גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קבוצת סיכון

נעשו טעויות בתחום ההון סיכון, אבל אולי העובדה שיש היום פחות קרנות ופחות כסף תייצר תשואות טובות יותר בעתיד

בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, שואלים את עצמם אנשי קהילת ההון סיכון, היזמים, החוקרים והעיתונאים בתחום אם מודל ההון סיכון שבור. שלל מחקרים, מאמרים ופוסטים מתפרסמים בנושא, ולכולם תשובות שונות: מנהלי קרנות ההון סיכון אומרים שהמודל חי וקיים; היזמים סבורים שמתישהו יהיה תיקון נוסף לטובתם וחוקרי האקדמיה טרם גיבשו תשובה חד-משמעית.

במקביל, מוקמות וממומנות עוד כמה מאות חברות חדשות בכל שנה ומאחורי הקלעים, קרנות ההון סיכון הישראליות נלחמות על חייהן כבר יותר מעשור.

הנה הנתונים: בשנת 1999 פעלו בישראל לפחות 85 קרנות הון סיכון. כיום יש 20 קרנות בלבד שנמצאות בשלבי פעילות שונים.

על-פי נתוני IVC, קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו בשנים 2000-2010 כ-10 מיליארד דולר, וההערכות הן כי יש להן כיום כמיליארד דולר שפנויים להשקעה. מה שברור הוא שאם בשנתיים הקרובות לא תתמלא הבאר מחדש, אז ההון סיכון המקומי יתנגש באופן חזיתי עם המשבר האמיתי. בינתיים, אפשר לפכור אצבעות ולהתאמץ.

במכתב שכתב בשבוע שעבר זאב הולצמן, יו"ר וממקימי קרן ההון סיכון גיזה, למשרד האוצר ולראש הממשלה הוא מציין נתונים דומים תחת הכותרת: "יום הכיפור של תעשיית ההיי-טק וההון סיכון". מהנתונים עולה כי ב-15 השנה האחרונות, קרנות ההון סיכון בישראל גייסו יותר מ-13 מיליארד דולר. ככלל, 16 מיליארד דולר הושקעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ו-60 חברות הונפקו או נמכרו במעל ל-100 מיליון דולר כל אחת. עוד עולה מהנתונים כי 10 מיליארד דולר זרמו לקופת המדינה ממיסים מחברות ההיי-טק וקרנות ההון סיכון, כאשר מתוכם 5 מיליארד דולר שולמו למדינה בגין מס חברות, מס רווחי הון ומע"מ.

ההיי-טק הישראלי - ולכן גם ההון סיכון הישראלי - חיוניים לכלכלה הישראלית. רכבת ההון סיכון ממשיכה כעת במסעה, גם אם היא מקרטעת.

אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיית ההיי-טק HTIA, טוען ששאלת השברון מאבדת מהרלבנטיות שלה: "גזר הדין על התשואות הנמוכות בעשור האחרון כבר ניתן ובוצע", הוא אומר, "מתוך 85 קרנות שניהלו בישראל הון לפני עשור נשארו כרבע. המשקיעים בקרנות הצביעו ברגליים".

* כיצד נעלמה הצלחת שנות ה-90?

"נעשו טעויות - חלקן מסיבות שאינן תלויות בשוק המקומי וחלקן כן. מצד שני, אני מזמין את הקוראים להראות לי איזה מודל כן יכול להתאים למימון של חברות יזמות טכנולוגית. הימים של אלרון או דיסקונט השקעות חלפו, וצריך להבין שלמרות הכול - כבר אין אלטרנטיבה לקרנות ההון סיכון".

1

לדברי מנקובסקי, ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה כולה, לא יתקיים ללא הון סיכון. "זאת שרשרת מזון שאי אפשר לשבור אותה. אם רוצים שכלכלת ישראל תמשיך לצמוח, גידול וייצוא עגבניות לא יעשו את זה. ההיי-טק הכרחי".

* נשאלת השאלה מדוע כדאי למשקיעים להשקיע בהון סיכון את כספי הפנסיה שלהם אם הוא מספק ביצועים כאלה חלשים.

"כי הביצועים ישתפרו. כי אין לנו ברירה אחרת. צריך לבנות חברות שייצרו מקומות עבודה - חברות גדולות וקטנות, פורצות דרך טכנולוגיות. ויש לנו את היכולת".

* מה הייתה הבעיה לנסות לגדל חברות כאלה גם לפני חמש שנים?

"היה אז יותר מדי כסף בשוק. אבל זה נגמר והתעשייה חזרה להקפים של תחילת שנות ה-90, גם בארה"ב. עודף הכסף יצר לחץ והוריד את רמות ההחזרים, והיום המצב השתנה".

אדי שלו, שותף-מייסד בג'נסיס פרטנרס, המנהלת 618 מיליון דולר ויש לה הון פנוי להשקעות (הקרן האחרונה גויסה ב-2008), טוען שהמצב לא קל, אבל החולה לא נמצא במצב טרמינלי. "כל אנשי ההון סיכון נתקלים באותה הבעיה", הוא אומר, "כולם צריכים להסביר למשקיעים שלהם בקרן את הביצועים הנמוכים. אבל העובדה שעולם האקוויטי במשבר כבר שנתיים אינה תירוץ. היא מכאיבה לכולם. ביצועי ההון סיכון בעשור האחרון היו קטסטרופה, זה נכון, אבל לאו דווקא בגלל ביצועים כושלים של החברות או המשקיעים בהן".

שלו מסמן את העובדה שקרנות ההון סיכון לא יכולות להביא את החברות שלהם למצב נזיל - בהנפקה ראשונה או במכירה ראויה לתאגיד גדול - כסיבה העיקרית התוקעת את הענף ומאיימת להחריבו. "לחברות הטכנולוגיה במשבר הנוכחי לא הייתה יד בכך שהמשקיעים מאסו בשוק המניות. הציבור והמשקיעים המקצועיים איבדו את התיאבון וכולם נפגעים. בנוסף, הגופים המוסדיים שנפגעו ישירות ממשבר האשראי מלקקים את הפצעים - הרי הם צריכים למצוא הון לתשלום פנסיה למבוטחים ולא רוצים להתעסק בהשקעות הון סיכון עכשיו, כאלה שהתשואה שלהן צפויה בעוד עשור. לצערי, זה יצר מצב שבו אין לאנשי ההון סיכון נתיב לאקזיט".

* אז נגמרה החגיגה?

"לא. היזמות והחדשנות לא נעלמו, והן נשענות על הון סיכון. הקרנות יפעלו בממדים קטנים יותר בארה"ב ובישראל, חלקן ייעלמו - אבל אין תחליף להון סיכון. עם זאת, נכון לומר שהחלום נגמר. הקרנות והיזמים כבר לא יכולים לחלום על גיוסים של עשרות מיליוני דולרים לחברות".

לדבריו, כדי להשיג תשואה טובה, החברות צריכות לגייס מעט הון ולהצליח להגיע איתו להישגים. "זאת הנוסחה היחידה שגם תוביל לשיפור של התשואות", אומר שלו, "כי גם כאשר יש מי שקונה את החברה, אקזיט ממוצע ינוע בסך הכול בין כמה עשרות מיליוני דולרים ל-150 מיליון דולר. כדי לזכות במכפילים טובים על הכסף, צריך שההשקעה תהיה מצומצמת וגם שגודל הקרן יהיה קטן משמעותית. אחרת, לא יהיה שווה לדווח למשקיעים בקרן על אקזיטים כאלה".

העברת עושר

גיל רווה, שותף מסים וקרנות במשרד עוה"ד ארדינסט בן-נתן ושות', מלווה קרנות השקעה בתהליכי הקמה וגיוס הון, כמו גם משקיעים בקרנות. הוא גם טוען שעדיין יש הצדקה לקיומן של הקרנות אחרי עשור של ביצועים כושלים.

"יש סיבות מקרו-כלכליות שמסבירות את התשואות הנמוכות של קרנות ההון סיכון - וזו לא רק תופעה ישראלית", הוא אומר, "יש תועלת בקיומן של קרנות ההון סיכון, בייחוד למשק הישראלי. הקרנות גייסו מאות מיליוני דולרים בעיקר אצל משקיעים מוסדיים בארה"ב והכסף הזה, אחרי שהושקע בחברות שהצליחו, הפך לא מעט ישראלים לאנשים עשירים - לא רק יזמים של סטארט-אפים, אלא גם עובדים בחברות שמימשו אופציות.

"זוהי אחת מהעברות העושר הגדולות שידענו מקרנות פנסיה מוסדיות לפרטים בישראל. לכן, להגיד שהענף מת, היא איוולות. לפי הניתוח שלי, בין השנים 2005 ל-2007 הקרנות גייסו יותר מידי כסף, ולא רק בישראל. בכל שוק עם עודף כסף יורדות התשואות. ב-2008 השוק קרס - כך קרה גם בנדל"ן ובשוקי ההון. הדרך להתמודד היא להיות מקצועיים, ולהמשיך לטפח חברות".

* נראה שמה שהיה לא יהיה עוד.

"אני לא מכיר מודל מוצלח יותר למימון. בארה"ב כבר יש גופים שמגדילים בחזרה את ההקצאות להון סיכון ומהצד השני, הקרנות מבינות שהן צריכות להיות יעילות ושקופות יותר. יש היום פחות קרנות ופחות כסף וזה כנראה באופן טבעי ייצר תשואות טובות יותר בעתיד. מי יכול לדמיין שהטכנולוגיה לא תמשיך להיות משמעותית בחיינו בשנים הבאות? ישראל היא עדיין מדינת היי-טק וקרנות ההון סיכון לא מתו. אלא שהשוק עבר עדכון, אולי הכרחי, ממצב של עודף נזילות. יש שוק - אמנם עם בעיות, אבל הוא חי ובועט".

22

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו תחל להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחסר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"