במשך 26 שנה שמרה פירמת עורכי הדין צלרמאיר-פילוסוף על שמה המקורי, שכלל את שמות השותפים המייסדים שלה: עוה"ד מיקי צלרמאיר ואבי פילוסוף. הסטטוס-קוו הזה נשמר הרבה אחרי שהפכה הפירמה מ-"Two man show" לפירמה של 5-8-10 ועכשיו של 12 שותפים.
השבוע, לרגל השנה העברית החדשה, הוחלט על שינוי, ומהיום (א') יצורפו לשם הפירמה גם שמות 3 השותפים הנוספים העומדים בראש המשרד: אייל רוזובסקי, דוני טולדנו וגיא צפריר. שם הפירמה יהיה מעתה "צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסק-צפריר-טולדנו".
מדוע הוחלט דווקא כעת להוסיף את 3 השמות לשם הפירמה? לדברי פילוסוף, "מבחינתנו, הדבר דומה לבני-זוג שחיים יחד כמה שנים ובשלב מסוים מחליטים למסד את הקשר באופן פורמלי. מיקי צלרמאיר ואני הגענו כבר לפני שנה למסקנה שצריך לעשות את זה ושזו הדרך הנכונה לפעול".
צלרמאיר ופילוסוף מתחמקים מהשאלה אם שינוי השם כולל גם שינוי באחזקות ובחלוקת האחוזים בשותפות, אך קשה להאמין שלא.
השינוי המשמעותי האחרון במשרד נרשם במארס 2006, כאשר הוא קלט כמחצית מעורכי הדין במשרד עוה"ד חיים צדוק, בראשות עו"ד אייל רוזובסקי. רוזובסקי הקים בצלרמאיר-פילוסוף - עד אז משרד שהתמחה בעיקר במיזוגים ורכישות - את מחלקת הליטיגציה שבראשה הוא עומד.
לדברי השותפים-המייסדים, צירוף שמם של השלושה לשם המותג צלרמאיר-פילוסוף היה דבר טבעי ונכון לעשות. "הפירמה שמרה 20 וכמה שנים על שם אחד, והגיעה העת להביע באופן רשמי את מה שהכול כבר יודעים - שהם מהווים את דור ההמשך של מנהיגות המשרד".
רוזובסקי, ראש מחלקת הליטיגציה, הוא אחד הליטיגטורים הבולטים והמובילים בישראל. בין היתר הוא מייצג את אייפקס בתביעת מבטח שמיר הנוגעת לפרסום הדו"חות הכספיים של תנובה; את קרן GORES בעניין גילת לוויינים; את כרמל אולפינים ועוד. בנוסף, הוא שימש כחבר בוועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה, שהובילה לבחירתו של יהודה וינשטיין לתפקיד, וכן כיו"ר הוועדה לבחינת העלאת שכר-הטרחה של רואי החשבון המבקרים הממונים בחברות ממשלתיות. לאחרונה אף מונה לייצג את דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, מטעם הפרקליטות הצבאית בעניין פרשת מסמך גלנט.
רוזובסקי הגיע למשרד צלרמאיר-פילוסוף ב-2006 יחד עם דוני טולדנו, מעורכי הדין המובילים בתחום ההגבלים העסקיים והרגולציה. השניים הובילו יחד את "פורשי צדוק" ואת המיזוג עם צלרמאיר-פילוסוף.
טולדנו הגיע למשרד עם רקע בינלאומי הכולל תואר שני מאוניברסיטת מישיגן, 3 שנות עבודה במשרדים בניו-יורק ובדטרויט (1990-1993) וכעשור של שותפות במשרד צדוק (1995-2006). לאחרונה טיפל באספקטים הרגולטוריים בכמה מהנושאים הבוערים והמתוקשרים ביותר, בהם עסקת בזק-אלוביץ, מימון העסקה לרכישת פסגות, קרן גורס-גילת לוויינים, הסדרי תנובה מול יצרני החלב, ייצוג נשר מפעלי מלט בעסקה לרכישת חברת הבטון הנסון ועוד רבים.
המשרד כבית
גיא צפריר התחיל את דרכו כמתמחה בצלרמאיר-פילוסוף לפני כ-20 שנה, ומאז הוא עורך דין במשרד. צפריר מתמחה בתחומים של רגולציה, תכנון ובנייה, השפעות סביבתיות בכלל ובהקשר לגופי תקשורת וסלולר (אנטנות ועוד) בפרט. בשנים האחרונות הוא עומד בראש מחלקת הנדל"ן של הפירמה, וכן שימש כחבר בוועדת ההיגוי של תמ"א 36, הקובעת את התכנון והבנייה בתחום התקשורת.
לדברי פילוסוף, "רוזובסקי הוא ליטיגטור מוכר עם מוניטין מבוסס. בזכותו הגיעו הרבה לקוחות למשרד. לפני שהוא הגיע לא התעסקנו עם תחום הליטיגציה, ואילו היום, בזכותו, אנחנו אחד המשרדים המובילים בו בישראל".
גם על טולדנו הוא מרעיף מחמאות: "הוא משפטן מהמעלה הראשונה וקנון בתחום ההגבלים העסקיים ובתחום המיזוגים והרכישות, עם רקע וניסיון בינלאומי רחב".
על גיא צפריר אומר פילוסוף: "מעבר להיותו חלק בלתי נפרד מהמשפחה, הוא גם נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחום הרגולציה של חברות התקשורת".
3 השותפים, ששמם יתנוסס מעתה על דלתות המשרד ובלוגו שעל דפי המכתבים, מתייחסים אל המשרד כ"בית". לדברי צפריר, כמי שהחל כמתמחה וטיפס אט-אט בסולם הדרגות - צירוף שמו לשם הפירמה היא "סגירת מעגל משמעותית".
באשר לרוזובסקי ולטולדנו, העבודה המשותפת ארוכת השנים במשרד צדוק וכעת בצלרמאיר-פילוסוף, עושה את שלה בכל מקום שלא יהיו. לדברי רוזובסקי, "היתרון הגדול שלנו היה שלפני המיזוג שיתפנו פעולה מבחינה מקצועית במשך כמה שנים טובות, והיתה כימיה מאוד טובה אחד עם השני".
לשניים ברור שהם הגיעו למקום הנכון מבחינתם. ורוזובסקי מסכם: "למעשה, שכחתי שלא הייתי פה בעבר. באופן טבעי - ואני מדבר גם בשם דוני - אני רואה בהכנסת שמנו לשם הפירמה כהכרה של שנינו בכך שמצאנו כאן את ביתנו המקצועי".