הנחיות ה-BIS (הבנק הבינלאומי לסליקה) לגבי השינויים בכללי הלימות ההון, המכונות תקנות באזל 3, כמעט שאינן רלוונטיות לבנקים הישראליים, אשר כבר היום עומדים ביעד. לכן, בעוד הבנקים בעולם ובעיקר באירופה צריכים להיאבק כדי להגיע להלימות הון ראשוני ליבה בשיעור של 7%, הרי תודות לבנק ישראל, הבנקים הישראליים כבר שם.
מאז המחצית השנייה של 2007 לחץ המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, על הבנקים להגדיל את הלימות ההון הכוללת שלהם. ממחצית 2008 נאסר על הבנקים לחלק דיבידנדים כדי להגדיל את ההון הראשוני, ובסוף מאי, כבר לפני 3 חודשים, הגדיר חזקיהו כי הלימות ההון הראשוני ליבה צריכה להגיע עד סוף 2010 לשיעור של 7.5%.
לא מדובר ברף גבוה. להיפך, ממוצע הלימות ההון הראשוני ליבה של הבנקים כבר הגיע בסוף 2009 לשיעור של 8.02% ובסוף הרבעון השני עמד על 8.07%. למעשה, למעט בנק דיסקונט (שיעור הלימות הון של 7.17%) כל הבנקים כבר מעבר ליעד ואילו שני הבנקים הגדולים אף החמירו וקבעו לעצמם יעד גבוה יותר: לאומי 8%-8.5% והפועלים 7.5%-8%.
גם הקיזוזים מההון העצמי, סוגיה שפילגה את המפקחים על הבנקים בעולם, לא משפיעים על הבנקים בישראל. למעט דיסקונט שמחזיק בבינלאומי, אין לאף בנק אחזקה מהותית בבנק אחר המחייבת קיזוז הון. בכל מקרה, דיסקונט צפוי למכור את אחזקותיו עד 2013 בשעה שהתקנות ייכנסו לתוקף ב2019.
עם זאת, שינוי נוסף שקבע ה-BIS לגבי מודל נזילות עשוי להשפיע על הבנקים בישראל. לטענת טרנס קלינגמן, ראש מחלקת המחקר במיטב, ההשלכות של מודלי הנזילות החדשים לטווח קצר (עד 30 יום) ולטווח בינוני (עד שנה) ימנעו מהבנקים להשתמש בפיקדונות ג'מבו לצורכי נזילות. בכל מקרה, הכללים החדשים לגבי נזילות, שיש הקוראים להם הלימות הנזילות, ייכנסו לתוקף רק בשנת 2015.