"הנימוק, אולי העיקרי, להפחתת דמי הקישוריות במכה אחת, היה הגברת התחרות. רצינו שהחברות החדשות - חברות ה-MVNO או חברות שיתמודדו במכרז התדרים וירצו להקים רשת חדשה - יתמודדו עם תעריפי עלות" - כך אומר היום (ה') אסף כהן, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, שהוביל את התהליך להפחתת דמי הקישוריות, בראיון ל"גלובס".
- החלטתם לקחת סיכון כיוון שברור שההחלטה תותקף בבג"ץ.
"כן. חברת הייעוץ NERA אמנם המליצה על הפחתה מדורגת, אבל אנחנו החלטנו על מתווה אחר. אני לא חושב שתהיה בעיה בבית משפט. שתי הדרכים לגיטימיות, אבל לדעתנו יש יתרון יותר גדול לדרך שאנחנו הצענו".
- למה לא ללכת למתווה הפחתה יותר מתון?
"הרציונל הוא לא לזעזע את החברות באופן שהן ייאלצו לפגוע בצרכנים. אנחנו לא חושבים שהצעד הזה יאלץ את החברות לפגוע בצרכנים, אנחנו חושבים שזמן ההיערכות שניתן לחברות הוא מספק".
- נתתם להן ארבעה חודשים.
"השאלה ממתי סופרים את זה. חברה עסקית לא תתחיל רק ממחר בבוקר להיערך להורדת הקישוריות בינואר. החברות החלו להיערך, לדעתי היו אמורות להתחיל להיערך, בוודאי מהרגע שבו הודענו שאנחנו מתחילים בתהליך הבדיקה. הרי הן בעצמן ידעו שדמי קישוריות של 25 אג' גבוהים מהעלויות. היה להן מספיק זמן להיערכות ונתנו עכשיו עוד שלושה חודשים וחצי היערכות. נראה לנו מספיק. אנחנו לא רואים שמתן זמן נוסף היה מסייע לצרכנים".
- ניהלת את התהליך הקודם ב-2005 וגם עכשיו. אתה יכול להסביר את ההבדלים, בין אז להיום?
"אני מוכרח להגיד שהופתעתי".
- הופתעת?
"הופתעתי מעוצמת ההתנגדות. היקף הפגיעה היום דומה למה שהיה אז ולעומת זאת האיתנות של החברות גבוהה בהרבה. בנוסף לכך הן הוכיחו בעבר שהן יכולות להסתדר עם זה. חשבתי שהן יתנגדו, אבל לא חשבתי שההתנגדות תהיה עד כדי כך עזה. אבל מצד שני, נזכרתי שב-2005, הורדו דמי הקישוריות מ-50 ל-45 אג' והחברות טענו שבמקום 45 אג', דמי הקישוריות צריכים לעמוד על 48 אג'. ועל הפער בין 48 ל-45 הם עשו מלחמת עולם. על 3 אג'. נראה שנושא הקישוריות בכל מקרה זה מלחמת עולם. אני חשבתי שלא תהיה מלחמת עולם, אבל טעיתי".
"לא העבירו נתונים בזמן"
- אתה יכול להגיד מילה לגבי העבודה של NERA? החברות השמיעו הרבה טענות על העבודה.
"החברות ניסו לעשות דיסקרדיטיזציה לעבודה של NERA. חברת פרטנר, למשל, העסיקה את NERA בשנת 2004 מולנו. אז מה פתאום עכשיו, כשהיא עובדת עבור משרד התקשורת, NERA הפכה לחברה רשלנית ולא מקצועית? בראש הפרויקט עומדים שם שני סגני נשיא, אנשים ותיקים, לא ילדים, עם הרבה מאוד ניסיון, וישנו צוות של חמישה אנשים. אי אפשר להגיד שזאת חברה לא מקצועית. כשאתה לא מספק את כל הנתונים בהתחלה ו-NERA מניחה הנחות מסוימות, כי לא סיפקת נתונים, ואח"כ אתה מחליט כן לספק את הנתונים - לקרוא לזה טעויות, זה לדעתי לא מדויק".
- החברות לא סיפקו את כל הנתונים?
"הן לא סיפקו את כל הנתונים שהתבקשו, והעבירו נתונים נוספים, לא הכול, אחרי שהן ראו את התוצאות של המודל. יש אסימטריה מאוד חריפה בין NERA לבין החברות. הטקטיקה שלהן הייתה לא לספק נתונים, ואם NERA, למשל הניחה עלות של רכיב מסוים כגבוהה יותר ממה שהיא באמת עולה לחברות - לנסות להעביר נתונים שיסבירו איפה NERA טעתה. כל התגובה שלהן חד-צדדית, טקטיקה.
"היינו יכולים להגיד להם, חבר'ה זה אחרי הזמן, תודה רבה, מתעלמים. החלטנו בכל זאת, להתחשב בנתונים. במקרים מסוימים חברות הגישו נתונים ושינו אותם אח"כ.
"דבר שלישי זה לקחת מתודולוגיה או שיטה מסוימת ש-NERA מפעילה, להביא מומחה שדוגל בשיטה אחרת ולקרוא לזה טעות, רשלנות וכד'. אנחנו יודעים ככלכלנים שיש גישות שונות וכולן נכונות. לכל אחד יש עמדה.
"האופן שבו החברות הציגו את העבודה של נרה, קעקענו וכו', הוא רחוק מהמציאות. דרך אגב, אנחנו נפרסם את הנייר של NERA, עם התייחסות מפורטת לטענות החברות והשינויים שנעשו בעקבות התייחסותן".
- בדיעבד, מה התובנות שלך מהתנהלות המשרד? הייתם צריכים להיות יותר אגרסיביים? לשתף פעולה עם החברות?
"אני חושב שהתהליך הזה נוהל בצורה מאוד הגונה כלפי החברות. כמו שאמר השר, אנחנו לא היינו מוכנים לקבל כללי משחק שרק ימשכו את התהליך במשך תקופה מאוד ארוכה. נתנו להם את ההזדמנות להעביר את כל החומר. הן התבקשו להגיש כל מודל עלות שהם רוצים, שלטעמם מתאים יותר. אף אחת לא הגישה מודל כזה. זאת אומרת, באמת פתחנו פה את הדלת לגמרי. עשינו תהליך, החברות צריכות לכבד את זה שהשר אמר ל- NERA, שלמרות שהחברות לא העבירו לכם נתונים בזמן, קחו את הנתונים שלהם ותתחשבו בהם ותבדקו אותם. צריך להעריך את זה. אני חושב שהתוצאה היא תוצאה יפה מאוד, גם כשאנחנו רושמים את זה בקריטריונים בינלאומיים".
- האם תבחן לאמץ את המודל האירופי אם הוא יאושר?
"כן. אני כותב את זה בחוות הדעת שלי".