לקראת יום הכיפורים שיחול בסוף השבוע הקרוב, במכון ירושלים לחקר שווקים ביצעו "סקר נימוס" שבודק את נועם ההליכות של הישראלי הממוצע, ומצביע על הקשר בין גובה ההכנסה לנימוס, הקשר בין השכלה לנימוס, המאפיינים המשפיעים על מידת הנימוס ועוד. לפי ממצאי הסקר, במכון ירושלים סבורים כי לרבים מהישראלים יש על מה לבקש סליחה.
הסקר נערך בקרב 992 בני אדם המהווים מדד מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. השאלות היו בתחומים רבים כגון דיבור בטלפון סלולרי במקומות ציבוריים, נהיגה, יחס לזקנים ולבעלי מוגבלויות, שימוש בשפה גסה, ועוד. המשתתפים התבקשו לדווח כיצד הם מתנהגים בכל תחום, ועל סמך תשובותיהם ניתן להם "ציון נימוס" שנע בין 0 ל-4.
ממצאי הסקר מראים כי אין מתאם בין השכלה לבין נימוס, וכי לא נמצא גם קשר בין נישואין ומספר הילדים לבין ציון הנימוס. מצד שני, הסקר מראה כי ככל שאדם מנומס יותר, הוא גם בעל הכנסה גבוהה יותר - עלייה של 10% בציון הנימוס לוותה בעלייה של 5.8% בהכנסה המשפחתית.
בכל התחומים בסקר, גברים היו מנומסים פחות מנשים; עולים נמצאו מנומסים יותר מ"צברים"; חרדים נמצאו מנומסים יותר מדתיים, מסורתיים, וחילונים; מבוגרים היו מנומסים יותר מצעירים בכל התחומים.
הכי "לא מנומס": דיבור בסלולרי במקומות ציבוריים בקול רם
התופעה הרווחת ביותר בה הישראלים נתקלים בחוסר נימוס, היא דיבור בטלפון סלולרי במקומות ציבוריים בקול רם - 78% מהמשיבים דיווחו שהם נתקלים בתופעה תמיד או לעתים קרובות. 71% השיבו שהם נתקלים בנהגים אגרסיביים וחסרי זהירות תמיד או לעתים קרובות, ו-53% נתקלו בשפה גסה או בקול רם במקומות ציבוריים באותה תדירות.
הסקר בדק גם היכן נתקלים ישראלים בהתנהגות לא מנומסת, והשווה את הממצאים לסקר דומה שנערך בארה"ב. שיעור המשיבים שדיווחו על כך שנתקלו בחוסר נימוס במשרדי ממשלה, היה גבוה פי 1.5 בישראל מאשר בארה"ב - 28% בישראל, לעומת 19% בלבד בארה"ב. שיעור "חוסר הנימוס" בחנויות ובמרכזי קניות (31%), בעבודה (13%), בשדה התעופה (13%) ובסביבה הקרובה (9%) היה דומה או נמוך יותר מהשיעור המדווח בארה"ב.
המכון בדק גם באמצעות הסקר את מידת שביעות רצונם של ישראלים מהיחס לו הם זוכים מנותני שרות, ונראה כי הטכנולוגיה אינה משפרת בהכרח את השירות. 87% הסכימו שקבלת מענה אוטומטי במקום אדם שאפשר לתקשר איתו היא מתסכלת מאוד.
"הסקר מאפשר לראשונה לראות מיהם הישראלים המנומסים יותר ומיהם המנומסים פחות", אומר פרופסור רוברט סאור, נשיא מכון ירושלים לחקר שווקים. "הממצאים מראים כי מערכת החינוך, המתמקדת בציונים ובכישורים קוגניטיביים, אינה מעניקה לבוגריה כישורים חשובים בתחומים הלא קוגניטיביים, כגון נימוס, שליטה עצמית, התמדה ועוד, וטוב תעשה החברה הישראלית אם תעניק יותר תשומת לב לכישורים כאלה. עולה תמונת מצב של בעיה חברתית שרבים סובלים ממנה אך איש אינו לוקח עליה אחריות - על משרד החינוך לקחת אחריות ולהעניק לתלמידים כישורים חברתיים בנוסף ליכולת להצליח בבחינות הבגרות", לדבריו.