פס הייצור במפעל שברחוב יהודה הימית ביפו מתחיל לנוע בכל ערב בערך בסביבות השעה 22:00. בקצהו האחד מונחות כותרות האתמול, ומצדו האחר ייצאו בעוד 9 שעות הסיפורים של מחר.
כמו בכל מפעל לילי, גם פה יש משמרות ארוכות ובודדות, שגרת עבודה יעילה והרבה מאוד קפה שעוזר לשמור על העיניים פקוחות. במערכת "בוקר טוב ישראל" של גלי צה"ל, לשים ואופים כל הלילה את מה שיהיה ראשית השיחה ביום החדש. במפעל הזה המוצר הוא החדשות של הבוקר, עגולות וריחניות, איש עוד לא נגס או פורר אותן עד דק.
06:00, שעה לפני השידור. על השולחן פחיות דיאט קולה, וברקע דווקא החדשות של קול ישראל. בחדר הקטן שמשקיף לאולפן מספר 2 בתחנה הצבאית מצטופפים שלושה. אין שם ענן סיגריות רומנטי או חילופי דברים קולניים ויהירים, כבדים מאחריות עיתונאית. יש שקט מפעלי של מי שיודעים את עבודתם.
סדר הכותרות במשדר כבר מוכן שעות. "זה הולך להיות עוד יום של גלנט", אומר גולן יוכפז, מגיש היומן, שמגיח רק כעבור 10 דקות. הוא שקט ועירני למראה, יודע שכל הטקסט כבר כתוב לו ושלא יהיו לו כמעט הערות.
עורכת המשנה נעמה שוחט היא האחראית למילים של יוכפז. שוחט מרימה את מתג פס הייצור ועוקבת כל הלילה אחר מהלכו. מלקטת את דיווחי הכתבים וסוכנויות הידיעות ומקפלת בקפידה פנימה. בשעות הראשונות עוד יקיפו אותה חיילי תוכניות הלילה של התחנה, אחר-כך זה רק היא וה-ש.ג.
כשהגיעה לעבודה, ערב לפני, זה לא היה נראה כמו "עוד יום של גלנט". אחרי צפייה במהדורות החדשות של ערוצים 2, 10 ו-1, שוחחו ביניהם העורך גלעד שנהב ויוכפז והעריכו שמחר יפתחו בסיפור אולמרט, שצפוי היה לספוג עד המלצה להעמדה לדין.
התחשבות בעיתונאים בעלי משפחות
הליין-אפ, סדר נושאי המשדר, כבר "עמד" כשהכול התהפך. שוחט, אזרחית עובדת צה"ל שלא שירתה בגלי צה"ל, כבר סיימה לדבר בלילה עם כל הכתבים. על-פי הלכות העבודה שקבעה לעצמה, היא מתקשרת תחילה עם העיתונאים בעלי המשפחות, כדי לאפשר להם יותר שעות שינה - ורק אחר-כך תדבר עם החיילים.
אחרי איסוף המידע היא תשאל על יומם ותברך בלילה טוב. כשהדס שטייף, כתבת הפלילים, צלצלה שוב, הבינה שוחט שהמחר כבר לא יהיה זה שתכננו. בועז הרפז נחת בישראל סמוך לשעה 23:00 ונעצר. רוב הציבור יידע זאת לראשונה רק כשיפתח בבוקר את הרדיו.
החור האחרון נסתם
06:20, המפיקה, החיילת היחידה בצוות, יובל מרינגר, מחפשת עדיין מרואיין לפרשה המרכזית שצמחה. רק זה חסר. אחרי דיווחים מתוכננים של שטייף והכתב טל לב-רם אמור לעלות איש משטרה בדימוס, רצוי חוקר, שיתאר למאזינים את מה שכנראה עובר באותן שעות על הרפז. שנהב ויוכפז יורים לחלל האוויר את שמות החשודים המיידיים - סנדו מזור, מירי גולן, סדבון, מזרחי. גרוסמן כבר סגור לרזי. מרינגר מחייגת אליהם.
06:30, יוכפז עולה למבזק מקדים באולפן מעל. הדף שלו מעוטר בהטעמות ובדגשים שסימן לעצמו. כל מילה תחומה בקווקווים ובסימני V קטנים, שרק יוכפז מבין את משמעותם. "שלושה לבבות עשויים שיש", יספר בקול מבזקי עד רך על גילוי המצבה של ילדי משפחת בן-דרור. יוכפז נמנע בדרך-כלל מפומפוזיות, אך כאן פריטה קלה על נימי הרגש נדרשת כנראה.
אחרי 5 שנים, נעמה שוחט כבר יודעת אילו מילים הן של יוכפז ואילו אוהב יותר המגיש השני של "בט"י" (כך קוראים כאן למשדר), מיכה פרידמן. "גולן מדבר יותר בגובה העיניים, מיכה משחק יותר במילים. שניהם לא אוהבים סופרלטיבים, 'טרגדיה איומה' או 'אסון מזעזע' לא עוברים פה", היא מספרת.
אחר-כך היא תתוודה שהיא זו שכופה על עצמה את אי-השינה, גם בשעות המתות. אולי תפספס משהו, אולי כדאי לעבור שוב על כל משפט, שלא תופיע בו אותה מילה פעמיים. ועד שהיא עושה את כל זה מגיעים עיתוני הבוקר, וצריך לעבור על כולם. כמה מהידיעות שם יידחקו אף הן לתוך השידור.
06:44, "חייבים לפתור את הסיפור", מעיר יוכפז. עדיין אין מרואיין. מרינגר מבקשת מהדס שטייף לשכנע את סנדו מזור להתראיין. "הוא כבר 11 שנה לא במשטרה, והוא לא מעודכן", היא מספקת את תירוצו. עו"ד אלי זהר ידבר על פרשת אולמרט שהורדה בדרגת החשיבות, שכן של בעל שרצח את אשתו שוריין כבר אתמול לשיחה, אבל גם הוא פתאום לא עונה. סימנים ראשונים של לחץ מורגשים בחדר. מיד ייכנסו עוד שני חיילים שיתמללו את המשדר בחיפוש אחר כותרות.
06:52, אבי דווידוביץ, סגן ראש היחב"ל לשעבר, הסכים לעלות לשידור. החור האחרון נסתם. "אתה לא יכול לשלוט בזה", מסביר יוכפז, "אבל מה שיגידו במשדר, ירוץ אחר כך בכל המבזקים והם יתיישרו לפי זה. עורך בכיר באחד העיתונים אמר לי שהם חושבים עלינו כשהם בונים את העמוד הראשון, כדי שאנחנו נתפוס את הסיפור של היום ונגיש אותו". רדיו, עיתונים, טלוויזיה, רדיו. פס הייצור החדשותי יוצא שוב לדרך.
07:00, גולן יוכפז מתיישב מאחורי המיקרופון, תומך ראשו בידו השעונה על השולחן. עיניו בדף. "שבע בבוקר בגלי צה"ל", הוא אומר בנחישות, "בוקר טוב ישראל".
גלי צה"ל במספרים
1950 - השנה שבה החלה התחנה הצבאית את שידוריה
1993 - השנה שבה הוקמה גלגל"צ
1976 - השנה שבה עלתה לאוויר התוכנית הוותיקה ביותר של התחנה, "ציפורי לילה"
כ-40 מיליון שקל - התקציב השנתי של התחנה המורכב ממשרד הביטחון, חסויות ושיתופי-פעולה
5 בערב - אחת התוכניות הפופולריות של התחנה המסכמת את חדשות היום