פתרון אפשרי לרונדלים האינסופיים שמלווים את הניסיונות למצוא חניה בתל אביב אל מול השמירה על הסמל הלאומי, לעתים אמוציונאלי, שמייצגת כיכר רבין. זוהי הדילמה איתה תתמודד ועדת הערר של המועצה הארצית בעוד כשבועיים, כשתדון בערר שהגישו חברות פרויקט גן העיר וניהול גן העיר נגד התוכנית להקמת חניון תת-קרקעי בן 1,000 חניות מתחת לכיכר רבין.
התוכנית שיזמה עיריית תל אביב להקמת החניון התת-קרקעי הופקדה בספטמבר 2002 והתייחסה באותו השלב להקמת 2,000 חניות בחמש קומות, מתחת לכיכר. אולם, כעבור ארבע שנים החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב לצמצם את שטחי החניון בכמחצית, כך שיכלול 60 אלף מ"ר במקום 110 אלף מ"ר, ומספר החניות בו יקטן ל-1,000.
מהפך משפטי התחולל בנוגע לתוכנית לפני כשנה, אז החליט בית המשפט המחוזי לאפשר לחברות פרויקט גן העיר וניהול גן העיר להגיש למועצה הארצית ערר על התוכנית, בניגוד להחלטתה של יו"ר הוועדה המחוזית, גילה אורון, שדחתה את בקשתן למתן רשות ערר.
"ההיסטוריה נוצרת"
חברת פרויקט גן העיר היא הבעלים של קניון גן העיר וחניון גן העיר, המכיל 1,003 מקומות חניה (כולל 133 חניות לדיירי פרויקט המגורים גן העיר). חברת ניהול גן העיר היא חברה לניהול המרכז המסחרי במתחם גן העיר. בערר שהן הגישו, באמצעות עו"ד יובל גלאון ממשרד שביט בר-און גלאון צין יגור, הן טוענות כי בידן עצומה של כ-15 אלף איש המתנגדים לתוכנית.
המערערות יבקשו בדיון הקרוב שהמועצה הארצית "תטה אוזנה לצורכי החיים של המדינה בכללותה, על מנת להיטיב ולהכריע את עתידו של החלל הציבורי החשוב ביותר במדינת ישראל. הכיכר היא המקום בו ההיסטוריה הישראלית נוצרת, והיא המקום היחידי במדינת ישראל בו העם זוכה להשמיע את דברו באורח מיידי וישיר. הכיכר היא המכשיר העיקרי באמצעותו ממומש חופש הביטוי, לא של יחיד, לא של קבוצה כזו או אחרת, אלא שם העם כולו. ביטול הכיכר כמוה כביטול הקלפי".
אחת ההשלכות שמטרידות את העוררות היא ש"מימושה של התוכנית יחייב חפירה שתשבית את הכיכר, הלכה למעשה, שנים ארוכות. גם לאחר מכן לא תשוב הכיכר לקדמותה, וישונה אופי הכיכר כמקום בו יכולים המוני בני אדם להצטופף ולהרים קול". לכן יבקשו העוררות מהמועצה הארצית "להכריע האם תוספת של 1,000 מקומות חניה למרכז תל אביב מצדיקה פגיעה חמורה זו בציבוריות הישראלית".
בערר שהגישו העוררות הן מנהלות רשימה של אירועים היסטוריים שהתקיימו בכיכר, החל מההפגנה ההמונית ב-1939 נגד גזירות הספר הלבן שהטיל השלטון הבריטי על היישוב היהודי, חגיגות זכייתה של מכבי ת"א בכדורסל ב-1977 בגביע אירופה, עצרת הבחירות של מפלגת המערך ב-1981 בה כינה דודו טופז המנוח את אנשי הימין "צ'חצ'חים", רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995, ההפגנות נגד ההתנתקות ב-2005, עצרת לשחרור השבויים ב-2006, הקריאה להתפטרות אהוד אולמרט בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינגורד, הפגנת ארגוני הנשים ב-2007 נגד עסקת הטיעון עם משה קצב ועד חגיגות המאה לתל אביב ב-2009.
לדברי גלאון, "האבסורד הוא, שלפי דו"ח שחיבר חוקר מטעם המועצה הארצית, כלל אין צורך בעוד חניון בתשלום בסביבה, ועולה החשש שהמניע האמיתי להקמת החניון הוא רצונה של עיריית ת"א להקים חניון עבור עובדיה". בערר הוא מוסיף שהחוקר קבע שהרדיוס הרלוונטי למגורים הוא של 200 מטר בלבד, ושברדיוס זה קיימות 862 יחידות דיור, שתקן החניה שלהן הוא 862 חניות בלבד, וכי חניון גן העיר הקיים נותן מענה מלא לצורכי החניה למגורים... אין חולק שחניון גן העיר על אלף החניות שבו, שמרביתן פנויות בשעות הערב והלילה, עונה על דרישת מקומות החניה למגורים, ומתברר שאין כל יסוד לטענת העירייה והוועדה המקומית בדבר מחסור במקומות חניה למגורים. החוקר המליץ לאשר את התוכנית כדי לספק מחסור במקומות חניה לעסקים דווקא".
העוררות גם מדגישות את האירוניה שבתוכנית: "היא עומדת ביחס הפוך למגמה התכנונית הארצית והעירונית של צמצום השימוש ברכב פרטי".
עתה נותר לגלות האם המועצה הארצית תזדהה עם מצוקת בעלי הרכבים בת"א או עם הפן הרגשי של הכיכר. עיריית ת"א מסרה כי "התוכנית המאושרת היא בסמכות הוועדה המחוזית, שלמרות ההתנגדויות החליטה על הקמת חניון ציבורי במקום. התוכנית כוללת ניצול מיטבי של המרחב התת-קרקעי ליצירת מצאי חניה, מיקלוט ציבורי ותשתיות. נדגיש כי החניון הציבורי יאפשר שיפור רווחת תושבי הסביבה על-ידי יצירת מצאי מקומות חניה, פינוי רכבים חונים ממדרכות לאורך רחובות וניתוב רכבים לחניון מרכזי כתחליף לחיפוש מקום חניה ברחובות הסמוכים. נציין כי המדיניות הארצית התומכת בצמצום השימוש ברכב פרטי מיושמת בעיקר באזורי תעסוקה".