גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תופעה: השימוש במסכים דיגיטליים בבתי עסק תופס תאוצה

מבית-קפה ועד בית-חולים, מתפריט ועד סימולציה של רכב חדש - עוד ועוד בתי עסק מתקינים מסכים שמציעים מבצעים וקטלוגים, המבוססים על ניתוח ההעדפות האישיות שלנו

שימוש במסכים דיגיטליים, מהקטנים בהם ועד מסכי ענק, הוא אחת הדרכים היעילות אל ראשו ואל כיסו של הצרכן. השימוש באלה הולך וצובר תאוצה, ופותח עולם חדש של תקשורת בין חנויות, רשתות ואתרי בידור לבין צרכניהם. אלה עושים שימוש בטכנולוגיה כדי לעניין את הלקוחות, לספק להם מידע רלבנטי ולעשות זאת בצורה ממוקדת קצת יותר מפרסום כרזה באיילון.

מה מרוויחות החברות עצמן, קל להבין: היעילות מתבטאת בהגברת המכירות - כך, למשל, ברשת בתי-הקולנוע הבריטית Picturehouse הוביל יישום מערכת של שילוט דיגיטלי במזנונים לעלייה של 11.5% בממוצע במכירות של פופקורן, שתייה, חטיפים וממתקים.

ברשת מסוימת בארץ קודם חטיף שוקולד פופולרי, והעלה את המכירות של כל קטגוריית חטיפי השוקולד ב-15%, וברשת מזון אחרת גרם קידום של מנות חדשות בתפריט באמצעות המסכים להיענות מאסיבית כל-כך, שמלאי המצרכים למנות אלה אזל באותו היום.

אבל גם מבחינת הצרכן קיימים יתרונות לא מועטים בוויזואליה המרצדת לנגד עיניו. חוויית הקנייה משתפרת לא רק בגלל העובדה שמשעמם לו פחות בזמן ההמתנה, אלא כי הוא נחשף למבצעים שמתאימים יותר להעדפותיו - מעין סינון של המידע שחוסך לו "כאב ראש" ו"רעשים" מיותרים.

"אנשים הולכים למכולת לקנות חלב, אבל את סוג החלב הם בוחרים רק כשהם מול המקרר", מסביר דני זאבי, סמנכ"ל טכנולוגיה וממייסדי חברת YCD, המתמחה בפרסום בתוך חנויות על גבי מסכים ומערכות סאונד, ומספקת שירותים בין היתר להולמס פלייס, ארומה, yellow, מקדונלד'ס, ארקפה, מנגו וגם לרשת המסעדות נובו ששייכת לרוברט דה-נירו.

כיצד מקבל הצרכן את המידע המותאם לו? הנה דוגמה מוכרת: מסכי הקופה שנמצאים ברשת ארומה יודעים להציע בבוקר אוכל שמתאים לאנשי עסקים שבאים לפגישה עסקית, בצהריים אוכל שמתאים לילדים שחוזרים מבית-הספ,ר ובערב למשפחות או שבאות לבלות. מנהל הסניף שולט בכל התכנים באמצעות SMS מהסלולרי שלו ויכול לעדכן את הפרסום בהתאם למלאי או לתנאי השטח: כך, אם מוצע ללקוחות על המסכים מילקשייק קר - הוא יכול להתחלף מיידית לתה או למרק עם שינוי מזג-האוויר.

"אם הפרסום מחוץ לחנות נועד להביא את הצרכן עד אליה, הפרסום במסכים הדיגיטליים בתוך החנות נועד לגרום לצרכן לשלוח את היד לכיס ולקנות", מסביר זאבי. "כל המידע עובר כל הזמן ניתוח וסקירה, ומותאם שוב ושוב ללקוח עד להשגת המטרות האופטימליות".

הניתוח והסקירה שעליהם מדבר זאבי מגיעים לרזולוציה גבוהה ביותר, כזאת שיש צרכנים שאולי יגדירו אותה פולשנית. מדובר בניתוח סטטיסטי של כל המוצרים, קהל היעד, השעות שבהם הם מסתובבים בחנויות ואפילו מזג-האוויר.

מפתחים יכולת סינון

לצרכן, בשורה התחתונה, זה אמור לעזור בקבלת החלטות, אבל האם עודף המידע והוויזואליה המרצדת מסביב לא פועלים הפוך, ומבלבלים את הצרכן?

"הצרכנים מפתחים אסטרטגיות של התעלמות מחלק מהרעשים שסובבים אותם", אומר ד"ר דן הרמן, מנכ"ל "יתרונות תחרותיים לייעוץ אסטרטגי שיווקי". "הגירויים הוויזואליים הופכים לרעש רקע; כשיש משהו רלבנטי יותר אז זה מתבלט. תהליך דומה קרה לנו בהתמודדות עם מבחר - עם הזמן התרגלנו לכמות, זה כבר לא משתק אותנו. כשמדובר במסכים דיגיטליים, כמו בכל דבר, יש שני מצבים: מצב אקטיבי של חיפוש מידע מכוון, כמו בגוגל למשל; ומצב פסיבי, כמו בפייסבוק, שבו הצרכן זורם עם הגירויים שמציעים לו".

יגאל לביא, מנכ"ל אנגאליה העוסקת אף היא בפיתוח מסכים דיגיטליים, מסכים עם הקביעה. "הצרכנים של ימינו מאוד חכמים", הוא אומר, "יודעים לסנן מה שלא יעניין אותם. כשנוסעים באיילון ופרסומות נדחפות בפרצוף, אנשים יודעים לסנן ולהתעלם אם זה לא מתאים להם. לכן צריך לתת תוכן יעיל שיתרום לו משמעותית - אם זה בין מדפי הסופר, שם מספקים להם מידע רלבנטי לאותו האגף, או בכל מקום אחר שבו יכולים לעניין אותו באופן מספיק פרקטי".

החידושים המעניינים בתחום, הוא מספר, הם מסכי מגע אינטראקטיביים, שליחת מסרונים לקבלת קופונים/מבצעים בהתאם להפניות על המסך ומקרנים המספקים חוויית הדמיה על הרצפה.

"לצרכנים מבוגרים יותר", מציין הרמן, "קשה להתמודד עם סביבה עתירת מסכים, לעומת בני-נוער היום, שרגילים להיות עם 3-4 מסכים מסביב. עומס הגירויים פחות מפריע להם".

מחקר שעשתה YCD באחת מרשתות המזון שמיקמו מסכים דיגיטליים הראה כי המסכים הפכו לתפריט הראשי בקרב 32% מהקונים תוך חצי שנה. 50% מהקונים העידו כי הם מרגישים שהמסכים תורמים לחוויית הקנייה, 30% העידו כי צילום של המנה תורם להחלטתם אם להזמין אותה או לא, 18% העידו כי כך קל להם לבחור מנה חדשה שהם לא מכירים, ו-22% מהצרכנים ציינו כי הם לא מעוניינים לראות תוכן שלא קשור למטרת הקנייה שלהם (כמו פרסומת לסלולר במסעדה) - אלא רק תכנים הקשורים לצורכיהם באותה סיטואציה.

"הצרכן פתוח להצעות אם מציגים לו מידע רלבנטי", אומר זאבי. "ההשפעה הנמדדת היא של 12%-55% במכירות - וכשמדובר במוצר חדש, בין 50% ל-250%. כשיש על המסך שידור ב'לופ' הצרכן לא מתעניין. צריך לרענן עבורו את התכנים ולהישאר עם יד על הדופק".

דלפק הקפה או המזון המהיר והתור לקופה בסופר, הוא מגלה, הן באופן לא לגמרי מפתיע נקודות המידע עם האימפקט הכי חזק.

להזמין בלי מלצר

בחברת "קונספטיק" הישארלית עוסקים בשנים האחרונות בפיתוח ושיווק תפריטים דיגיטליים למסעדות, בארץ ובעיקר מחוצה לה (עם לקוחותיהם נמנית גם רשת פלאנט הוליווד הידועה).

תפריט ה-eMenu הממוחשב המאפשר ללקוחות ביצוע הזמנה על גבי מסך מגע הכולל תמונות וסרטונים של המנות, אפליקציות בידוריות, יצירת מועדון לקוחות ועוד - לעתים עד כדי השלמת ההזמנה ללא צורך בקבלת שירות ממלצר, "אם כי בארץ", מספר עדי צ'יטיאט, מנכ"ל קונספטיק, "מעדיפים את המגע האישי ומבקשים בדרך כלל להשאיר את ההזמנה למלצר - ולתת ללקוחות רק תפריט".

הצרכנים המקומיים לעומת זאת אוהבים מאוד את נושא הבידור - חידות, משחקים, אינטראקציה עם לקוחות אחרים שמאפשרת להתחיל עם הבחורה מקצה הפאב דרך המסך, ועוד.

"העדכון כמובן תמידי", מוסיף צ'יטיאט, "ומאפשר הצגה מתחלפת של המנות המיוחדות במסעדה, המבצעים ועוד. המידע אף פעם לא ניתן לצרכן ב'פוש' (בדחיפה), בכוח, אלא תמיד ב'פול' (במשיכה). הלקוח מתעניין ומקבל בהתאם לבחירתו מידע על קינוחים, קוקטיילים וכדומה".

לאחרונה השיקה קונספטיק קטלוג דיגיטלי ראשון במספר סניפים של רשת צומת ספרים, בו ניתן לצפות בקטלוג הספרים של הרשת לצד אפליקציות נוספות. קטלוג דיגיטלי דומה הוזמן למשל על-ידי אחד מבתי-החולים הגדולים בארץ: כך כבר בכניסה יוכלו המבקרים לגלות על המסך את תמונות חברי הצוות הרפואי, מידע על מחלקות וטיפולים שניתנים ועוד.

ומה הלאה? צ'יטיאט מספר על דרישה מצד צרכנים למסכי פלזמה ענקיים באזור ההמתנה, שיאפשרו לדפדף בתפריט באופן דומה עוד בזמן שהם ממתינים לשולחן שיתפנה.

"לאחרונה גם התחלנו לקבל פניות מחו"ל לממשק טוויטר במסכים - וגם את זה נראה בקרוב", הוא מבטיח.

ראי ראי שעל הקיר

בעולם, מספר זאבי, מובילים המסכים הדיגיטליים מספר מגמות, בהן תקשורת עם עובדים בנקודות המכירה, תקשורת פנים-ארגונית ופרסום מתעדכן של מוצרים שמשתנים במהירות.

מבחינתו של הצרכן, הדבר הבא הוא מסכי מגע אינטראקטיביים המאפשרים לו להגיב למידע ו"לדפדף" בו לפי בחירותיו, כך שיוכל לבחור בקלות יתרה את המידע ואת המוצר המתאימים לו.

באחת מסוכנויות הרכב היוקרתיות יותר ניתן כבר היום לבחור באמצעות המסך דגם רכב, צבע, ריפוד ואבזור - ולראות את התוצאה הסופית מול העיניים, כשהיא משולבת בסרט התדמית של הרכב, עוד בטרם קבלת החלטה-לא-זולה.

גם מראות המאפשרות "מדידה" של הבגד מבלי ללבוש אותו הן כבר לא מדע בדיוני, וממחישות לצרכן המתלבט בזמן אמת ובכמעט אפס מאמץ את מידת ההתאמה של המוצר לרצונותיו, לצרכיו ולמידותיו.

"השלב הבא", אומר זאבי, "הוא קיצור הדרך לצרכן באמצעות הסלולרי, בצורה של דיאלוג שבו הלקוח יכול להגיב ולברר. זה טוב במיוחד במקומות עם הרבה שאלות למוכר, שבהם נדרשת הדגמה של המוצרים או השוואת מוצרים שונים מול העיניים, כמו דגמי סלולר.

טכנולוגיה נוספת המתפתחת במקביל היא עדכון מבצעים מבוסס GPS - כזו המאפשרת לתת בזמן אמת אינפורמציה ללקוח מועדון שמתקרב למבצע.

4 שימושים חדשניים במסכים

1. תפריטים דיגיטליים: מסייעים לצרכן בתוכן רלבנטי ודינמי שמקדם את המבצעים הרלוונטיים לנקודת הזמן. בקרוב ימוקמו גם באזורי ההמתנה.

2. קטלוגים אינטראקטיביים: מסכי מגע בחנויות המספקים מידע על מוצרים (למשל מוצרי חשמל, סלולר או קוסמטיקה) ומאפשרים "לדפדף" בין סוגי מוצרים, לדעת באיזה צבעים או דגמים ניתן לקבל את המוצר, לבדוק מוצרים נלווים וכדומה.

3. מצלמות עם חיישני תנועה: אפשר לדפדף בין מוצרים על-ידי מחוות ידיים (באוויר) ולשנות את התכנים על המסך (בדומה למשחקים כמו Wii).

4. מסך שהוא גם מראה: מתאים לחנויות בגדים (בתאי הלבשה למשל) ולדוכני איפור.

מה חושבים הצרכנים?

69% - חוויית הקנייה: האלמנט החשוב בבחירת החנות.

32% - פרסום בנקודת המכירה יעיל יותר מפרסום מחוץ לחנות.

46% - רוצים לראות על המסכים השוואה בין מוצרים שונים.

43% - רוצים לראות על המסך יותר מידע אודות איכות המוצר.

(מקור: מחקר Arbitron 2009)

עוד כתבות

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת