גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל הצטרפה ל"פרוטוקול מדריד" - הסדר לרישום סימני מסחר

ההצטרפות ל"פרוטוקול מדריד" תאפשר רישום סימני מסחר בישראל למספר רב של מדינות במרוכז ■ מומחים: המהלך, שיקצר ויוזיל את הרישום, הוא מהפכה בתחום הקניין הרוחני

ביולי השנה הצטרפה ישראל להסדר הבינלאומי של רישום סימני מסחר במסגרת "פרוטוקול מדריד". החל מ-1 בספטמבר, מועד כניסתו לתוקף של ההסדר בישראל, יכולים בעלי מותגים ישראליים להגיש בקשות לרישום סימני מסחר בינלאומיים, וכן לתבוע הגנה של סימן מסחר רשום במדינות אחרות על-סמך סימן מסחר ישראלי.

בשבוע שעבר הגיש משרד עורכי הפטנטים ריינהולד-כהן, מהוותיקים והמובילים בישראל לטיפול בפטנטים ובסימני מסחר, את הבקשה הישראלית הראשונה לרישום בינלאומי של סימן מסחר.

עו"ד רונית ברזיק-סופר, שותפה וראש מחלקת סימני מסחר במשרד ריינהולד-כהן, מבהירה את משמעות ההצטרפות להסדר. "כעת קל וזול יותר לחברה ישראלית לרשום סימני מסחר ולהגן על המותגים שלה, לרבות שם החברה, שמות המוצרים שלה והסמלים שבהם היא משתמשת בעולם. זאת באמצעות בקשה לרישום בינלאומי, שחוסכת את הצורך להיעזר בעורכי דין מקומיים בכל מדינה שבה מבקשים להגן על המותג ואת העלויות הכרוכות בכך".

תועלת כלכלית

לדברי עו"ד ברזיק-סופר, באמצעות האמנה, ישראל מצטרפת למועדון מכובד ומתקדם. "מדובר בחלק ממגמה עולמית. ב'הסדר מדריד' חברות יותר מ-80 מדינות, לרבות: ארה"ב, האיחוד האירופי, בנוסף על מדינות ספציפיות באיחוד, סין ושווקים חשובים רבים אחרים. גם הודו על הפרק, וייתכן שגם ברזיל".

בהקשר של ההגנה על סימני מסחר ומותגים, היא אומרת, מדובר ב"צעד מרחיק לכת בכיוון של גלובליזציה של ההגנה על מותגים".

מומחים לתחום הקניין הרוחני מסכימים, ומגדירים את ההצטרפות להסדר כלא פחות מ"מהפכה", אבל מה בעצם יוצא לנו מזה?

לדברי עו"ד דניאל לרנר ממשרד ריצ'רד לוטי, המתמחה בקניין רוחני, קשה לכמת את התועלת הכלכלית של מהלך כזה. "חברה שמבקשת לרשום סימן מסחר בכמה מדינות, תיהנה מחיסכון של כמה מאות דולרים עבור כל מדינה מיועדת. ככל שמספר המדינות גדול יותר - כך גם החיסכון המצטבר, והוא אף יכול להגיע לעשרות אלפי דולרים".

כפיר לוצאטו, ממשרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, מוסיף כי "השינוי לא דרמטי במונחים של מדינה, אך בכל זאת משמעותי למבקש בודד. לדוגמה, מי שהיום מבקש להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בארה"ב ובאירופה ישלם כ-5,000 דולר עבור הרישום, בעוד שההגשה דרך פרוטוקול מדריד צפויה לעלות לו כ-2,000 דולר בלבד. מובן שהחיסכון הכללי נגזר מכמות הסימנים שרושם כל מבקש".

העלות הכרוכה בהגשת בקשה בינלאומית לרישום סימן מסחר במספר מדינות, נמוכה לעיתים בעשרות אחוזים מהעלות לרישום סימן המסחר בכל מדינה בנפרד, אומרים המומחים. "עד כדי שליש או רבע מהעלות להגנה נפרדת בכל מדינה", מעריכה ברזיק-סופר.

לדבריה, ככל שמספר המדינות שבהן מדובר עולה - כך גדל הפער בין העלות של רישום בינלאומי ובין העלות של הגנה נפרדת בכל מדינה. "מעבר לכך, הרישום הבינלאומי פשוט הרבה יותר לתחזוקה ולניהול. הרבה יותר קל לחברה להבין ולשלוט בפרטי תיק סימני המסחר שלה, ולדאוג שישקף נאמנה את הפעילות שלה ויענה על הצרכים המסחריים שלה, כשהתיק מורכב מרישומים בינלאומי של סימני מסחר, במקום אסופה של רישומים מדינתיים, עם כיסויים שונים, מתקופות שונות, עם מועדי טיפול וחידוש שונים".

ראש שקט

עד היום היו החברות הישראליות במצב של נחיתות מבחינה זו. לדברי ברזיק-סופר, "חברות גדולות, בעלות מוניטין עולמי ומן הראשונות בעולם בתחומן, עמדו לעיתים במצב שחקיין, או להבדיל גורם שניסה לכפות עליהן שיתוף-פעולה עסקי, ממדינה שחברה בהסדר לרישום בינלאומי של סימני מסחר, ניכס לעצמו, בעלות זולה יחסית, את סימן המסחר שלהן בעשרות מדינות, והעמיד אותן בפני הברירה להשקיע כספים רבים (עד מאות אלפי דולרים) במאבק על המותג, או לאבד את המותג בהקשר הבינלאומי.

"לעיתים זה הגיע עד כדי חסימתן מלהשתמש במותג שלהן עצמן באותן מדינות. כיום יכולה גם חברה ישראלית להגן ביעילות על המותג שלה, בפשטות ובעלות נמוכה יחסית, ברחבי העולם".

ברזיק-סופר מציינת כי גם חברות מתחילות שטרם צברו מוניטין במותג שלהן, יצאו נשכרות מההסדר לרישום בינלאומי של סימני מסחר.

הגנה נאותה

לדבריה, "משאביהן של חברות סטארט-אפ מוגבלים בדרך-כלל, ועקב העלויות הניכרות הכרוכות ברישום סימני מסחר בכל מדינה בנפרד ובמספר רב של מדינות, בהיותו של השוק גלובלי, הן נוטות 'להרים ידיים' ולדחות את הטיפול בהגנה על המותג שלהן. לכן הן נתקלות בשלב מאוחר יותר בקשיים - החל בטענות הפרה מצד חברות אחרות עד כדי הכרח להחליף את המותג, וכלה בחוסר אפשרות למנוע מאחרים שימוש בסימנים דומים שלהן, שגורמים לצרכנים להתבלבל בין המוצרים והטכנולוגיה של החברה בעלת המוניטין ובין מוצרי חברות אחרות.

"האפשרות לרשום סימני מסחר בעלות נמוכה יחסית, בפשטות וביעילות, תאפשר גם לחברות סטארט-אפ לבחור ולהשתמש בסימני המסחר שבחרו ביעילות וב'ראש שקט', וליהנות מהודאות בדבר זכויותיהן, בלי להסתבך בהליכים משפטיים מיותרים".

נוסף לתועלת הכלכלית וההתייעלות, כך ברזיק-סופר, ניתן לחשוב על עוד יתרון משמעותי של ההסדר. "רישום של סימן מסחר מבעוד מועד ימנע הסתבכות בהליכים משפטיים, שעלותם עלולה להגיע לעיתים, למשל בארה"ב, למאות אלפי דולרים ויותר. לכן, אם עלות הרישום עצמו תפחת בעשרות אחוזים, ועשויה להגיע לרבע מהעלות להגנה בכל מדינה בנפרד, או אף פחות מכך - ככל שגדל מספר המדינות שבהן מדובר, הוזלת הליכי הרישום ופישוטם תעודד רישום של סימני מסחר והגנה נאותה על המותגים, ותחסוך בסופו של דבר משאבים רבים".

הצד השני של המטבע הוא שמעתה גם לחברות זרות קל וזול יותר להגן על סימני המסחר שלהן בישראל, ומרשם סימני המסחר הישראלי צפוי להיות "צפוף" מתמיד.

לסיכום, ממליצים המומחים, אם יש לכם סימן מסחר רשום - אל תהיו שאננים. "טוב יעשו בעלי עסקים ישראליים, גם מקומיים, אם יזדרזו ויגנו על סימני המסחר שלהם בישראל".

פרוטוקול מדריד - מהפכה פרוצדורלית

פרוטוקול מדריד הוא אמנה בינלאומית מ-1996, המנוהלת במסגרת "הסדר מדריד" על-ידי "הארגון העולמי לקניין רוחני" (WIPO) - סוכנות של האו"ם המאגדת יותר מ-80 מדינות.

לדברי עו"ד לוצאטו, מבחינת ניהול סימני המסחר של מבקשים ישראליים "זאת ממש מהפכה, מאחר שכל שיטת העבודה משתנה ונעשית פשוטה הרבה יותר". זהו אחד השינויים היותר משמעותיים בעולם הקניין הרוחני. "העולם הזה משתנה בהתמדה ובמהירות, אולם כאן מדובר על הצטרפות לאמנה שמשנה את הדרך שבה אנו פועלים מול העולם, וזהו שינו נדיר יותר.

"ניתן להשוות את השינוי הזה בעולם סימני המסחר לשינוי שחל בשנת 1996 בעולם הפטנטים עם הצטרפותה של ישראל לאמנת ה-PCT, שמאפשרת להגיש בקשות פטנט בינלאומיות ולבצע את השלב הראשון של התהליך בצורה מרוכזת במקום אחד. בדומה למה שצפוי ביחס לפרוטוקול מדריד, ההצטרפות לאמנת ה-PCT הביאה לייעול ולחיסכון משמעותי עבור המבקשים הישראליים. השינוי המשמעותי הקודם מבחינתנו כישראלים חל לפני 14 שנה, אך מאז היו כל הזמן התפתחויות 'קטנות' יותר, שבכל זאת שינו בצורות שונות את הדרך שבה אנו פועלים מול העולם".

עוה"ד דניאל לרנר ועו"ד עידית פוטוק ממשרד ריצ'רד לוטי מסכימים. "הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד היא בגדר מהפכה פרוצדורלית בכל הנוגע לרישום סימני מסחר ברחבי העולם. עם זאת, אין מדובר במהפכה בדינים המהותיים של סימני מסחר, שכן ההצטרפות לא משנה מהותית את ההגנה הניתנת לסימנים. ההצטרפות משפרת מאוד את תהליך השגת ההגנה על סימנים בחו"ל, מייעלת את התהליך ומוזילה אותו משמעותית".

גם לדברי עו"ד דור צדק-לצר, ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר, "מדובר במהפכה אדירה בתחום הקניין הרוחני בישראל. מצד אחד חברות ישראליות יוכלו להגיש בקשות במחירים נמוכים יותר ולהגדיל את תיק סימני המסחר שלהם תוך צמצום העלויות הכרוכות בכך, מצד שני, הצפי הוא כי חברות בינלאומיות יגישו יותר בקשות בישראל, שכן גם במקרה שלהן הן מצמצמות עלויות הגשה".

ההצטרפות לפרוטוקול מדריד היא חלק ממגמת הגלובליזציה המאפיינת את תחום הקניין הרוחני בעולם. ישראל שואפת להשתלב במגמה זו. בתחום הפטנטים התרחש בעבר שינוי דומה, כאשר ב-1996 הצטרפה ישראל ל-PCT (Patent Cooperation Treaty - אמנה בינלאומית להגשת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים), אשר פועלת במתכונת דומה, אם כי לא זהה, למערכת מדריד.

- איך השפיעה ההצטרפות להסדר הבינלאומי הנ"ל על מדינות אחרות?

עו"ד צדק-לצר: "מהסטטיסטיקות נראה כי בסופו של דבר תהיה עלייה בכמות הבקשות המוגשות בישראל, ובשל כך עלייה בכמות ההתנגדויות ובקשות הביטול. להערכתי, תהיה גם עלייה בכמות ההגשות שחברות ישראליות יבצעו בחו"ל".

חיסכון בעלויות

* מהו סימן מסחר?

סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם לעניין הסחורה או השירותים שהוא מייצר או עוסק בהם. אותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילוב שלהם, ב-2 או 3 ממדים, יכולים לשמש כסימני מסחר (לדוגמה: "Reebok" ו-"NIKE" או "במבה").

* מהי בקשת סימן מסחר בינלאומי?

בקשה במסגרת פרוטוקול מדריד מאפשרת לכלול בתוכה בקשות במספר רב של מדינות, תוך הורדה משמעותית בעלויות ההגשה, הרישום והתחזוקה של סימן המסחר. הבקשה מוגשת על בסיס בקשה קודמת במדינת המקור (לדוגמה, על בסיס בקשה בישראל) ונשלחת לבדיקה ראשונית ב-WIPO (World Intellectual Property Organization), ומשם מופצת לכל המדינות שסומנו בה כמיועדות.

* מהם היתרונות של הגשת בקשות בינלאומיות?

- צמצום תיק סימני המסחר.

- יכולת עתידית להגיש בקשת הרחבה של הרישום הבינלאומי למדינות נוספות.

- רישום אחד הכולל בחובו מספר רק של מדינות.

- חידוש אחד ובמידת הצורך הגשת בקשה אחת לשינוי שם או העברת בעלות.

- חיסכון בעלויות.

* מה הם חסרונות השיטה?

קיימת תלות בין בקשת המקור (הבקשה שהוגשה בישראל) לבקשה הבינלאומית. במהלך 5 שנים מיום הרישום הבינלאומי, הרישום הבינלאומי יהיה תלוי בגורל של הבקשה המקורית, כך שאם הבקשה המקורית תידחה או תבוטל - הדבר יגרום אף לביטול של הרישום הבינלאומי. מהלך שינסה לעקוף את הבעיה יגרור הוצאות נוספות.

העבודה מול WIPO ישירות מצריכה הבנה בדיני סימני המסחר, כך שרצוי להיעזר בשלב ההגשה הבינלאומית במשרד הבקי בתחום כדי למנוע אובדן של זכויות.

עדיין נדרשת בחינת הסימן בכל מדינה בנפרד, כך שמשרדי סימני המסחר במדינות שאותן מייעדת הבקשה עדיין ממלאות תפקיד חשוב.

גם לחברות זרות קל וזול יותר להגן על סימני המסחר שלהן בישראל, ומרשם סימני המסחר הישראלי צפוי להיות "צפוף" מתמיד.

* מה צריך לעשות כדי להגיש בקשה בינלאומית?

ישראליים יכולים להגיש בקשה בינלאומית על בסיס הבקשה או הסימן הרשום שלהם בישראל מ-1 בספטמבר השנה.

על בסיס מידע שניתן ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר, ריינהולד-כהן וריצ'רד לוטי.

עוד כתבות

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

לפני ההנפקה: אדם נוימן מימש מניות ווי וורק ב-700 מיליון דולר לפני ההנפקה

היקף ועיתוי המימוש נחשב יוצא דופן בהתחשב בכך שהמייסדים מחכים בדרך כלל עד לאחר ההנפקה הציבורית כדי לממש אחזקות ● על פי הדיווח, נוימן כבר הקים פמילי אופיס כדי להשקיע את ההכנסות

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

תעשיית הסטארט-אפ הישראלית משגשגת/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

דוח חדש: תחום התעשייה 4.0 מתפתח, בלי התעשייה הישראלית

לפי דוח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, פועלות כיום בישראל 230 חברות סטארט-אפ בתחום, לעומת 146 ב-2014

אהוד ברק באירוע של ישראל דמוקרטית בתל אביב / צילום: אמיר מאירי

ברק: איחוד עמיר פרץ ואורלי לוי עלול לסגור את הגולל על מפלגת העבודה

ברק שב וקרא לאיחוד הכוחות בשמאל: "טובת הגוש הייתה ונותרה איחוד רחב של כל הכוחות שבו. ניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה היחיד שחשוב" ● על האיחוד של עמיר פרץ ואורלי לוי: "אני מקווה שזה עדיין לא בלתי הפיך"

אש עוד תבוא / באדיבות פסטיבל הקולנוע בירושלים

פסטיבל הקולנוע בירושלים: 5 סרטים שלא כדאי להחמיץ

רוב הסרטים שיוקרנו בפסטיבל לא יגיעו לבתי הקולנוע בארץ ● מי שיעלה לרגל יוכל לצפות בכמה יצירות מיוחדות

לחיות ולמות בתל אביב / צילום כריכת הספר

"לחיות ולמות בתל אביב" של שלמה זנד: כשהיסטוריון מנסה לכתוב מותחן

בספר “לחיות ולמות בתל אביב”, שכתב פרופ’ שלמה זנד, הגיבור הוא היסטוריון שמזכיר את המחבר ● חוץ מהיסטוריונים והיסטוריה, יש גם שוטרים, אנשי שב”כ ומוסד, אנשי שמאל רדיקלים ואף סקס לרוב

פורטרטים ירושלמיים/ צילום:  Thomas Coex

טיול בתוך תמונה: ירושלים, דיוקן של עיר

תערוכה חדשה במוזיאון "על התפר" מציגה פורטרט ירושלמי עכשווי ● הצלמים - מכל המגזרים והמגדרים, הדתות והעדות - חיים בעיר

עורך דין עמית חדד/  צילום: יונתן בלום

"המציאות המשפטית והפסיקה אמורות להביא לסגירת תיקי רה"מ"

עו"ד עמית חדד, הסנגור שמייצג כיום לבדו את בנימין נתניהו, כפי שלא היכרתם: על הילדות באשקלון ("לא תמיד התנהגתי כמו שציפו") ● על הבחירה בלימודי משפטים (בשיעור הראשון הבנתי שבחרתי נכון") ● ועל החשדות כי הלקוח מספר 1 קיבל שוחד בדמות סיקור תקשורתי חיובי: "מי שהדמוקרטיה בישראל חשובה לו, היה צריך להתנגד לחקירה"

יאיר גרבוז / צילום: כפיר זיו

יאיר גרבוז: "חוץ מפעם אחת, בחיים לא מכרתי עבודה מחוץ לתל אביב"

האמן יאיר גרבוז עדיין בטראומה מהלינץ' שחווה אחרי “נאום הקומץ" לפני ארבע שנים ● עכשיו הוא מציג עבודות ב"זומו", מוזיאון נייד לאמנות, ויש לו כמה תובנות לא נעימות לאוזן על הפריפריה ● ריאיון

היינן הצעיר אדריאן רוסטאן ביקב שהקים באחוזת הכרמים של סבו/ צילום: יח"צ חו"ל

העמק הוא חלום: היינות מעמק הרון שלא משחקים אותה רציניים מדי

אחד מאזורי היין הכי מגוונים בצרפת ובכלל, הוא עמק הרון ● מתברר שהם יודעים לעשות גם יינות אדומים לא כבדים שמתאימים לקיץ

שלומי סנדק - חברת קנאביסנדק / צילום: שלומי יוסף

פוטוסינתיזה: הליך הייעוץ בקבלת קנאביס רפואי יוצא מהמחתרת

קליניקת הייעוץ של מטופלי קנאביס רפואי למעט מטופלים אחרים עובר לקדמת הבמה בניצוחו של האקטיביסט ופעיל "עלה ירוק" לשעבר, שלומי סנדק, וזאת תחת השקעה מחברת קנאביס קנדית

אהוד ברק ובנימין נתניהו  / צילום: תמר מצפי

הכניסה של ברק למירוץ - מיתוג הדמוקרטיה כ"שמאלנית"

ברק משלים את המהפכה של נתניהו ושקד. ואולם הבעיה המרכזית היא הצגת הימין כלא-דמוקרטי

סוחר מודאג בוול סטריט / צילום: Brendan McDemid, רויטרס

על רקע המתיחות במפרץ הפרסי: נעילה שלילית בוול סטריט

המדדים ירדו לאחר התפוגגות הדברים שאמרו בכירי הפד אמש המצדדים בהורדת ריבית ● טראמפ שוב התנגח במדיניות הבנק הפדרלי וטען כי היא "הדוקה מדי" ● מחיר הנפט עולה על רקע הודעת משמרות המהפכה של איראן כי הם השתלטו על מכלית נפט בריטית

רונאל פישר ועו"ד רות דוד/ צילום: ליאור מזרחי

קריסה ב-10 צעדים: כך השתבש תיק הדגל נגד רונאל פישר ורות דוד

החקירה נפתחה בקול רעש וצלצולים, הראיות שהצטברו היו מטלטלות • אבל אז נקלעו החקירה והמשפט לרצף של טעויות ומחדלים • מה יעלה בגורל תיק הדגל של מח"ש והפרקליטות? • האזינו לפודקאסט "הצוללת"

רוג'ר פדרר ונובאק דיוקוביץ'./ צילום: רויטרס

הכסף הגדול מפלג את ענף הטניס העולמי

פדרר ודיוקוביץ' סיפקו בגמר ווימבלדון השבוע חוויית ספורט אולטימטיבית, שגם הניבה להם כמה מיליוני דולרים • בעבר הסכומים בענף שנמצא בצמיחה עקבית היו נמוכים בהרבה, אבל לא כולם נהנים מפירות הצמיחה ולרוב הכסף הגדול נעצר אצל מארגני התחרויות ולא מחלחל אל הטניסאים

פרופסור ענת אדמתי/ צילום: ענבל מרמרי צולם במלון NYX בהרצליה מרשת פתאל

"צוקרברג יותר חזק מרוב המנהיגים": פרופ' ענת אדמתי הקדישה חייה לקרב נגד הבנקים, עכשיו היא נלחמת בענקיות הטק

"אמזון, גוגל ופייסבוק לוקחות נתח שוק גדול מדי" ● "חברות הטכנולוגיה מעמידות במבחן את הדמוקרטיה" ● "למארק צוקרברג יש יותר כוח משיש לרוב ראשי המדינות" ● בראיון מיוחד ל–G פרופ' ענת אדמתי מסבירה איך תאגידי הענק הצליחו לבלבל את כולנו, מה המחיר שהציבור משלם, ומאיפה יכול להגיע השינוי

סחורה סחורות ספינה יבוא יצוא / צלם: רויטרס

מתכננים עסקאות בינלאומיות? שימו לב לחסמים ולחשיפות

יבוא שירותים לישראל מייצר סוגיות וחשיפות מס לא מבוטלות, הן לתאגיד הזר והן לתאגיד המקומי ● הנה כמה מהסוגיות והחשיפות העיקריות שיש לשים לב אליהן

הפגנות יוצאי אתיופיה/ צילום:  רויטרס Corinna Kern

איזה מקום לבחור והאם להימנע משיוך פוליטי? מחקרים מגלים – להפגין זה מדעי

איפה למקם את ההפגנה, האם צריך להיזהר מזיהוי פוליטי, ואיך משפיעה הפעלת אלימות ● שורה של ותיקי הפגנות ואנשי אקדמיה מנסחים כללי עשה ואל תעשה עבור הישראלים ששוב יוצאים לרחובות

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

אני ילד ירח: כל צעד קטן לאדם, גם הצעד הזה שלי, הוא קפיצה ענקית למין האנושי

50 שנה לנחיתה על הירח וגם בהווה יש מה לחגוג - אם אתם מהטיפוסים שדומעים מול פוטונים מתנשקים

מוריס קאהן, כרמל שאמה הכהן ודוד בנימין  / צילום: יוחנן הראל

מוריס קאהן מציין יובל לאפולו 11 ומסכם שבוע על חלל

וגם: יו"ר חברת החשמל מחכה למהפכת הקוצ'קוין, איך כדאי להעריך שווי של חברות קנאביס וההישג המרשים של השמאית ונהגת המרוצים