גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"במשרד התרבות ההתנהלות היא שוטפת. בספורט? צריך חריש עמוק"

אצטדיון ר"ג? "לא סתם הביאו את פרצלינה, הפרויקט הולך לכיוונים מעשיים"; הטוטו-ווינר? "תפקידו לייצר כסף, לא לקבוע למי לחלק אותו" ■ שרת התרבות והספורט לימור לבנת בראיון חג

הנה משהו שיכול היה להישמע כמו בדיחה לא רעה אם לא היה קורה במציאות: נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית אירחה בסוף השבוע את תחרות הגראנד-פרי הבינלאומית. 21 מדינות שלחו נבחרות לתחרות בחולון, שאורגנה בעלות שיא של 800 אלף שקל. כששרת התרבות והספורט לימור לבנת התרווחה בכיסאה באולם, התברר לה שרק מדינה אחת החליטה שלא להתייצב - ישראל. המארחת ישראל.

הסיפור הזה הוא דוגמה מייצגת לדברים שנתקלת בהם לבנת מאז מונתה לתפקיד לפני כשנתיים. סיפורים כגון אלו הפכו לזרז של משרד הספורט, ביחד עם ראש מינהל הספורט ד"ר אורי שפר, להוציא לדרך את התוכנית ש"תשנה את פני הספורט בישראל". קצת מעייף אמנם לשמוע על תוכנית ש"תשנה את פני הספורט". אבל הפעם בטוחים במשרד הספורט שזה אמיתי.

בראיון חג ל"גלובס" מודה שרת התרבות והספורט, שהעיסוק שלה בחלק הספורטיבי של המשרד "הוא עולם אחר לגמרי מהעיסוק בענייני תרבות. בספורט יש צורך בחריש עמוק, להבדיל ממשרד התרבות שבו העניינים מתנהלים בסך הכל בצורה שוטפת. חלק מהדברים שאנחנו עושים עכשיו בספורט הם חלק מטיפול עומק, טיפול במהות".

מהו, אם כן, אותו חריש עמוק? שלושה נושאים מרכזיים בתוכנית הספורט החדשה. הראשון הוא הקמת המועצה הלאומית לספורט, שתקבע בין היתר אמות מידה לבניית מתקני ספורט ובאיזה אופן לחלק את הכסף לבנייתם; עניין שני הוא ההחלטה לנהל כמעט כל דבר שזז בספורט הישראלי דרך סנקציות כלכליות על גופים שלא יעמדו בשורה הולכת ומתארכת של תנאים (לפי זה, איגוד ההתעמלות האמנותית צריך לחטוף סטירה כלכלית מצלצלת); והעניין השלישי הוא ההחלטה לקשור לטוטו-ווינר את הידיים בכל הקשור בקביעה לאן ילכו הכספים שהוא מייצר עבור הספורט, ולהפוך אותו לזרוע שאחראית רק על ייצור הכסף.

איך הגעת למסקנה שצריך לעשות פה חריש?

"הנושא העיקרי שהנחה אותנו הוא מחסור חמור במתקנים בארץ. אני מגיעה לישובים ורואה שאין שם מספיק מגרשים ואולמות, ורואה גם את הילדים והנוער שמשוטטים בחוץ. הבנתי שחייבים להציף את הארץ במתקנים לספורט הישגי ועממי. הייתי במשחק של נבחרת הנשים באולם זיסמן בר"ג, אולם שמכיל 1,200 מקומות, ובחוץ היו עוד עשרות שלא הצליחו להיכנס. זה חזון אחרית הימים מבחינת ספורט הנשים בישראל, אבל האולם עצמו אינו ראוי לנבחרת. הייתי רוצה שהן ישחקו באולם אחר".

עופר פרי, מנכ
עופר פרי, יו"ר הטוטו-ווינר. תוכניית המשחקים תתרחב? (צילום: עינת לברון)

עניין המתקנים עומד במרכזה של התוכנית החדשנית "מתקנים 2020" שנולדה ביוזמה של הטוטו-ווינר, להשקעה של 5.5 מיליארד שקלים במתקני ספורט בעשור הקרוב. היא אמורה להיות דגם משופר של "תוכנית העשור" של הטוטו-ווינר בתחילת שנות האלפיים, שהשאירה לא מעט אצטדיונים/מתקנים/בריכות תקועים בסבכי הבירוקרטיה עם חריגות של עשרות מיליוני שקלים.

"עד היום ראינו מקרים שמשרד השיכון בונה אולם ספורט, ואחר כך מתברר שחסרים לו 20 ס"מ שם או חצי מטר כאן; הפיס בונה את המתקנים שלו לפי תקנים שלו, וגם אלו מתבררים כלא מתאימים. התוכנית החדשה תאגם את המשאבים של הרשויות, של הטוטו-ווינר והפיס, ותיקבע על-פי מיפוי ממוחשב שערכנו בכל הארץ, איפה צריך לבנות, ומה יהיה גודל המתקנים. היו מקרים שהקימו בריכת שחייה למרות ששני מטר ליד יש עוד בריכת שחייה, וכמה עשרות קילומטר משם אין אפילו בריכה אחת. חוץ מזה, הכוונה ברמה ההישגית לבנות עוד מתקנים שיאפשרו לנו לארח אירועים בינלאומיים".

מה מבטיח שהפעם הבנייה לא תיתקע בגלל חוסר כסף?

"כשקיבלו בזמנו את ההחלטה להקמת האצטדיונים בחיפה, נתניה, פתח תקווה, באר שבע - לא ישבו וחשבו למה דווקא כאן ולמה שם או איזה גודל אצטדיון מתאים וכדאי לבנות. בב"ש תכננו 32 אלף מקומות, ועובדה שב"ש פרשה מהתוכנית כי העירייה לא יכלה לעמוד במאצ'ינג (שקל מהעירייה על כל שקל של הטוטו-ווינר - ט"ו). וגם בנתניה הכל תקוע. תמיד התקבלו החלטות תקציביות שאחר כך התברר שעלות הקמת האצטדיון גבוהה בהרבה מההחלטה המקורית. היום זה לא יקרה יותר".

***

אצטדיון ר
אצטדיון ר"ג. "ברור שצריך לטפל בנושא הזה" (צילום: תמר מצפי)

תקציב הספורט של מדינת ישראל לשנת 2010 עומד על 67 מיליון שקל. פחות או יותר אפס במונחים של תמיכה בספורט. לאחרונה הודיע משרד הספורט כי קיבל עוד 60 מיליון שקל מהאוצר לטובת בניית מתקנים. רק שבפועל הדברים לא ממש מדויקים: אותם 60 מיליון שקל באים לכסות בור שנוצר מסירוב של מפעל הפיס להעביר את הסכום עליו התחייב במסגרת תוכנית איגום המשאבים לבניית מתקני ספורט.

עוד לא התחילה התוכנית, וכבר הפיס מתקפל. זה לא נשמע מבטיח.

"הפיס אכן היה אמור להעביר כ-80 מיליון שקל בשנה, שזה הסכום שעל-פי ההערכות נקבע כסכום שהוא מוציא מדי שנה על בניית אולמות ספורט. בשלב מסוים הפיס הודיע שהוא מסרב להעביר את הכסף לתוכנית, וכרגע האוצר מנהל את המאבק מולם".

הפכתם את הטוטו-ווינר מגוף ששלט בספורט הישראלי מעצם העובדה שקבע איך יחולק הכסף בין גופי הספורט, והותרתם אותו ככלי שמייצר כסף בלבד.

"תפיסת עולמי היא שהטוטו-ווינר הוא הוא הגוף שצריך להביא כמה שיותר כסף לספורט למדינת ישראל, לא לקבוע איך לחלק אותו. למה לא הצליחו לעשות את זה עד היום? ניגודי עניינים. נקודה".

מה נתתם לטוטו כדי שיסכים להישאר חסר שיניים?

"עשר שנים הטוטו לא קיבל אישור להרחבת תוכניית ההימורים שלו, ועכשיו אנחנו עובדים על מהלך שנועד להרחבת המשחקים. אני מעריכה שהרחבת המוצרים תגדיל את הכנסות הטוטו בסכום של בין 350 ל-500 מיליון שקל בשנה, אחרי שהתהליך יושלם".

למה כל כך קשה להעביר את זה כאן? הרי בכל העולם ההימורים הם המנוע העיקרי לספורט?

"כשמדברים על הגדלת כמות המוצרים, זה יוצר תזוזות ותחושה לא נוחה אצל הרבה אנשים. אבל צריך לזכור שגם בפיס מהמרים בהיקפים גדולים יותר מהטוטו, רק ששם דווקא יוצאים כל שבועיים עם משחקים חדשים, למרות שגם הפיס כפוף להיתרים. זה דורש עדיין את אישור ועדת הכספים של הכנסת וחתימה של שר האוצר ושלי, אבל אני אופטימית כי גם חברי הכנסת מבינים את החשיבות של תוספת כסף לספורט. המדינה הרי לא מקצה תקציבים לספורט, וזו הדרך שלה להתמודד עם זה".

דיברת על שדרוג מתקנים, אבל התוכנית לא לוקחת בחשבון את האצטדיון הלאומי. לא נכון לתת קדימות פעם אחת לאצטדיון ר"ג?

"לכל בר-דעת ברור שצריך לטפל באצטדיון הזה. צבי בר, ראש עיריית ר"ג, לקח את ניר פרצלינה והם מתחילים לקדם את הפרויקט. מדובר על פרויקט של הריסה ובנייה מחדש של האצטדיון, בעלות כוללת של כ-900 מיליון שקל. הצפי הוא שהמתקן יוקם במימון משולב של הטוטו-ווינר ועיריית ר"ג. היום מתחילה להתברר שאלת אחוזי הבנייה שייתן מינהל מקרקעי ישראל על חלק מהשטח הזה, וכבר עכשיו מדברים על כך שאם יאפשרו לבנות שם באזור 3 בנייני ענק על חלק מהשטח, עיריית רמת-גן לא תצטרך להביא שקל אחד והכל יהיה פשוט יותר. אם פרצלינה התפטר מתפקידו כמנכ"ל חברת היכלי הספורט כדי לקדם את הפרויקט הזה - ואני מכירה את פרצלינה ואת היכולות שלו - אז זה הולך לכיוונים מאוד מעשיים".

מה עמדתך בעניין הקלות המס לספורטאים זרים? בכל פעם שהאוצר מחליט לבטל את ההקלה, מופעל לובי בכנסת בעיקר של אנשי מכבי ת"א כדורסל, והחוק נופל.

"ראיתי את המשחק של נבחרת הכדורסל נגד מונטנגרו בארץ והיה תענוג לראות את הנבחרת שהתבססה על ישראלים. בסוף המשחק אמרתי לאורי שפר שהחלטתי להקים ועדה שתבחן את כל נושא השחקנים הזרים. אני מרגישה לא נוח עם הקלות המיסוי לספורטאים זרים. יש יותר מדי שחקנים זרים, ובסופו של דבר ישראלים נאלצים לשבת על הספסל ואחר-כך עוזבים למכללות כדי לשחק. זה נהפך למשהו שקשה לי איתו".

דורון פרקינס, מכבי ת
דורון פרקינס. "אקים ועדה שתבחן את נושא הזרים" (צילום: מינהלת הליגה)

***

אחד הדברים שהכי מעסיק את לבנת הוא הפוליטיקות באיגודים, סכסוכים רבי-שנים ששוברים בכל פעם שיאים. השבוע, כאמור, היה זה איגוד ההתעמלות האמנותית, ולבנת בינתיים הודיעה על הקמת ועדת בדיקה בנושא בראשות השופט בדימוס עזרא קמא. "כחלק מהניסיון שלנו לפתור דברים כאלו אנחנו מובילים מהלך לקבוע תקן, לפיו מנהלי איגודים יהיו עם תואר ראשון. כך שכל מי שיחזיק בתפקיד מדרג ניהולי כזה או אחר בספורט הישראלי יהיה מחויב להיות עם תואר ראשון במינהל".

בחלק מהמקומות אסור לכם להתערב, כמו הוועד האולימפי וההתאחדות לכדורגל - איך אתם בכל זאת משפיעים שם?

"בחלק מהמקומות אנחנו פועלים כמגשרים. באיגוד ההתעמלות האמנותית אנחנו מנסים לפשר, אפילו במינוי של שופטים בדימוס כדי לפתור סכסוכים וכדי להוריד שם את האש ושהספורטאים יוכלו לעבוד. אנחנו משתדלים לגשר ולפשר, אבל לא יכולים להשליט טרור. גם באיגוד השחייה אנחנו עושים מאמצים כדי להביא לאיזשהו הליך גישור, אבל שם זה מאוד קשה, ממש נורא".

מה לגבי סנקציות כלכליות?

"האיגודים כבר עכשיו נאלצים לעמוד בסטנדרטים כדי לקבל את התמיכות של המדינה ושל הטוטו. כך למשל מונהגים מבחני תמיכות, שיכללו גם עמידה בקוד האתי שיושק כבר החודש, שגם הוא יהווה תנאי לקבלת תמיכות".

ספורטאים נוטים לתרץ אי הצלחות בחוסר תמיכה מספק מהמדינה. את מרוצה ממה שספורטאי בשפיץ מקבל?

"לא. אבל אני לא יכולה לעשות יש מאין. דבר אחד שכן עשינו הוא הכפלת המענקים עבור הישגים. כששמעתי כמה ספורטאי מקבל עבור הישג או מדליה קיבלתי חום. מוציאים הודעה לתקשורת 'טקס חגיגי, השרה מחלקת צ'ק', וכל זה עבור 1,500 שקל. אמרתי להם בשביל זה טקס? זו בושה. לא רוצה טקס בשביל 1,500 שקל. ואז החלטנו על הכפלת המענקים למיליון שקל".

אז ספורטאי יכול להגיד שהוא לא מקבל כאן מספיק?

"להגיד שזה אופטימלי? לא. אבל האם יש להם סיבה להתלונן ולהגיד שהתנאים לא מאפשרים לי להתאמן? אין מצב".

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

מכה לטראמפ: ביהמ"ש העליון ביטל את המכסים. איך יגיב הנשיא?

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שצפוי להגיב בקרוב ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"