אף אחד לא הופתע באמת מהצעת הרכש שהגישה הבוקר כלל ביטוח למניות החברה הבת, כלל פיננסים. רק לפני שלושה שבועות כתבנו כאן כי "הצעת רכש לכלל פיננסים שבעקבותיה תבוא מחיקה ממסחר, היא הצעד המתבקש". הכתובת הייתה על הקיר זה זמן רב.
מרגע שהופשרה חלוקת הדיבידנדים בחברות הביטוח, זה היה עניין של זמן בלבד לפני ששי טלמון, מנכ"ל כלל החזקות ביטוח, יוריד את החטוטרת מהגב ויחזיר את כלל פיננסים לחיקה החם של החברה האם, ללא שותף טורדני מהציבור.
מחיקת כלל פיננסים ממסחר היא מחיקת השריד האחרון להיבריס שאחז בשוק ההון לפני כמה שנים. אותה יוהרה שתמחרה קרנות נאמנות במחירים אסטרונומיים והכניסה לבתי ההשקעות את תרבות הג'יפים, אירועי הענק הפומפוזיים, משכורות העתק לבכירים והבונוסים למשווקים.
להמתיק את הגלולה
במארס 2007 הנפיק שוקי אברמוביץ', המנכ"ל דאז, את כלל פיננסים לפי שווי של 1.35 מיליארד שקל (אחרי הכסף). היום מציעה החברה למשקיעים לקנות מחדש את המניות תמורת 3.3 שקל למניה, מחיר שאמנם גבוה ב-16% ממחיר השוק אבל נמוך ב-74% ממחיר ההנפקה.
המשקיעים לא מרוצים, ובצדק. מחיקת ערך של 74% משווי ההשקעה, שהם כמיליארד שקל למשקיעים תוך שלוש וחצי שנים, אינה עניין של מה בכך. לצד התפרקות בית ההשקעות פריזמה, זו השמדת הערך הגדולה ביותר בעשור האחרון של גוף פיננסי ישראלי.
אבל אין למשקיעים להלין אלא על עצמם. כולם ידעו שכלל קנתה את אילנות דיסקונט במחיר מופרז, הברדק בחברה לא היה סוד, כמו גם היחסים הגרועים בין המנהלים הבכירים לבין עצמם. אברמוביץ' ומנכ"ל כלל ביטוח דאז, אביגדור קפלן, לא כפו על אף אחד להשתתף בהנפקה. עיתוני אותה תקופה מספרים לנו על ביקושי ענק של פי 5 בהנפקה. אלו היו קונים מרצון מול מוכרים מרצון, ומי שקנה שיבוא בטענות רק לעצמו וליכולת ניהול הסיכונים שלו.
ועוד עניין: נרשה לעצמנו להעריך בזהירות שמחיר 3.3 שקל למניה אינו המחיר הסופי. תרשו לנו לשער כי קצת לפני 11 באוקטובר, מועד ההיענות האחרון להצעה, תעלה כלל ביטוח את המחיר ותשקיע עוד כמה מיליונים כדי להמתיק למשקיעים את הגלולה המרה.