ההסתבכות של חברת הנדל"ן אלוני מיתר היא דוגמה קלאסית של הרפתקאות החברות הישראליות במזרח אירופה: חברת קטנה שגייסה אג"ח בישראל, רכשה קרקעות שמעולם לא נרשמו על שמה, צברה הפסדים וגירעונות, וכעת נדרשת להסדר חוב.
אלוני מיתר מנסה כבר מזה תקופה להגיע להסדר החוב, וכעת נראה כי היא קרובה להשגתו, בעיקר בזכות הסכמתה של חברת הביטוח AIG לקחת בו חלק. AIG הסכימה להעביר לאלוני מיתר 3.75 מיליון דולר תמורת סילוק הפוליסה לתביעה שהגישו מחזיקי האג"ח נגד הדירקטוריון והנהלת החברה. את הדירקטורים ייצג עו"ד אריה דנציגר.
מחזיקי האג"ח מתבקשים מצידם לוותר על תביעה שהגישו נגד החברה בגין עסקאות נדל"ן שביצעה בפולין וברומניה, שהביאו אותה למצבה הנוכחי: חובות של 50 מיליון שקל, מתוכם 37 מיליון שקל למחזיקי האג"ח; כמעט ללא הכנסות, ובלי כסף בקופה.
שמות מוכרים
השבוע הוגשה בקשה לבית המשפט להורות על כינוס אסיפות נושים לצורך אישור הסדר חוב.
לחברה יש כאמור חוב של 37 מיליון שקל. לאחר ההסדר הם יישארו עם חוב של 5 מיליון שקל בלבד, קרי 86% מהחוב יימחק. יתרת החוב תומר ל-80% ממניות החברה.
אלוני מיתר נסחרת כיום בבורסה לפי שווי של 2.3 מיליון שקל בלבד.
השליטה באלוני מיתר נרכשה מידי אהובה אגם בנובמבר 2006, בתקופת בועת הנדל"ן במזרח אירופה. קבוצת הרוכשים הייתה מעניינת וכללה כמה שמות מוכרים: אריה וובר, לשעבר עוזר בכיר למנכ"ל מזרחי-טפחות, שכיהן כיו"ר אלוני מיתר; דוד מרידור, בנו של השר לשעבר יעקב מרידור ז"ל; ועו"ד דורון כהן. אל השמות הללו חברו חברים ובני משפחה נוספים, והשקיעו בחברה. הקבוצה רכשה 49.9% ממניות החברה תמורת 12.6 מיליון שקל במזומן. ביוני 2007, ערב פרוץ משבר הסאב-פריים, היא גם גייסה אג"ח בקלות.
ההשקעות נמחקו, ההפסדים הצטברו
וכך, עם שמות מכובדים וכסף שהגיע מהמוסדיים, יצאה חברת הנדל"ן להשקעות במזרח אירופה. באפריל 2007 חתמה על הסכם לרכישת 30% ממניות חברה פולנית המחזיקה ב-200 דונם בעיר פיאסצ'נו הסמוכה לוורשה, במטרה להקים פרויקט מגורים גדול ברווח של כ-14 מיליון אירו, לטענתה. החברה העמידה במסגרת הסכם הרכישה הלוואה של 3.4 מיליון אירו לחברת "איזפול", אך הזמן חלף וההלוואה לא הוחזרה.
הכישלון בפולין לא עצר את אריה וובר, וביולי 2008 הוא פנה לרומניה, שם חתמה החברה על עסקה לרכישת 50% מחברה המחזיקה ב-60 דונם בבוקרשט. גם כאן נחתם הסכם הלוואה, אם כי בסכום צנוע יותר של 650 אלף אירו, עם עו"ד רון הרבט ורפי טל.
בשורה התחתונה, אלוני מיתר גייסה הון בישראל והעבירה אותו לגורמים שונים שחלקם מקורבים לוובר. הכסף לא הוחזר והקרקעות שנרכשו אינן רשומות על שם החברה. חוסר השקיפות והידרדרות המצב הביאו לתביעות הדדיות, התפטרות דירקטורים ומנהלים והקמת ועדת בדיקה. מרבית הכסף שהושקע כבר נמחק בדו"חות הכספיים, והחברה צברה הפסדים כבדים כתוצאה מירידת ערך שווי הוגן וגידול בהוצאות המימון.
הפעילות המרכזית של אלוני מיתר כיום היא "בית אורן" באילת, שמשמש שנים רבות למגורים של עובדי בתי מלון בעיר.
אלוני מיתר עדיין לא פרסמה את דו"חותיה לרבעון השני של השנה, ואת הרבעון הראשון היא סיימה בהפסד של 12 מיליון שקל וגירעון של 29 מיליון שקל בהון העצמי.