ראשי המגזר העסקי במשק תקפו היום (ג') את האוצר על כוונתו לשנות את יעדי החוק לעידוד השקעות הון לחברות תעשייתיות. עם הבכירים נמנים נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין; הבעלים והיו"ר של קבוצת סקאל, סולי סקאל; והבעלים והמנכ"ל של ויליפוד, יוסי ויליגר. במסיבת עיתונאים שכינסו בתל אביב אמרו כי השינוי המוצע יאפשר מתן הטבות מס לעסקים באזור המרכז, תוך אפליית עסקים מהפריפריה.
"השינוי בחוק לעידוד השקעות הון יוצר עיוות מקומם, ואנחנו לא יכולים לעבור עליו בשתיקה", התרעם לין. "אם סולי סקאל, למשל, ירצה לפתוח מחר בית עסק גדול בירוחם, מקום שיספק תעסוקה למאה עובדים, הוא לא יקבל שום הטבת מס מהמדינה כי היא שמה עכשיו את יהבה על תעשיות הביו-טכנולוגיה והננו-טכנולוגיה. אפילו את תחום ההיי-טק האוצר מתכוון להפלות באמצעות השינוי בחוק הזה".
באיגוד לשכות המסחר טענו כי "עם מדיניות כזאת, אף מפעל חזק ורציני ממרכז הארץ לא יעתיק את פעילותו לאזור פיתוח בשביל ליהנות ממס חברות מופחת. מי שטוען את זה, מקשקש. באוצר התפתחה מדיניות אליטיסטית ומסוכנת שמנותקת מן המגזר העסקי, ובנויה כולה על נדבכים של הפליות".
קריטריונים "הזויים"
במסיבת העיתונאים הוצגו נתונים שמקורם בלמ"ס, הממחישים את טענת המגזר העסקי ולפיה ענפי המסחר והשירותים הם שמובילים את הצמיחה במשק. כך, מהנתונים עולה כי כמעט 70% מהמועסקים במשק משתכרים במגזר זה. "מי שמתכנן את המהלך הזה באוצר חוטא באי-הבנה של מבנה המשק, וכנראה לא יודע מי במשק הישראלי מספק את מירב מקומות העבודה. אנחנו לא דורשים משהו מיוחד. בשונה מהתעשיינים, אנחנו לא באים למדינה על כל בעיה שצצה ומבקשים כסף. אנחנו מבקשים שלא תהיה הפליה ושהאוצר ייגמל מהמחשבה האליטיסטית שלו, שהמגזר העסקי לא חשוב", אמר לין.
בניסיון להמחיש את האפליה, לכאורה, סיפר ויליגר - שמנהל, בין השאר, מפעל לייצור סלטים באזור התעשייה ברקן ומעסיק בו כ-250 עובדים כי "אני מייצא את הסלטים שלנו לחו"ל, ודווקא יש עלייה במכירות באירופה. למרות שאני מייצא ומעסיק מאות עובדים, לא אהיה זכאי להטבות מס בגלל שאני לא עוסק בביו-טכנולוגיה או ננו-טכנולוגיה. זה עיוות מיותר".
הבכירים במגזר העסקי וראשי איגוד לשכות המסחר מתכוונים להיפגש בימים הקרובים עם חברי ועדת הכספים של הכנסת, בניסיון להפיל את תוכנית האוצר. "אני משוכנע שראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא שבע נחת מהתוכנית הזאת, כי לא לזה הוא התכוון כשגיבש את הרפורמה במסי החברות בעת כהונתו כשר האוצר. אני מתכוון לפנות אליו בבקשה שיתערב, ברגע שאתרשם שהוא התפנה לכך".
במשרד האוצר סירבו להגיב היום על הטענות. עם זאת, מקורות במשרד אמרו כי הצורך בשינויים נרחבים בחוק לעידוד השקעות הון הם כורח המציאות, משום שבמתכונתו הנוכחית הוא מכיל קריטריונים שהגדירו "הזויים" כדי לקבל הטבות מס.
ממשרד התמ"ת נמסר: "פישוט מבנה המיסוי יפעל לטובת המפעלים הקטנים והבינוניים שיכולתם לעשות תכנון מס מורכב יותר מהמפעלים הגדולים. החוק החדש הוא פרי הסכמה של משרדי התמ"ת והאוצר; התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. התיקונים נעשו לאחר עבודה מעמיקה, שכוללת התייעצות עם גופים ומומחים בעלי שם בתחום ההשקעות והחוק אינו מפלה בין סוגי התעשיות".
עוד נמסר ממשרד התמ"ת: "התיקונים שנעשו בחוק מתאימים אותו לצרכים של המשק הישראלי ולאתגרים העתידיים, תוך שימת דגש על פיתוח הפריפריה, ויאפשרו לשפר את יכולתה של ישראל לסייע לתעשייה המקומית ולמשוך השקעות זרות למשק".