הליגות הגדולות באירופה: מה באמת שונה ביניהן?אם עדיין לא התעדכנתם, אז זה הזמן: מנצ'סטר יונייטד תהיה אלופת אנגליה בעונת 2010/11. באיירן מינכן תסיים ראשונה בגרמניה, אינטר שוב תקרע לגזרים את הסרייה A, ברצלונה תרשום תואר שלישי ברציפות בספרד, ובצרפת תירשם השנה אלופה מפתיעה - ליל. כל התחזיות האלו שייכות ל"יחידת המחקר של שחקני הכדורגל המקצעוניים" (PFPO), מהמוסד למדעי הספורט באוניברסיטת לוזאן. כיאה לגוף מדעי, התחזיות לא ניתנו לפי הרגשה מקרית, אלא לפי כל מיני פרמטרים בדוקים - כמו ניסיון של שחקני הקבוצות במפעלים גדולים, מידת ההתקדמות של הקבוצות בשנים האחרונות וכו'.
אבל אם בוחנים קצת יותר לעומק את המחקרים של ה-PFPO, מגלים שיש שם דברים אפילו יותר רציניים מכדור הבדולח חוזה האליפויות שלהם.
***
הנה עוד כמה פרטים שיחידת המחקר של PFPO מצאה: 65% מבין השחקנים ששותפו בפרמיירליג האנגלית בעונת 2008/09 הם שחקנים בינלאומיים - יותר מכל ליגה אחרת באירופה. יש לכך שני הסברים: הראשון הוא שמאמני נבחרות באופן טבעי "מחזיקים" מהליגה האנגלית ואוהבים להזמין למדים הלאומיים שחקנים משם; השני - בבריטניה נדרש רישיון עבודה לשחקנים שמוצאם מחוץ לאיחוד האירופי. השגת הרישיון כרוכה בהשתתפות במשחקי הנבחרת.
בארבע הליגות הגדולות האחרות באירופה, המצב גם טוב בגזרת הבינלאומיים, אבל קצת פחות: 53.1% שחקני נבחרות בבונדסליגה, 39.5% באיטליה, 35.8% בספרד, 33.8% בצרפת.
אגב, הצ'מפיונס ליג מוכיחה שגם במובן הזה אין לה מתחרות: בעונה המדוברת, 308 מ-453 השחקנים שנרשמו למפעל היו גם שחקני נבחרות.
אינטר זוכה באלופות. כמעט כולם שחקני נבחרות (צילום: רויטרס)
עניין אחר שנבדק על-ידי ה-PFPO מתעסק באקסיומה הכמעט בלתי ניתנת לערעור בכדורגל - זאת שקובעת כי השחקנים הזרים משתלטים על הענף כשמדובר על הליגות הבכירות. ובכן, יש אמת בדברים: מתוך 2,593 שחקנים בחמש הליגות הגדולות ביבשת, 749 הם ילידי מדינות אחרות: קרוב ל-30%. באנגליה היחס הוא הגבוה ביותר: 40% זרים. באיטליה היחס עומד על 27%, בספרד על 24%, בגרמניה 31% ובצרפת על 20%. הפרמיירליג העשירה היא הליגה שיכולה להרשות לעצמה לרכוש הכי הרבה שחקנים זרים - היא מציגה 10 שחקנים זרים בממוצע לקבוצה. הבונדסליגה במקום השני עם 8.17 זרים.
מיפוי של נתונים אחרים שופך אור על תופעות מוכרות נוספות בכדורגל האירופי. למשל - ההעדפה הבולטת של הליגה הצרפתית לייבא שחקנים מיבשת אפריקה. 63 שחקנים אפריקאים השתתפו ב"ליג 1" בעונת 2008/09, יותר מכל ליגה בכירה אחרת באירופה. איטליה הכי פחות "אוהבת" את האפריקאים - עם 12 שחקנים בלבד.
משהו נוסף שמבדיל את הליגה הצרפתית מיתר הליגות הגדולות - היא נותנת יותר צ'אנס לצעירים. 25% מהשחקנים בצרפת בעונה המדוברת טרם עברו את גיל 21. העניין הזה כנראה נובע מהעובדה שמדובר בליגה הכי פחות עשירה מבין החמש, מה שמחייב אותה להסתמך על תוצרת צעירה וזולה יותר. שלא במפתיע, לקבוצות הצרפתיות יש ממוצע של 8.15 שחקני בית בסגלים שלהן (שחקנים שגדלו במועדון), כשכל הליגות האחרות נמצאות מאחוריה במובן הזה - גרמניה 4.56, ספרד 6.55, איטליה 3.48, אנגליה 4.98.
מהצד השני של הסקאלה יש את איטליה - 17% משחקני הסרייה A הם בגיל 31 ומעלה, הכי הרבה מבין הליגות הגדולות. באנגליה, כהשוואה, רק 9.5% מהשחקנים הם "זקנים".
***
מה עוד עולה מהנתונים? שבעידן בו מועדונים בעיקר עסוקים ברכש, זמן השהות של שחקנים במועדונים הולך ומתקצר. בחמש הליגות הבכירות באירופה זמן שהות של שחקן בקבוצה עומד על 2.52 שנים, לפני שהוא עוזב לקבוצה אחרת. בספרד השחקנים הכי נאמנים, עם שהות של 2.78 שנים בקבוצה.
עם זאת, רוב השחקנים מעדיפים לנדוד בתוך אותה ליגה במהלך הקריירה - שחקן ממוצע עובר בקריירה ב-1.69 מדינות בלבד בחמש הליגות הבכירות.
