גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך התייקר חשבון המים שלכם ב-100% - בלי שהרגשתם

גלובס tv מרוב דיבורים על היטל הבצורת, לא שמנו לב למהפכת התשלום על המים, ואם שמנו לב - לא ממש הבנו את החשבון ■ מורה נבוכים למהפכה השקטה שהפכה את המצרך הבסיסי למותרות

דוד שטיינברג, מהנדס מתל-אביב, הסתכל על חשבון המים של המשרד שלו ולא האמין למראה עיניו. זה לא הסכום שהפתיע אותו, אלא משהו אחר: הוא חויב על צריכת מינימום של מים, למרות שצרך אפילו פחות מהכמות המינימלית. "המים אצלי במשרד משמשים לשני דברים - בית שימוש וכיור. אני צורך 1-2 קוב לחודשיים, אבל מחייבים אותי כאילו צרכתי 3.2 קוב. למה? אומרים שזו צריכת מינימום. בעצם, על זה שחסכת, קונסים אותך. זו שערורייה שאין כדוגמתה".

המקרה של שטיינברג מייצג את תחושת העמימות והתסכול סביב רפורמת המים. לרוב אנחנו שומעים בקול רעש גדול, באירועים מיוחצ"נים היטב, על צאתן לדרך של רפורמות, שרובן לא מגיעות לכלל ביצוע. במקרה שלפנינו המצב הפוך לגמרי.

בחסות הערפל של הדיון הציבורי והקמפיין התקשורתי על "היטל הבצורת", הגיחה רפורמה לא קטנה, "הרפורמה בתעריפי המים". בינתיים, ההיטל המוכר מנוחתו עדן (אם כי בימים האחרונים נשמעו קולות שייתכן שיחזור ל"ביקור" נוסף, בשל תחזיות קודרות לגשמים בחורף הקרוב). לעומת זאת, הרפורמה הנעלמת עדיין איתנו.

מה כוללת הרפורמה?

הרפורמה, למעשה כוללת 4 שינויים חשובים בשיטת הגבייה של חשבון המים. הראשון והשני נוגעים לתעריפים עצמם.

1. עלייה דרמטית בתעריפים: אם לפני שנה קוב של צריכת בסיס (תעריף א') עלה 4.1 שקלים, היום הוא עולה 8.63 שקלים.

2. תעריף הביניים (ב') נעלם: כך כל צריכה שמעבר לצריכה הבסיסית לנפש שייכת לרמה הגבוהה והיקרה (תעריף ג').

3. משפחה של שתי נפשות היא משפחה: אם קודם משפחה הוגדרה כבת 4 נפשות לפחות, גם אם היו בה פחות נפשות - עתה שתי נפשות נחשבות כשתי נפשות, ובהתאם גם ניתנת להם הקצאה מוקטנת.

4. ההקצאה צומצמה: אותה הקצאה לצריכת מים לנפש ירדה דרמטית.

כשמחברים את שני השינויים האחרונים, נוצר מצב כזה: אם לפני הרפורמה קיבלה משפחה בת שתי נפשות לחודשיים את ההקצאה למשפחה של 4 נפשות ומטה, קרי 30 קוב (תעריף א' וב') - עכשיו, כשההקצאה לנפש היא 5 קוב לחודשיים, היא תצטרך להסתפק בשליש מזה בלבד, לפני שתגיע לתעריף ג' האימתני יחסית, שגובה עתה 12.48 שקל לקוב.

ואל לנו לשכוח: בסוף השנה מחכה לנו עלייה נוספת בתעריף. בינתיים, מי שמעוניין לחשב את השינוי בתשלום המים שלו בעקבות הרפורמה, יוכל לעשות זאת באמצעות המחשבון של מרכז השלטון המקומי בלינק: http://watercalc.co.il/watercalc.aspx.

רשות המים: ההתייקרות זניחה

אפילו שמדובר במספרים מוחלטים, ניכר חוסר הסכמה באשר להשפעת ההתייקרות על הציבור. גלעד פרננדס, סמנכ"ל כלכלה ברשות המים, ממעיט ממשמעות השינוי: "לעומת דצמבר 2009, מיולי 2010 יש עלייה של 30% בגובה התשלום. חשבנו שיהיה קצת יותר. בתחומים כמו חשמל או מחירי דירות 30% זה המון, אבל בתחום המים השינוי לא דרמטי בעינינו. זו רק עלייה של עשרות שקלים בחודש.

"ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד האוצר עשו יחד בדיקה מה קרה להוצאה של מי שמתקשה, ומצאו כי הוצאה על מים היא בסך-הכול 1.5% מכלל ההוצאה של משפחה. באירופה למשל זה 2%. המים אמנם התייקרו, אבל במקביל (החל מ-15 לפברואר) החשמל ירד ב-10%, אז זה התקזז".

לדברי פרננדס, "לפני הרפורמה האגרות שנגבו לא היו מבוססות עלות. היו רשויות שגבו אגרות ביוב מאוד נמוכות. היו מקומות שגבו 30 אגורות לקוב. היום זה 3 שקל לקוב. עכשיו תעריפי המים והביוב הם מבוססי עלויות".

עו"ד סלעית קולר, אחראית תחום תשתיות ורשויות במועצה לצרכנות, טוענת אחרת: "היתה עלייה אמיתית של מחירים. בבתים של 2 או 3 אנשים, התשלום זינק ב-30%-40%. בגלל שלא היה קמפיין בעניין, אנשים לא ידעו שצריך לעדכן את מספר הנפשות בבית". לדבריה, הציבור גם מבולבל בגלל היטל הבצורת: "חושבים שההיטל בוטל ולא מבינים למה לדווח".

פה נכנסת גם שאלת ההתחשבות בשכבות החלשות, שכן בקטגוריה זו נכללים פנסיונרים, זוגות צעירים בתחילת דרכם וסטודנטים - המוגדרים כ'משפחות קטנות'. "מי שנפגעו יותר מכל הן המשפחות קטנות, כמו פנסיונרים, שמשלמים הרבה יותר", אומרת עו"ד קולר.

היא גם לא משתכנעת מהטענה כי הירידה בעלויות החשמל מקזזת את התייקרות חשבון המים: "האם גם כאשר יעלו מחירי החשמל, כפי שצפוי בשל הצורך לחסוך בחשמל והקמת קרן להתייעלות אנרגטית, ברשות המים יזדרזו לבצע 'קיזוז', ולהוריד את מחיר המים? סביר להניח שלא".

נפגעות אחרות הן המשפחות החרדיות, משום שהן משפחות גדולות. בנוגע לאוכלוסייה חלשה אחת, הנכים, מקדם חבר הכנסת אורי מקלב ("יהדות התורה") את התיקון הדרוש. באופן מעניין, דווקא בהיטל הבצורת האגרסיבי, הנכים זכו להתחשבות, מתוך הבנה שטיפולים שהם נדרשים להם צורכים גם יותר מים. אמנם להנחה זכו רק בעלי 100 אחוזי נכות, אבל להם לפחות ניתן מזור בהקשר לזה.

פרננדס לא מתרגש מסוגיית הנכים: "אם נסייע לנכים, וגם אני חושב שצריך לסייע להם - אז זה הרי יבוא על חשבון משהו אחר. אנחנו גם חושבים שצריך לעזור להם, אבל במסגרת הפתרונות הקיימים, כמו קצבאות".

חרף המגרעות והתקלות שבדרך, פרננדס מוצא יתרון גדול נוסף ברפורמה: "הדבר הטוב שהיא עושה זה שהיא מכניסה לאנשים את המודעות שמים זה דבר שצריך לחסוך. קמפיין החסכמים למשל, יתרונו הגדול אינו בחיסכון אלא במה שאתה מבין - שצריך לחסוך. היתה ב-2009 ירידה דרמטית בצריכה, של 15%, שזה המון. זה בערך שווה למפעל התפלה בינוני. זה דבר מדהים בעיניי. זה מראה מה קורה כשעובדים נכון בשני הדברים - התעריפים וההסברה. הציבור מבין את המשבר ומאפשר לנו לשמור על המים של מדינת ישראל".

המלחמה על התאגידים

הגופים שמקבלים בהדרגה את האחריות על אספקת המים הם תאגידי המים המקומיים, אלא ששם חבלי הלידה לא קלים. זה מתחיל מהרשויות המקומית.

"עד הרפורמה, הרשויות קיבלו את התשלום על המים כחלק מכספי העירייה, וזה היה מתערבב שם, מה שהיה מאוד נוח לעירייה", מספרת קולר. "קרה שהתושבים שילמו על מים, והרשות המקומית לא העבירה את הכסף לחברת מקורות. הרעיון של הרפורמה (לצד מעבר מאספקה מסובסדת של מים לאספקה לפי שיקולי עלות), היה במידה רבה להוציא מהעיריות את השליטה על הכספים".

בשטח - כמה לא מפתיע - הרשויות המקומיות התנגדו להקמת תאגידי המים. חלקן גם מספיק חזקות כדי פשוט לצפצף על החוק ולא להקים תאגיד. כך נוצרים נהלים לא חוקיים, מבית היוצר של תאגידי המים, כמו שליחת חשבונות על 4 חודשים, מה שמקשה על הצרכנים לנהל מעקב, או גביית סכום על החלפת מונה לא מדויק, למרות שהתשלום כולל אחזקה. במקרה כזה הצרכן גם לא זוכה לקבל פיצוי על הגבייה היתרה שנגרמה בגין המונה המקולקל.

"מרוב שרשות המים עסוקה ברפורמה, לוקח לה המון זמן לטפל בתלונות כאלה", אומרת קולר.

בעניין הגבייה הנפרדת, הלא חוקית, להחלפת מונה, מפתיע פרננדס ומציין כי "אנחנו רוצים שיהיה תשלום בסיס יותר נמוך, ושירותים נוספים, כמו בדיקת מונה, ייגבו בנפרד. רצינו ככה מלכתחילה. אבל זו עבודה שלוקחת שנה-שנתיים, ולא רצינו לחכות עד שתהיה תוכנית מושלמת. בקיץ הבא נעשה זאת. התעריף יירד בכמה אגורות, ויהיה תשלום נפרד".

עד שהשינוי הזה יתבצע, מזמינה עו"ד קולר את הציבור לפנות למועצה לצרכנות בכל מקרה של גבייה מעבר לעלות המים, בהיותה לא חוקית.

בהתייחס לחריגות אצל תאגידי המים, פרננדס לא חושש לומר כי "החוק חל על כל הרשויות, אבל יש כאלה שמפרות אותו. לעתים זה משום שהרשויות חלשות, ואף תאגיד לא רוצה להיכנס אליהן, ולעתים להפך - הרשויות חזקות, כמו רמת-גן, שוהם ונהריה, ולא רוצות שיהיה תאגיד מים מקומי".

כדי לטפל ברשויות הסרבניות מטילה עליהן רשות המים סנקציות כלכליות: "העלינו את התעריף. רמת-גן, למשל, צריכה לשלם למקורות עוד 1.87 שקל לקוב. ברור שיותר קשה כשיש רשות חזקה, אבל פועלים בעניין, גם ברמה של הממשלה".

פתרון אחר הוא העברת כסף לתקציב סגור, עד שיהיה תאגיד. בעיריות יסתכלו בעיניים כלות על הכסף ששוכב אצלם כאבן שאין לו הופכין, ואז אולי יפעלו לפי החוק.

לדברי פרננדס, "כיום 80%-85% מהתושבים כבר מקבלים מים מתאגידים. יש כיסי התנגדות אחרונים, אבל אני מניח שבשנה וחצי הקרובות בכל הרשויות יהיו תאגידי מים".

אין קו אדום

חובבי קונספירציה יגידו כי תפקיד ההיטל היה להוות מסך עשן לרפורמה. נוותר על כך. הרפורמה גדולה היא; המלאכה סביבה מרובה, וכנראה שלא הכל שם נעשה מושלם. וכך כמו שכבר התרגלנו, ישראל שוב נכשלה בהסברה על מהלך משמעותי מאוד, הפעם לאזרחיה.

לפרננדס יש הסבר: "היטל הבצורת היה כלי אגרסיבי, כי היה משבר מאוד חמור. הוא מצטלם יותר טוב במונחי עיתונות, כי זה יכול להגיע ל-500-100 שקל. זה יותר מאשר עלייה ב-20%, כמו ברפורמה".

אז כן. נערי האוצר יכולים להניף דגל מעל עוד יעד שנכבש. גם בנוגע למצרך הבסיסי שנקרא מים, אזרחי ישראל יזכו לשירות לפי שיקולי עלות-תועלת.

ומה עם השכבות החלשות שנפגעו? שיילכו לבקש קצבאות, או שיסתפקו בכך שבינתיים במקרה (ובאופן זמני) ירד מחיר החשמל.

כך מחנכת מדינת ישראל את אזרחיה לחסוך במים, כי לא טיפלה בנושא שנים רבות קודם.

סקר מכון "שריד": רוב הציבור כלל לא מבין את חשבון המים

ברשות המים בוודאי ישמחו לשמוע כי מלאכת החינוך שהיא יזמה, כפי שטוענים נציגיה, לחשיבות החיסכון במים, עובדת נהדר. לפי סקר של חברת שירותי המחקר וההדרכה שריד, 54% מהנשאלים שינו את הרגלי הצריכה שלהם בחודשים האחרונים.

הסקר, שנערך במיוחד עבור "גלובס" בקרב 500 אזרחים בני 18 ומעלה דוברי עברית, מספק נתון נוסף שברשות המים ישמחו לחתום עליו. רק מעט יותר ממחצית מהנשאלים, כ-51% מהם, טוענים כי הם חשו עלייה בהוצאות במים בהשוואה לשנה שעברה, לעומת 21% שטוענים שלא הרגישו עלייה כזו והיתר פשוט לא יודעים או שמו לב לכך.

אז אפשר להסיק מכך שהרפורמה באמת לא מכבידה מבחינת הוצאות? כנראה שלא. המסקנה המתבקשת היא שעם או בלי קשר ליידוע המוצלח על הרפורמה, אנשים פשוט לא יודעים כיצד מחושב חשבון המים שלהם. 56% מהנשאלים הודו בכך, לעומת 36% בלבד שטענו כי הם מבינים את שיטת החישוב.

אינפו: בכמה התייקר חשבון המים?

אינפו: עליית תעריפי המים לאורך השנים

אינפו: כיצד שיניתם את הרגלי צריכת המים שלכם?

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר