בחודש מארס 2008 החל בנק ישראל ברכישות מט"ח, שאחת ממטרותיה הייתה השפעה על שער החליפין. היום מפרסמים בבנק המרכזי מחקר, ממנו עולה כי הרכישות השיגו את מטרתן - השגת פיחות משמעותי בשער השקל.
במחקר נבחנה השפעת התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח על שער החליפין הנומינלי שקל/דולר. זאת בדרך של השוואת תחזית, דינמית וסטטית, של שער החליפין, לפי מודל VAR לא מוגבל שנאמד בשיטה בייסיאנית, לשער החליפין בפועל בתקופת ההתערבות.
קודם לביצוע ההשוואה נבחן טיב התחזיות של המודל האמור ונמצא כי הוא מניב תחזיות טובות (בהינתן הערכים בפועל של המשתנים האקסוגניים במודל). בפרט נמצא כי תחזיותיו טובות מהתוצאות המתקבלות ממודל של מהלך מקרי.
מממצאי המחקר, שנערך על ידי אביחי שורצקי, עולה כי תחילתן של רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל במארס 2008, הרחבת היקפן ביולי 2008 והמעבר לרכישות מט"ח לא קבועות באוגוסט 2009, הביאו לפיחות בשער החליפין.
ההשפעה הנאמדת החזקה ביותר על שער החליפין הייתה בתקופה שלאחר יולי 2008, עם הרחבת הרכישות - אז סטיית שער החליפין בפועל מערכו החזוי הייתה גבוהה מ-10%.
עוד עולה מתוצאות העבודה, כי בסוף שנת 2008 החלה להצטמצם השפעת בנק ישראל על שער החליפין, ובמהלך המחצית הראשונה של שנת 2009 נסגר הפער בין רמת שער החליפין בפועל לרמתו הצפויה ללא התערבות בנק ישראל, עד שהוא נפתח שוב לאחר שינוי המדיניות של בנק ישראל בשוק המט"ח והמעבר לרכישות מט"ח לא קבועות.