גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך התייקר חשבון המים שלכם ב-100% - בלי שהרגשתם

גלובס tv מרוב דיבורים על היטל הבצורת, לא שמנו לב למהפכת התשלום על המים, ואם שמנו לב - לא ממש הבנו את החשבון ■ מורה נבוכים למהפכה השקטה שהפכה את המצרך הבסיסי למותרות

דוד שטיינברג, מהנדס מתל-אביב, הסתכל על חשבון המים של המשרד שלו ולא האמין למראה עיניו. זה לא הסכום שהפתיע אותו, אלא משהו אחר: הוא חויב על צריכת מינימום של מים, למרות שצרך אפילו פחות מהכמות המינימלית. "המים אצלי במשרד משמשים לשני דברים - בית שימוש וכיור. אני צורך 1-2 קוב לחודשיים, אבל מחייבים אותי כאילו צרכתי 3.2 קוב. למה? אומרים שזו צריכת מינימום. בעצם, על זה שחסכת, קונסים אותך. זו שערורייה שאין כדוגמתה".

המקרה של שטיינברג מייצג את תחושת העמימות והתסכול סביב רפורמת המים. לרוב אנחנו שומעים בקול רעש גדול, באירועים מיוחצ"נים היטב, על צאתן לדרך של רפורמות, שרובן לא מגיעות לכלל ביצוע. במקרה שלפנינו המצב הפוך לגמרי.

בחסות הערפל של הדיון הציבורי והקמפיין התקשורתי על "היטל הבצורת", הגיחה רפורמה לא קטנה, "הרפורמה בתעריפי המים". בינתיים, ההיטל המוכר מנוחתו עדן (אם כי בימים האחרונים נשמעו קולות שייתכן שיחזור ל"ביקור" נוסף, בשל תחזיות קודרות לגשמים בחורף הקרוב). לעומת זאת, הרפורמה הנעלמת עדיין איתנו.

מה כוללת הרפורמה?

הרפורמה, למעשה כוללת 4 שינויים חשובים בשיטת הגבייה של חשבון המים. הראשון והשני נוגעים לתעריפים עצמם.

1. עלייה דרמטית בתעריפים: אם לפני שנה קוב של צריכת בסיס (תעריף א') עלה 4.1 שקלים, היום הוא עולה 8.63 שקלים.

2. תעריף הביניים (ב') נעלם: כך כל צריכה שמעבר לצריכה הבסיסית לנפש שייכת לרמה הגבוהה והיקרה (תעריף ג').

3. משפחה של שתי נפשות היא משפחה: אם קודם משפחה הוגדרה כבת 4 נפשות לפחות, גם אם היו בה פחות נפשות - עתה שתי נפשות נחשבות כשתי נפשות, ובהתאם גם ניתנת להם הקצאה מוקטנת.

4. ההקצאה צומצמה: אותה הקצאה לצריכת מים לנפש ירדה דרמטית.

כשמחברים את שני השינויים האחרונים, נוצר מצב כזה: אם לפני הרפורמה קיבלה משפחה בת שתי נפשות לחודשיים את ההקצאה למשפחה של 4 נפשות ומטה, קרי 30 קוב (תעריף א' וב') - עכשיו, כשההקצאה לנפש היא 5 קוב לחודשיים, היא תצטרך להסתפק בשליש מזה בלבד, לפני שתגיע לתעריף ג' האימתני יחסית, שגובה עתה 12.48 שקל לקוב.

ואל לנו לשכוח: בסוף השנה מחכה לנו עלייה נוספת בתעריף. בינתיים, מי שמעוניין לחשב את השינוי בתשלום המים שלו בעקבות הרפורמה, יוכל לעשות זאת באמצעות המחשבון של מרכז השלטון המקומי בלינק: http://watercalc.co.il/watercalc.aspx.

רשות המים: ההתייקרות זניחה

אפילו שמדובר במספרים מוחלטים, ניכר חוסר הסכמה באשר להשפעת ההתייקרות על הציבור. גלעד פרננדס, סמנכ"ל כלכלה ברשות המים, ממעיט ממשמעות השינוי: "לעומת דצמבר 2009, מיולי 2010 יש עלייה של 30% בגובה התשלום. חשבנו שיהיה קצת יותר. בתחומים כמו חשמל או מחירי דירות 30% זה המון, אבל בתחום המים השינוי לא דרמטי בעינינו. זו רק עלייה של עשרות שקלים בחודש.

"ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד האוצר עשו יחד בדיקה מה קרה להוצאה של מי שמתקשה, ומצאו כי הוצאה על מים היא בסך-הכול 1.5% מכלל ההוצאה של משפחה. באירופה למשל זה 2%. המים אמנם התייקרו, אבל במקביל (החל מ-15 לפברואר) החשמל ירד ב-10%, אז זה התקזז".

לדברי פרננדס, "לפני הרפורמה האגרות שנגבו לא היו מבוססות עלות. היו רשויות שגבו אגרות ביוב מאוד נמוכות. היו מקומות שגבו 30 אגורות לקוב. היום זה 3 שקל לקוב. עכשיו תעריפי המים והביוב הם מבוססי עלויות".

עו"ד סלעית קולר, אחראית תחום תשתיות ורשויות במועצה לצרכנות, טוענת אחרת: "היתה עלייה אמיתית של מחירים. בבתים של 2 או 3 אנשים, התשלום זינק ב-30%-40%. בגלל שלא היה קמפיין בעניין, אנשים לא ידעו שצריך לעדכן את מספר הנפשות בבית". לדבריה, הציבור גם מבולבל בגלל היטל הבצורת: "חושבים שההיטל בוטל ולא מבינים למה לדווח".

פה נכנסת גם שאלת ההתחשבות בשכבות החלשות, שכן בקטגוריה זו נכללים פנסיונרים, זוגות צעירים בתחילת דרכם וסטודנטים - המוגדרים כ'משפחות קטנות'. "מי שנפגעו יותר מכל הן המשפחות קטנות, כמו פנסיונרים, שמשלמים הרבה יותר", אומרת עו"ד קולר.

היא גם לא משתכנעת מהטענה כי הירידה בעלויות החשמל מקזזת את התייקרות חשבון המים: "האם גם כאשר יעלו מחירי החשמל, כפי שצפוי בשל הצורך לחסוך בחשמל והקמת קרן להתייעלות אנרגטית, ברשות המים יזדרזו לבצע 'קיזוז', ולהוריד את מחיר המים? סביר להניח שלא".

נפגעות אחרות הן המשפחות החרדיות, משום שהן משפחות גדולות. בנוגע לאוכלוסייה חלשה אחת, הנכים, מקדם חבר הכנסת אורי מקלב ("יהדות התורה") את התיקון הדרוש. באופן מעניין, דווקא בהיטל הבצורת האגרסיבי, הנכים זכו להתחשבות, מתוך הבנה שטיפולים שהם נדרשים להם צורכים גם יותר מים. אמנם להנחה זכו רק בעלי 100 אחוזי נכות, אבל להם לפחות ניתן מזור בהקשר לזה.

פרננדס לא מתרגש מסוגיית הנכים: "אם נסייע לנכים, וגם אני חושב שצריך לסייע להם - אז זה הרי יבוא על חשבון משהו אחר. אנחנו גם חושבים שצריך לעזור להם, אבל במסגרת הפתרונות הקיימים, כמו קצבאות".

חרף המגרעות והתקלות שבדרך, פרננדס מוצא יתרון גדול נוסף ברפורמה: "הדבר הטוב שהיא עושה זה שהיא מכניסה לאנשים את המודעות שמים זה דבר שצריך לחסוך. קמפיין החסכמים למשל, יתרונו הגדול אינו בחיסכון אלא במה שאתה מבין - שצריך לחסוך. היתה ב-2009 ירידה דרמטית בצריכה, של 15%, שזה המון. זה בערך שווה למפעל התפלה בינוני. זה דבר מדהים בעיניי. זה מראה מה קורה כשעובדים נכון בשני הדברים - התעריפים וההסברה. הציבור מבין את המשבר ומאפשר לנו לשמור על המים של מדינת ישראל".

המלחמה על התאגידים

הגופים שמקבלים בהדרגה את האחריות על אספקת המים הם תאגידי המים המקומיים, אלא ששם חבלי הלידה לא קלים. זה מתחיל מהרשויות המקומית.

"עד הרפורמה, הרשויות קיבלו את התשלום על המים כחלק מכספי העירייה, וזה היה מתערבב שם, מה שהיה מאוד נוח לעירייה", מספרת קולר. "קרה שהתושבים שילמו על מים, והרשות המקומית לא העבירה את הכסף לחברת מקורות. הרעיון של הרפורמה (לצד מעבר מאספקה מסובסדת של מים לאספקה לפי שיקולי עלות), היה במידה רבה להוציא מהעיריות את השליטה על הכספים".

בשטח - כמה לא מפתיע - הרשויות המקומיות התנגדו להקמת תאגידי המים. חלקן גם מספיק חזקות כדי פשוט לצפצף על החוק ולא להקים תאגיד. כך נוצרים נהלים לא חוקיים, מבית היוצר של תאגידי המים, כמו שליחת חשבונות על 4 חודשים, מה שמקשה על הצרכנים לנהל מעקב, או גביית סכום על החלפת מונה לא מדויק, למרות שהתשלום כולל אחזקה. במקרה כזה הצרכן גם לא זוכה לקבל פיצוי על הגבייה היתרה שנגרמה בגין המונה המקולקל.

"מרוב שרשות המים עסוקה ברפורמה, לוקח לה המון זמן לטפל בתלונות כאלה", אומרת קולר.

בעניין הגבייה הנפרדת, הלא חוקית, להחלפת מונה, מפתיע פרננדס ומציין כי "אנחנו רוצים שיהיה תשלום בסיס יותר נמוך, ושירותים נוספים, כמו בדיקת מונה, ייגבו בנפרד. רצינו ככה מלכתחילה. אבל זו עבודה שלוקחת שנה-שנתיים, ולא רצינו לחכות עד שתהיה תוכנית מושלמת. בקיץ הבא נעשה זאת. התעריף יירד בכמה אגורות, ויהיה תשלום נפרד".

עד שהשינוי הזה יתבצע, מזמינה עו"ד קולר את הציבור לפנות למועצה לצרכנות בכל מקרה של גבייה מעבר לעלות המים, בהיותה לא חוקית.

בהתייחס לחריגות אצל תאגידי המים, פרננדס לא חושש לומר כי "החוק חל על כל הרשויות, אבל יש כאלה שמפרות אותו. לעתים זה משום שהרשויות חלשות, ואף תאגיד לא רוצה להיכנס אליהן, ולעתים להפך - הרשויות חזקות, כמו רמת-גן, שוהם ונהריה, ולא רוצות שיהיה תאגיד מים מקומי".

כדי לטפל ברשויות הסרבניות מטילה עליהן רשות המים סנקציות כלכליות: "העלינו את התעריף. רמת-גן, למשל, צריכה לשלם למקורות עוד 1.87 שקל לקוב. ברור שיותר קשה כשיש רשות חזקה, אבל פועלים בעניין, גם ברמה של הממשלה".

פתרון אחר הוא העברת כסף לתקציב סגור, עד שיהיה תאגיד. בעיריות יסתכלו בעיניים כלות על הכסף ששוכב אצלם כאבן שאין לו הופכין, ואז אולי יפעלו לפי החוק.

לדברי פרננדס, "כיום 80%-85% מהתושבים כבר מקבלים מים מתאגידים. יש כיסי התנגדות אחרונים, אבל אני מניח שבשנה וחצי הקרובות בכל הרשויות יהיו תאגידי מים".

אין קו אדום

חובבי קונספירציה יגידו כי תפקיד ההיטל היה להוות מסך עשן לרפורמה. נוותר על כך. הרפורמה גדולה היא; המלאכה סביבה מרובה, וכנראה שלא הכל שם נעשה מושלם. וכך כמו שכבר התרגלנו, ישראל שוב נכשלה בהסברה על מהלך משמעותי מאוד, הפעם לאזרחיה.

לפרננדס יש הסבר: "היטל הבצורת היה כלי אגרסיבי, כי היה משבר מאוד חמור. הוא מצטלם יותר טוב במונחי עיתונות, כי זה יכול להגיע ל-500-100 שקל. זה יותר מאשר עלייה ב-20%, כמו ברפורמה".

אז כן. נערי האוצר יכולים להניף דגל מעל עוד יעד שנכבש. גם בנוגע למצרך הבסיסי שנקרא מים, אזרחי ישראל יזכו לשירות לפי שיקולי עלות-תועלת.

ומה עם השכבות החלשות שנפגעו? שיילכו לבקש קצבאות, או שיסתפקו בכך שבינתיים במקרה (ובאופן זמני) ירד מחיר החשמל.

כך מחנכת מדינת ישראל את אזרחיה לחסוך במים, כי לא טיפלה בנושא שנים רבות קודם.

סקר מכון "שריד": רוב הציבור כלל לא מבין את חשבון המים

ברשות המים בוודאי ישמחו לשמוע כי מלאכת החינוך שהיא יזמה, כפי שטוענים נציגיה, לחשיבות החיסכון במים, עובדת נהדר. לפי סקר של חברת שירותי המחקר וההדרכה שריד, 54% מהנשאלים שינו את הרגלי הצריכה שלהם בחודשים האחרונים.

הסקר, שנערך במיוחד עבור "גלובס" בקרב 500 אזרחים בני 18 ומעלה דוברי עברית, מספק נתון נוסף שברשות המים ישמחו לחתום עליו. רק מעט יותר ממחצית מהנשאלים, כ-51% מהם, טוענים כי הם חשו עלייה בהוצאות במים בהשוואה לשנה שעברה, לעומת 21% שטוענים שלא הרגישו עלייה כזו והיתר פשוט לא יודעים או שמו לב לכך.

אז אפשר להסיק מכך שהרפורמה באמת לא מכבידה מבחינת הוצאות? כנראה שלא. המסקנה המתבקשת היא שעם או בלי קשר ליידוע המוצלח על הרפורמה, אנשים פשוט לא יודעים כיצד מחושב חשבון המים שלהם. 56% מהנשאלים הודו בכך, לעומת 36% בלבד שטענו כי הם מבינים את שיטת החישוב.

אינפו: בכמה התייקר חשבון המים?

אינפו: עליית תעריפי המים לאורך השנים

אינפו: כיצד שיניתם את הרגלי צריכת המים שלכם?

עוד כתבות

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט