גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעירי ישראל מתפכחים: הרוב לא יקנו דירה יקרה ממיליון ש' - ומעדיפים בית בהתנחלות ממגדלי אקירוב

סקר חדש בדק את כוונות הרכישה של צעירי ישראל: רוצים שכונה שקטה, ליד ההורים והעבודה, אבל עם 4 חד' לפחות ■ והם לא יעמדו ביותר מ-2,500 שקל שכ"ד לחודש

בעת ימי חג הסוכות, במהלכם יגורו ויבקרו מעצבי המדיניות בלא מעט סוכות ארעיות, אולי יתנו להם הזדמנות לחשוב לעומק על פתרונות דיור זולים לטווח הרחוק, שיסייעו לאוכלוסיות צעירות שאינן יכולות לרכוש דירה במחירים הנוכחיים. אותם זוגות צעירים שעדיין חשים - ובצדק - שחלום הדירה רחוק מהישג ידם, שכן הם מתקשים כעת לעמוד גם במחירי הנדל"ן הגבוהים וגם בתנאי המשכנתא שהוקשחו לפני מספר חודשים.

הצעירים מתפכחים

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף הרבעון השני של 2010 עמד מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים על 1.5 מיליון שקל בירושלים, 2.1 מיליון שקל בתל אביב, ו-1.3 מיליון שקל בשרון - פי שניים מהמחיר החציוני של דירה בארה"ב. המחיר הממוצע של דירות 3.5-4 חדרים בכל הארץ עומד על 1.05 מיליון שקל.

בפועל, מרבית הצעירים אינם מוכנים להוציא יותר ממיליון שקל על דירה או שאינם שוקלים לרכוש דירה בכלל בתקופה הקרובה - כך עולה ממחקר חדש של מכון המחקר "פאנלס" וחברת הפרסום והשיווק לצעירים "לעומק התודעה", שתוצאותיו מתפרסמות לראשונה ב"גלובס". על השאלה "מהו הסכום אותו תסכים לשלם בעבור דירה" ענו 36% ממדגם מייצג של 500 בני 18 עד 35 מהאוכלוסיה היהודית "עד מיליון שקל". עוד 21% ענו כי "אינם מתכוונים לרכוש דירה". במילים אחרות, 57% מצעירי המדינה אינם רוצים או יכולים לרכוש דירה בעבור יותר ממיליון שקל.

הסכום המקסימלי לרכישה

ובחזרה לנתוני הלמ"ס: לאותו רוב דומם, שממעט לצאת להפגנות ולהשמיע את מחאתו, אין הרבה תקווה לגור במרכז הארץ, שכן דירת 4 חדרים (המוצר השכיח בתחום המגורים, "הביג מאק" של שוק הנדל"ן, כפי שכינה אותה לאחרונה הסטטיסטיקן הממשלתי) בפחות ממיליון שקל ניתן לרכוש רק בחיפה (בעבור 867 אלף שקל), במחוז הדרום (719 אלף שקל), במחוז הצפון (571 אלף שקל), ובקריות (629 אלף שקל). אז תשכחו מהמרכז, גוש דן, השרון, ירושלים ותל אביב.

ואכן, לפי ממצאי המחקר, נראה שהצעירים של היום התפכחו: רק עשירית מהם היו רוצים בחלומם הנדל"ני לגור בתל אביב; 15% חולמים לגור בבית במושב באזור ירושלים; וקרוב ל-28% ציינו שהם היו קונים דירה עם נוף לים אם לא היתה להם מגבלה של כסף. לעומתם, 9% מנשאלים היו רוצים לגור בקיסריה.

החלום הנדלנ

מעדיפים התנחלות על פני מגדלי אקירוב

אבל הצעירים של ימינו אינם רק נהנתנים שחושקים בוילה בקיסריה או בפנטהאוז בתל אביב. 9% מהנשאלים חולמים לגור, תחזיקו חזק, בחווה על רמת הגולן, כ-4% רוצים לגור בהתנחלות וכ-2% מעדיפים לגור בצמוד-קרקע בנגב.

לעומת הצעירים שמוכנים להתיישב בגולן, בשטחים או בנגב, בכל אחד מהישובים רמת השרון, כפר שמריהו וגבעתיים היו רוצים להתגורר 5% מהצעירים, וכ-4% חולמים לגור בישוב ארסוף האולטרה-יוקרתי שעל רצועת החוף שבין הרצליה לשפיים.

שני פרויקטי יוקרה בתל אביב הם מושא חלומותיהם של כ-4% מהצעירים: מגדלי אקירוב (3%) ברחוב פנקס, שהפכו כבר מזמן למושבת המאיון העליון, ומגדל מאייר (1%) שיוקם בשדרות רוטשילד.

רבים מהישובים בהם חולמים הצעירים לגור ידרשו מהם להשיל כמה מיליוני שקלים, לכל הפחות, על מנת לרכוש דירה. במציאות, הצעירים מוכנים להוציא הרבה פחות על בית: 36%, כאמור, מוכנים להוציא עד מיליון שקל; 26% ישלמו בין מיליון ל-1.2 מיליון שקל; ו-12% מוכנים לשלם 1.2 מיליון שקל עד 1.5 מיליון שקל לדירה. רק 4% מוכנים לשלם 1.5 מיליון שקל עד 2 מיליון שקל על דירה (סכום שאינו מספיק לרכישת דירת 4 חדרים בתל אביב, כאמור), ורק כאחוז אחד מהנשאלים יסכים לשלם למעלה מ-2 מיליון שקל. השאר - לא מתכוונים כלל לרכוש דירה.

לא מוכנים להצטמצם

האם הצעירים מוכנים להתפשר על דירות קטנות יותר על מנת לשלם פחות? התשובות לשאלה זו עלולות לאכזב את שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, שפועל על מנת לקדם מכרזים לדירות קטנות. מהסקר עולה אמנם כי צעירים בין הגילאים 18-25 יסתפקו בדירות קטנות יותר, בנות שלושה חדרים ופחות (76%), בעוד שרוב בני ה-25 עד ה-35 מעוניינים בדירות בנות ארבעה חדרים ומעלה (54%).

גודל הדירה המינימלי

ואם בהתפשרות עסקינן: הצעירים ששוכרים דירות, מסרבים אף הם להוציא סכומי עתק על דיור: רובם המכריע של הצעירים לא משלמים ולא מוכנים לשלם שכר דירה בגובה של 2,500 שקל לחודש ומעלה (56%), אך ראוי לציין שכמעט רבע מהנשאלים בקבוצת הגיל הצעירה יותר (18-24), שבה מקובל לגור עם שותפים, משלמים עד 1,500 שקל בחודש בלבד.

בהקשר זה, יובהר כי שכר הדירה הממוצע בישראל עמד בסוף הרבעון השני על 2,883 שקל לחודש, וכי הדירות היחידות שמושכרות ב-1,500 שקל לחודש או פחות הן דירות 1.5-2 חדרים בחיפה (1,434 שקל לחודש) ובקריות (1,399 שקל לחודש).

הסכום המקסימלי לשכירות

מחפשים שקט ובטחון

שוכרים או קונים, מה שחשוב לצעירים בבואם לבחור מקום מגורים הוא בראש ובראשונה שתהיה זו שכונה שקטה (26%) ובטוחה (כ-17%). הקרבה למקום העבודה ולמקום מגוריהם של ההורים מדורגות שלישית (15%) ורביעית (13%), בהתאמה. באופן טבעי, קרבה לגני ילדים ובתי ספר חשובה פי ארבעה לקבוצת הגיל הבוגרת (25-35) מאשר לקבוצת הגיל הצעירה (18-24).

מעניין שבתחתית סדר העדיפויות - של כל הצעירים - נמצאת הקרבה לרכבת (0.8%), דווקא בזמן שקובעי המדיניות מנסים "לפזר" את האוכלוסיה לפריפריה תוך שהם מדגישים את היתרונות שבתשתיות תחבורה מהירות כגון רכבת, שבעולם כבר מזמן הפנימו את יתרונותיה.

הפרמטר הקריטי בבחירת הדירה

אין חברת נדל"ן שמזוהה עם צעירים

ואם הממשלה לא בהכרח קוראת נכון את "מפת הצעירים", מי כן יוכל? לדברי זיו פופלבסקי, מנכ"ל ובעלים משותף ב"לעומק התודעה", לחברת בנייה שתתמקד בשוק הצעירים קיימת הזדמנות לקבל נתח שוק לא מבוטל. "הצעירים הם שוק גדול ורציני, מכיוון שרוב הזוגות הצעירים בסופו של דבר מעוניינים ומתכננים לרכוש דירה", אומר פופלבסקי. "כיום אין בישראל חברת נדל"ן המזוהה עם צעירים באופן מוחלט; חברה שתפנה אליהם באופן ישיר, תמתג את עצמה כחברה המתמחה בצעירים ותיתן להם מענה הוליסטי המתחשב בצרכיהם, תזכה בנתח שוק גדול ונאמן".

פופלבסקי מציין, כי בפרויקטים כגון "מגדלי הצעירים" בתל אביב רואים לאחרונה "ניצנים של טיפול ממוקד בקהל ועלייה במודעות לדיור של זוגות צעירים, מתוך הבנה שזוגות צעירים מחפשים לרכוש דירה ולא יכולים להרשות לעצמם לעמוד בעליית מחירי הדיור הבלתי ריאלית בשנים האחרונות".

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?