נשיא המדינה שמעון פרס יחליט באשר למתן חנינה לשלמה בניזרי, בהתבסס על חוות-דעתה של מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שהמליצה באופן חד-משמעי שלא לחון את השר לשעבר.
זאת, לאור העובדה ששר המשפטים יעקב נאמן העביר לנשיא את חוות-הדעת של מנהלת מחלקת החנינות במשרדו, עו"ד אמי פלמור, אך נמנע מלהביע עמדה עצמאית בשאלת החנינה - האם הוא ממליץ לנשיא לחון את בניזרי, או מצטרף להמלצת הגורמים המקצועיים במשרדו לדחות את בקשת החנינה.
בקשת החנינה של בניזרי, בצירוף חוות-דעתה של פלמור ומכתבו הלאקוני של נאמן, הועברה לבית הנשיא לפני כ-3 שבועות, והיא ממתינה להחלטתו של פרס בעניין זה.
על-פי הפרסומים, גורמים פוליטיים בש"ס מפעילים לחצים כבדים על פרס להיענות לבקשת החנינה, ואפשר שאותם גורמים הפעילו לחצים דומים גם על נאמן. לפני מינויו לשר המשפטים נחשב נאמן מקורב מאוד לאנשים בכירים בש"ס, ואף שימש מתווך פוליטי בין ש"ס לבין הליכוד במסגרת המשא-ומתן לגיבוש קואליציה לפני הקמת הממשלה.
מדובר ככל הנראה בפעם הראשונה - בוודאי בקדנציה של נאמן כשר המשפטים ובקדנציה של פרס כנשיא המדינה - שהשר נמנע מלנקוב בהמלצה מפורשת באשר לבקשת חנינה, בתום בדיקת התיק במחלקת החנינות במשרדו.
נגד נאמן נשמעים קולות כי הוא העדיף "לשבת על הגדר" ולהימנע ממתן המלצה כלשהי, בשל מערכת הנאמנויות הפוליטיות שלו.
מאידך, אחרים טוענים כי אילו היה נאמן ממליץ לחון או שלא לחון את בניזרי - היתה המלצתו זוכה להקשר פוליטי בלתי ראוי, ולכן טוב עשה שנמנע ממתן המלצה. לפי טענה זו, הנשיא פרס ניסה להעביר את "תפוח האדמה הלוהט" שנפל לחיקו לידיו של נאמן, כדי לא לספוג לבדו את האש.
מבית הנשיא ומלשכת שר המשפטים סירבו להגיב לדברים.