נולד ב-1945 בשם חיים רכלבסקי בשכונת כרם אברהם בירושלים. סופר ישראלי ופרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. מצאצאי הרב ישעיה ברדקי. התחנך בחינוך מזרם המזרח ושירת ברבנות הצבאית בשנות ה-60. עבד כמגיה בהוצאת "עם עובד" והפך עם הזמן לעורך ולחבר מערכת בהוצאה. בשם "חיים באר" החל להוציא את ספריו בשנות ה-70. הראשון ספר שירה ("שעשועים", 1970) והשני הרומן "נוצות" (1979). כיום הוא חבר מערכת כתב העת "דווקא", המוקדש ליידיש ולתרבותה. עוד מספריו: "עת הזמיר", רומן (1987) הביוגרפיה "גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, ברנר, עגנון מערכות יחסים" (1992), "חבלים", רומן (1998) "לפני המקום", רומן (2007) ו"אל מקום שהרוח הולך" החדש. כולם יצאו ב"עם עובד".
מהו בית-הקפה האהוב עליך?
"קפה פיגארו. מול האוניברסיטה באוסטין, טקסס. בכל פעם שסיימתי כתיבת פרק בספר הייתי נוסע לשם ושותה קפוצ'ינו חם. כך הייתי מפצה את עצמי".
מהו הספר האחרון שקנית?
"'חופת חתנים' שראה אור לאחרונה בהוצאת יד יצחק בן צבי. זהו ספר של דיני הוראות לחתנים לקראת ליל הנישואין".
איזו דמות היסטורית או ספרותית היית שמח לפגוש לקפה?
"הייתי שמח להיפגש עם חיים נחמן ביאליק. את השאלות שאשאל אותו בפגישה אני שומר לעצמי, כי אני מניח שאיפה שהוא נמצא הוא קורא גם 'גלובס', ואני הרי רוצה להפתיע אותו".
אם היית יכול לצותת לשולחן הסמוך, איזה סופר היית רוצה שיישב שם?
"מנדלי מוכר ספרים. שהקדשתי לו את ספרי האחרון 'אל מקום שהרוח הולך'. היה מעניין אותי לשמוע אם הוא שמח על ההקדשה".
לאיזה ספר אהוב חזרת שוב ושוב?
"לספרו של ש"י עגנון 'תמול שלשום'. לדעתי זהו הרומן הכי מעמיק שנכתב על החיים בארץ. 'תמול שלשום' יצא לאור בשנה שבה נולדתי, 1945. ומתרכז סביב חייו של גיבור הספר, יצחק קומר, מעלייתו לארץ ישראל ועד למותו בה, בתקופת העלייה השנייה. הרומן כולל, כמו רבות מיצירותיו של עגנון התייחסויות לתנ"ך, לספרות החכמים על רבדיה השונים, ולספרות החסידית, והעממית היהודית לדורותיה".
איזה ספר היית לוקח איתך לטיסה?
"ספר עם דפים לבנים. כדי שאוכל להתחיל לכתוב משהו חדש...".
ספר לי על הספר האחרון שפרסמת.
"הספר האחרון שלי 'אל מקום שהרוח הולך' נולד מהתשוקה להבין את היפוך הלב. להבין מה קורה כשפתאום משהו משתנה אצלך. הניסיון להבין אם אדם יכול לצאת מהקופסה של עצמו ריתק אותי. מה קורה כשהוא מחולל שינוי והוא נענה לאתגרים שהמקריות של החיים מזמנת לו. הסיפור מתרחש במהלך מסע לטיבט ואפוף בקסם של המזרח ומראה כיצד צדיק בני-ברקי שבא מדת של מלים נפגש עם הדת שצומחת מתוך הטבע". *רוב הקוראים בעברית מעדיף רומנים ולא שירה או סיפורים קצרים. מה דעתך?
"שחבל שזה כך, כי בשירה העברית יש משוררים נפלאים ומתפרסמות יצירות נפלאות".
מה יחסך לגבי הוראת ספרות בבתי ספר?
"התשובה מורכבת. אני חושב שזה תלוי מאוד באישיותו של המורה.
הייתי משאיר לשיקולו את בחירת היצירות הנלמדות, כך שהוא יוכל ללמד את מה שהוא באמת אוהב.
"הגישה הנוקשה של קריאת חובה נראית לי לא נכונה, שהרי כל היופי בספרות הוא בחופש הבחירה. או כמו שנאמר בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה: 'אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ'".
מה מעורר בך השראה?
"החיים".
כתיבה נשית, כתיבה גברית. יש הבדל?
"יש כתיבה טובה ויש כתיבה רעה. וזו ההבחנה העיקרית שיש לתת עליה את הדעת".
מהו הספר האחרון שקראת והרשים אותך?
"הרומן האחרון שקראתי ושהרשים אותי היה 'אנשים טובים' של ניר ברעם. וספר השירים המצוין 'אצבע, שן, כנף' של יערה שחורי. יש יוצרים צעירים שמוכיחים שלא אבדה תקוותנו".