנית ויסקונסין שכשלה.
הרשויות הציעו מודל של ניהול ציבורי, הצביעו על מקורות תקציביים, ולמען הסר ספק הביאו כדוגמה מודל שכבר פועל בהצלחה ומעלה את אחוזי התעסוקה באזורים שונים בארץ.
במקום לחזק את ידי הרשויות, יצא האוצר בתגובה לקונית, שמשמעותה: "רשויות מקומיות? הן לא יודעות לנהל דבר".
אין ספק שמדיניות הפקידים הנהוגה בישראל בשנים האחרונות, היא בעוכרינו ולא אחת מטרפדת מהלכים ראויים וחשובים. הזלזול ברבות מהיוזמות של ראשי הרשויות, תחושת העליונות הבלתי מוצדקת של אותם הפקידים על ראשי השלטון המקומי והנחישות שבה הם נוקטים על מנת לטרפד כל יוזמה אפשרית - כל אלה מעלים תהיות: אם הייתה כל האנרגיה הזו מופנית לעשיית הטוב למען האזרחים, האם היינו חיים היום בישראל אחרת?
ברגעים כאלה, אני חושב על שיעורי ההיסטוריה ונזכר במדיניות הכלכלית שהנהיגה מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה, בשנות ה-80. מדיניות זו, שזכתה לכינוי 'תאצ'ריזם' קידשה את מדיניות ההפרטה. בעוד תאצ'ר קידשה את כוחם של הפקידים, הרשויות המקומיות בבריטניה קרסו. לראשי הרשויות התייחס שלטונה של תאצ'ר בביטול ולרשויות התייחסו כאל תאגידים שיש לנהל טוב יותר ובאופן מופרט, כי הציבור אינו מבין וכמובן שאינו יודע לדאוג לאינטרס של עצמו.
אולם, מדיניותה של תאצ'ר שימשה לה כחרב פיפיות. מדיניות הרווחה הצטמצמה, העוני בבריטניה גדל, הרשויות המקומיות קרסו, האבטלה השתוללה עד שהגיעה לשיא של למעלה מ-3 מיליון מובטלים. המיסוי שהנהיגה תאצ'ר בא לידי ביטוי בהעלאת מחירי מוצרי היסוד ובהעלאת המע"מ. מי נהנה מהמצב, אתם שואלים? קבוצה מצומצמת של בעלי הון בריטיים, להם דאג ממשל תאצ'ר.
את סוף הסיפור, כולנו מכירים: בשנת 1990 תאצ'ר הפסידה, ובעיני עמה נתפסה כקשוחה, לא אכפתית ומזניחה את האדם הפשוט ברחוב.
במובנים מסוימים, נדמה כי שלטון פקידי הממשלה מוביל אותנו בדיוק באותה הדרך. שלטון שמתחיל בבוז ובזלזול כלפי נבחרי ציבור, עד כדי הוצאת דיבתם רעה וזלזול בכישורי הניהול שלהם ומסתיים בקידוש היכולות של המגזר הפרטי והתעלמות מהיכולות המוכחות של המגזר הציבורי-עירוני שמונהג ע"י ראשי ערים בעלי "קבלות" על הצלחות.
ראשי הרשויות בישראל מחזיקים ביכולות מרשימות של ניהול. הם נאלצים להתמודד יום-יום עם תחומים שהממשלה זונחת ללא טיפול, ועושים זאת בהצלחה. הם המחזקים את מערכת החינוך, מתמודדים עם מקרי הסעד והרווחה הקשים ביותר, מטפלים בחינוך המיוחד ובאבטחת התלמידים. כעת, כשהם רצו להאיץ את פיתוחה של מדינת ישראל ולסייע לקידום התעסוקה, הם שוב נתקלים בחומת הפקידות.
ראשי הממשל הישראלי - היזהרו. ההיסטוריה, לעולם חוזרת.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז השלטון המקומי