גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך השינויים שחלו השנה בשוק התקשורת ישפיעו על הכיס שלנו?

השינוי המרכזי השנה - ההפחתה הצפויה בחשבון הסלולר ■ בנוסף נעשה ניסיון לפשט את חשבונות הטלפון, התעריפים במספר תחומים הוזלו, ועלו אלטרנטיבות לחברות הכבלים והלוויין

שנה סוערת ביותר עברה על צרכני התקשורת, ושיאה בהפחתה הצפויה בחשבון הסלולר. עוד נעשה ניסיון לפשט את החשבונות הנשלחים לבית הלקוחות, התעריפים במספר תחומים הוזלו, ועל הפרק עלו אלטרנטיבות לחברות הכבלים והלוויין.

"גלובס" ואתר "כמהזה?" עושים סדר בבלגן ובודקים איך כל זה ישפיע על הכיס שלנו בשנה הקרובה.

טלוויזיה: פחות כסף על פחות ערוצים

הממיר הדיגיטלי כבר כאן

* הבעיה: אחת ההוצאות הגבוהות ביותר בגין תקשורת היא התשלום לחברת הכבלים (HOT) או הלוויין (yes), כשגם ערוצים במימון ממשלתי כמו ערוץ 10 ולעתים ערוץ 2 לא נקלטו בבתים רבים בישראל ללא התחברות לאחת החברות.

* הפתרון: שתי בשורות בעלות משקל רב יצאו השנה ממשרד התקשורת, אחת מהן היא קידום הממיר הדיגיטלי, אותו הממיר (עידן+) המאפשר בתשלום חד-פעמי של כ-400 שקל צפייה ב-5 ערוצים חינם (1, 2, 10, 33 ו-99). הרפורמה החלה כבר באוגוסט 2009 אך הואצה לפני כחודשיים, עם תום תהליך הפריסה והתגברות על מספר תקלות של תחילת הדרך.

* מבחן הארנק: הממיר הדיגיטלי הוא אלטרנטיבה נוחה וזולה לצרכנים שאינם צופים במגוון הרחב של הערוצים שמציעות HOT ו-yes ומעוניינים לחסוך את דמי המנוי החודשיים שגובהם 200-300 שקל לחודש (כלומר, אלפי שקלים בשנה).

החבילה הצרה בדרך

בנוסף, משרד התקשורת המליץ לשתי החברות לשווק חבילות ערוצים צרות ומוזלות, שיכללו פחות ערוצים ויעלו פחות כסף.

שתי החברות הודיעו כי יקבלו המלצה זו, והן מתעתדות להציע אפשרות זו לציבור בקרוב. עוד לא ברור מה תהיה העלות, אולם יש לקוות כי היא תציע אלטרנטיבה מוזלת משמעותית שאינה מרוקנת מתוכן ואפשרות אמיתית לחסוך כסף בסעיף זה.

* מבחן הארנק: צופה ישראלי יכול כאמור לשלם חד-פעמית 400 שקל - לעומת הוצאה בסיסית של 2,400 שקל לשנה עבור טלוויזיה רב-ערוצית. מוקדם לדעת מה יציעו חברות הערוצים בחבילות הבסיס ועד כמה תשתלם התמורה.

* מה הלאה? הצהרות על הכוונה להוסיף ערוצים לחבילת ה-DTT החינמית כבר נשמעו, ויש לקוות שאף ייושמו בקרוב. כך יורחבו אפשרויות הצפייה לקהל הרחב, וחברות הערוצים יתומרצו לצ'פר את חבילת הבסיס שלהם לשם התחרות.

סלולר: החשבון יפחת, ההתנתקות תואץ

הפחתת דמי הקישוריות

המאבק המתוקשר והנרחב ביותר נסוב כידוע סביב דמי הקישוריות - תעריפי קישורי הגומלין אשר גובות חברות הסלולר.

* הבעיה: דמי הקישוריות הגבוהים הנהוגים כיום אינם רק משפיעים ישירות על גובה החשבון - אלא פוגעים בשקיפות ומקשים על הכנסת מתחרים חדשים לשוק הסלולר.

* הפתרון: בתום שימועים ודיונים אינספור בנושא, ועל סמך בדיקה מקצועית של חברת NERA, הודיע שר התקשורת משה כחלון על הפחתתם החדה (בשיעור של 74%) לכ-7 אגורות, כשהתעריף ממשיך לרדת בהדרגה עד 5.55 אגורות ב-2014.

* מבחן הארנק: בחיוג 300 דקות לניידים בחודש למשך שנה, הפחתת הקישוריות תוזיל את חשבון הטלפון הקווי שלכם ב-63 שקל בחודש - ובחישוב שנתי ב-756 שקל. עבור 1,000 דקות יגיע החיסכון ל-2,520 שקל בשנה (ראו טבלה). מדובר בחיסכון כולל של 60%.

* מה הלאה: הקרב עוד לא תם, ועל-פי דברי החברות נראה כי יגיע לפתחו של בג"ץ בשל הפגיעה הקשה בהכנסותיהן הצפויות. ניסיון העבר מלמד כי חברות הסלולר התגברו בעבר על "גזרות" מסוג זה בדרכים עקיפות, מה שיחייב ערנות צרכנית גבוהה של משרד התקשורת. הפחתת דמי הקישוריות תסייע באופן משמעותי גם לכניסתן של מפעילות סלולריות חדשות, אשר המצב מהווה חסם בכניסתן לשוק הסלולר.

ביטול קנסות יציאה

* הבעיה: התקשרות עם חברת סלולר בישראל כמוה כמעט כחתונה קתולית: התחייבות ארוכת-טווח ללא דרך קלה החוצה. תקופת ההתחייבות אמנם הופחתה מ-3 שנים ל-18 חודש, אולם קנסות-עתק עדיין מקשים על המעבר ומהווים חסם משמעותי.

* הפתרון: שלב אחד לפני המשוכה הסופית, נמצאים קנסות היציאה הגרנדיוזיים של היום לפני ביטול. על-פי ההצעה שאישרה הממשלה, יוגבל גובה דמי היציאה ממסלול בהתחייבות לעד 10% מממוצע החשבון החודשי של המנוי - כפול מספר החודשים שנותרו לו עד תום תקופת ההסכם, כשיתרת התשלומים עבור רכישת ציוד (כמו מכשיר הטלפון עצמו) תמשיך להיגבות כסדרה, ולא בתשלום אחד.

החוק ייכנס לתוקפו כבר בינואר 2011, כאשר ועדת הכלכלה תאשר אותו סופית. הוא יחול רטרואקטיבית על לקוחות קיימים.

* מבחן הארנק: המשמעות הכספית של החוק על הצרכן ועל חופש הבחירה שלו אדירה: בסלולר קנס היציאה קבוע בדרך-כלל לאורך כל תקופת ההתחייבות ועומד על כ-1,000 שקל (טווח נע בין 500 שקל ולהגדרת נציגת שירות הלקוחות "עד בכלל", כלומר עד אלפי שקלים). בחלק מהמסלולים הקנס יורד ככל שתקופת ההתחייבות מתקרבת אל סיומה.

עבור לקוח שרוצה להתנתק 10 חודשים לפני תום תקופת ההתחייבות, ולקוח שרוצה להתנתק 5 חודשים לפני תום ההתחייבות (לקוח ששילם עד כה 200 שקלים לחודש במסגרת בנק דקות) - מדובר בחיסכון של 80%-90% בתשלום (ראו טבלה).

* מה הלאה: זה המקום לקרוא להרחבת היוזמה המבורכת לענפי תקשורת נוספים - ובראש ובראשונה חברות הערוצים, שגובות קנסות יציאה של אלפי שקלים לפני תום תקופת ההתחייבות - כשב-HOT, למשל, הקנסות רק הולכים וגדלים לאורך תקופת ההתקשרות.

מפעילים חדשים

* הבעיה: חוסר תחרות בענף הסלולר שבו 4 שחקניות, אחת מהן קטנה מאוד (מירס).

* הפתרון: לפני כחודש ניתן אור ירוק, במסגרת חוק ההסדרים, למהלך של פתיחת שוק הסלולר למתחרים נוספים, במטרה שהסכום עבור שיחות מהנייד יפחת.

משרד התקשורת יצא בשתי החלטות מהפכניות: הראשונה - לחייב את חברות הסלולר לארח על הרשת שלהן חברות סלולר חדשות (שירותי נדידה פנים-ארצית), עד שחברות חדשות יפרסו רשת מלאה משלהן.

השנייה - מתן רישיונות למפעילי סלולר וירטואליים, שיוכלו לקנות מחברות הסלולר הקיימות דקות שיחה והודעות במחיר מוזל ולמכור אותן לצרכנים.

במהלך השנה נותק הקשר בין מסלול למכשיר, ונקבע כי הטבות והחזרים זהים יינתנו ללקוח אשר קנה את מכשירו בחברת הסלולר או מחוצה לה. בנוסף נקבעו כללים הוגנים יותר לקנסות היציאה אשר גובות חברות הסלולר (ראו פירוט בנפרד). עוד נקבעה הקלה ביורוקרטית על ייבוא מכשירים.

* מה הלאה? בתוך מספר שנים ייראה שוק הסלולר אחרת לגמרי. האם תהיה תחרות אמיתית? על כך יהיה צריך משרד התקשורת לפקח תוך כדי תנועה, כדי לאפשר תנאים אופטימליים הן לשחקנים החדשים והן לצרכן, שיוצף במידע ובאפשרויות.

חיוג למספרי חינם

* הבעיה: עלויות גבוהות למשתמשי הסלולר במסווה של שיחת חינם.

* הפתרון: בהקשר הזה נקבע השנה כי החיוג למספרי חינם (1-800 ו-1-801), אשר עד כה עלה 25 אגורות לדקה למתקשרים מניידים, יהיה חינם מעתה גם למתקשרים מניידים.

הוזלת השיחות לחו"ל

* הבעיה: עד יולי האחרון, כאשר לקוח חייג מהסלולרי לחו"ל הוא נדרש לשלם, מעבר לתשלום למפעילה הבינלאומית, גם תשלום לחברת הסלולר בגין זמן אוויר בתוך הארץ.

* הפתרון: הפחתה בתעריפי השיחות מהסלולרי לחו"ל: התשלום העודף בוטל, והמתקשר מהסלולרי לחו"ל נדרש לשלם תוספת של 26.4 אגורות לדקה ולא את מלוא זמן האוויר. התשלום כעת נגבה על-ידי המפעילה הבינלאומית בתוספת לתעריף שהיא גובה עבור דקת שיחה לחו"ל, ומועבר לחברת הסלולר על ידיה.

* מבחן הארנק: חישוב "כמהזה?" (ראו טבלה) מגלה כי צרכן כבד יכול לחסוך בין מאות לאלפי שקלים לשנה בשיחות לחו"ל מהסלולר. ללא קשר לדפוסי השימוש, מדובר בחיסכון ניכר של קרוב ל-40% בעלויות.

22

חשבונות ברורים יותר

* הבעיה: חשבונות סלולר מבלבלים וסבוכים.

* הפתרון: בתחילת השנה נכנסה לתוקפה רפורמת "גילוי נאות בחשבון הטלפון", שמטרתה לפשט את חשבונות הטלפון הקווי והסלולרי אשר נשלחים אל הלקוח, על מנת שיקבל את כל המידע הנחוץ לו ויוכל להשוות ביתר קלות בין מגוון המסלולים שמציעות החברות השונות.

הרפורמה נכנסה לתוקפה בשני חלקים, וכיום החשבונית אשר מקבל הלקוח כוללת הרבה יותר מידע, כולל פירוט על שימושי הלקוח, על תשלומיו ועל הזיכויים וההחזרים המגיעים לו.

בעקבות החוק החברות מציינות כעת בחשבונית את משך תקופת ההתחייבות ואת מועד סיומה, וכן את הקנס שיידרש הלקוח לשלם במקרה של יציאה מוקדמת מהמסלול.

זאת ועוד - החברות נדרשות לפי חוק למסור ללקוח פירוט לגבי אופן חישוב דמי היציאה במקרה בו הלקוח מעוניין בפירוט כזה.

* מה הלאה: מומחי אתר "כמהזה?" טוענים כי אחד השינויים הדרושים ביותר הוא דרישה מחברות הסלולר לפשט את מסלוליהן, כך שהצרכן יוכל להבין את הסכם ההתקשרות שלו. הערפול מביא לכך שטעויות בחשבוניות הסלולר וגבייה עודפת נגרמים בתדירות גבוהה מהרצוי. דרושה חקיקה אשר תעודד מניעה של טעויות בחשבוניות.

אינטרנט: נשלם פחות על תשתית

תשתית אינטרנט

רק לאחרונה אישרה הממשלה את תוכניתו של משרד התקשורת להקמת רשת FTTF - תשתית תקשורת נייחת שלישית בישראל שתתבסס על טכנולוגיה מתקדמת של סיבים אופטיים. 49% מהבעלות של תשתית זו תהיה של חברת החשמל, והיתר בבעלות פרטית.

כיום, כזכור, ניתן להתחבר לאינטרנט רק על בסיס תשתיות של בזק או של HOT; הקמת הרשת החדשה צפויה להגביר את התחרות בתחום האינטרנט ולהפחית את המחירים על תשתית האינטרנט, תוך הגברת תחרות גם בחלק מתחומי התקשורת האחרים. אם הניסיון יוגדר כמוצלח הוא עשוי, אומרים בענף, להיות לא פחות ממהפכני.

תשתית וספק בחברה אחת

אחד העניינים העיקריים שטרם הוכרעו אך עלו בפני ועדת חייק, הוועדה המשותפת למשרדי האוצר והתקשורת לבחינת שוק התקשורת הישראלי (למעט סלולר וערוצים), הוא ביטול ההפרדה בין ספק החיבור לאינטרנט לספקי תשתיות האינטרנט - אותה הפרד שגורמת לצרכנים לשלם פעמיים, עבור תשתית האינטרנט ועבור החיבור עצמו.

המתנגדות לביטול ההפרדה הן כמובן חברות האינטרנט, והוועדה בוחנת אפשרויות למזעור הפגיעה בהן. ההמלצות בנושא יוגשו רק בתחילת 2011.

* מבחן הארנק: על-פי נתונים שהוצגו בפני הוועדה, ההפרדה עולה לציבור לקוחות האינטרנט בישראל למעלה ממיליארד שקל מדי שנה וגורמת לפגיעה ברמת שירותי האינטרנט.

הנתונים לכתבה זו נאספו על-ידי אתר "כמהזה?" - www.kamaze.co.il - אתר השוואת מחירים בתחומים: סלולר, אינטרנט, שיחות לחו"ל ­ומחו"ל, כבלים ולוויין וטלפון בישראל.

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא