דווקא ביום הקשה של סקטור הקידוחים והגז, כשמניות השותפויות סופגות חבטות קשות בבורסה, מפרסם היום (ה') בנק ההשקעות הבינלאומי סיטי גרופ סקירה מעודדת באשר לתרומה הצפויה של קידוחי הגז לכלכלה הישראלית.
תחת הכותרת "מבט מאקרו על ישראל - כשהגז מגיע..." סוקר הכלכלן הבריטי דייויד לובין את ההתפתחויות האחרונות בתחום וקובע: "הגילויים האחרונים יפחיתו באופן ניכר את התלות הנכבדת של ישראל בייבוא דלקים ותאפשר ייצוא של גז לקראת אמצע העשור".
עיקר הפוטנציאל למשק הישראלי כתוצאה מקידוחי הגז, קובעת הסקירה, הוא בייצוא: קידוח לוייתן טומן בחובו פוטנציאל של 37.4 מיליון חביות לשנה למשך 40 שנה, כאשר על פי סיטי הערך השנתי של הייצוא מלוייתן מגיע לסכום של 2 מיליארד דולר מדי שנה, משמע 80 מיליארד דולר בסיכום כולל. 2 מיליארד דולר נוספים מדי שנה צפוי לתרום קידוח תמר.
בשנים 2007-2009, על פי הסקירה, שילמה ישראל 10 מיליארד דולר מדי שנה עבור גז מיובא - סכום המהווה 5.3% מהתמ"ג.
על פי ההערכות בסיטי, אותן מגדיר לובין "שמרניות", יתרמו קידוחי הגז סכום נכבד של 4 מיליארד דולר למאזן התשלומים של ישראל - לאור יכולתה של ישראל לעבור מעמדת יבואנית בשוק האנרגיה לעמדת יצואנית. ההערכה מבוססת על שמירה של רמת המחירים הקיימת בשוק הגז.
הערכות אלה גורסות עוד כי סקטור הקידוחים יהיה אחראי לשיעור של כמעט 2% מהתוצר המקומי הגולמי.
"מדובר בעיקר בסיפור של מטבע ולא של צמיחה", טוענים בסיטי, ומסבירים כי שעה שהתגליות לא יביאו לפריחה ממשית בכלכלה הישראלית - הרי שהן יחזקו מאוד את השקל לאור עסקאות ייצוא הגז הצפויות.
בסיטי מבהירים עוד כי הנתונים תלויים בדיווחים העתידיים על הפוטנציאל הטמון באתרי הקידוח וכן בהסדרת הסוגיות הגאו-פוליטיות ובראשן חילוקי הדעות עם לבנון באשר לזכויות על המאגרים האמורים.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ', המנהלת באחרונה מאבק מתוקשר להעלאת תמלוגי המדינה מקידוחי הגז, מסרה ל"גלובס" לאחר פירסום הדברים: "הדו"ח סותר עוד טענה רווחת של חברות הגז, כי הדיון על התמלוגים הוא מיותר כייוון שממילא לא מדובר בכמות גדולה של גז. את תמלוגי הגז ואת מס החברות על משאבי טבע יש להעלות בלי קשר לתחזית כזאת או אחרת . בכל מקרה גם בחיזוי כספים עדיף להיזהר. איש אינו יודע מה יהיו מחירי הגז או הנפט בעוד שנה, ובוודאי לא בעוד ארבעים שנה".