"השכר שלנו ראוי", כך אומר בהחלטיות עידו נויברגר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות דש איפקס בראיון ל"גלובס". מבין בתי ההשקעות בישראל, שהפכו בשנים האחרונות פס ייצור למיליונרים, בולט דש איפקס בעלויות השכר האסטרונומיות למנהליו.
עם צמרת צפופה שכוללת כמה מנהלים מהיותר בכירים בשוק ההון - גבי רביד כיו"ר, נויברגר וויקטור שמריך כמנכ"לים, קובי לוינסון כמנכ"ל החברה הבת דש ואורן חנוכה מנהל פעילות הגמל - מגיעה עלות השכר של חמשת בכירי דש לכ-30 מיליון שקל בשנה.
- עלות השכר שלכם גבוהה יותר משל חמשת הבכירים בבנק לאומי. זה לא צורם?
נויברגר: "קיבלנו לידינו ארגון שהפסיד 10-20 מיליון שקל בשנה, עם הון עצמי שלילי. לאחר 6 שנים, דש איפקס צפוי להרוויח השנה יותר מ-100 מיליון שקל, לפי קצב ההכנסות במחצית הראשונה. אז האם זה ראוי? כן, זה ראוי. אפילו הפתענו את עצמנו לטובה בתוצאות שאליהן הגיע דש-איפקס, וחד-משמעית אני יכול להגיד שבעלי המניות של דש-איפקס נהנו מכך שהיינו שותפים שלהם".
- אבל האם באמת יש מקום להנהלה כה עמוסה ויקרה?
"למי זה יקר? לאלי ברקת (בעל השליטה - ת.ק וע.א)? הרי הוא החליט שזה הדבר הנכון לעשות. אנחנו לא מקבלים מתנות מאף אחד, ובעלי המניות שלנו נהנים מהתפוקה של כל אחד מהמנהלים. מעבר לכך, ההצטרפות של גבי להנהלה היא תוספת של מקורות, ידע וניסיון. אין מחלוקת על כך שכל המקורות טובים ואיכותיים, וכעת עלינו חובת ההוכחה שאנחנו מנצלים אותם בתבונה".
- מה לגבי שאר החברות? שכר הבכירים לא מוגזם?
"שכר הבכירים אינו הבעיה הלאומית של ישראל, אבל זה נוח ופופוליסטי לדון בו. הבעיה האמיתית היא אי-שוויוניות גם בהון וגם ברמת ההכנסות. זו בעיה חברתית, מוסרית וכלכלית. יש פערים של הון בין בעלי הון גדולים לבין העובדים האחרונים במפעלים".
- אתה בעד העלאת שכר המינימום?
"הלב והבטן שלי אומרים שכן, אבל לא בדקתי את כל השלכות הרוחב של זה. לא חוכמה להעלות את השכר ואז לפטר עובדים כדי לחסוך עלויות".
מגייסים 300 מיליון שקל
דש איפקס היא הבייבי של נויברגר. תחילת הדרך הייתה כאשר הקים עם ויקטור שמריך את בית ההשקעות איפקס בשנת 1993. שנה לאחר מכן צירפו השניים את מוזי ורטהיים (קוקה קולה ישראל, בנק מזרחי-טפחות), שרכש 25% מבית ההשקעות.
קפיצת המדרגה של נויברגר ושמריך הייתה רכישת אייפקס בידי בית ההשקעות דש בשנת 2003, שהפכה אותם למנכ"לים של החברה המאוחדת דש איפקס. החברה הממוזגת, שנשלטה אז בידי הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) שניהל מיקי צולר, סבלה בתחילת דרכה מהפסד תפעולי ומהון עצמי של מיליוני שקלים בודדים.
בשנים שחלפו מאז הובילו נויברגר ושמריך בהצלחה את החברה לאורך השנים, עיבו את ההון העצמי שלה בעזרת הכנסת משקיעים חדשים וגיוסי הון בהיקף מצטבר של קרוב ל-300 מיליון שקל, והפכו את דש איפקס לאחד מבתי ההשקעות הגדולים בשוק ההון.
דש איפקס מנהל היום 48 מיליארד שקל, והונו העצמי עומד על 420 מיליון שקל. עיקר הנכסים נמצאים בחברה הבת דש, בניהולו של לוינסון, שאחראי במידה רבה לצמיחה שהושגה בבית ההשקעות.
מ-2008 גייסה דש יותר מ-3 מיליארד שקל בקופות גמל, והיא המגייסת הגדולה בענף, בפער אדיר ממתחרותיה. בקרנות נאמנות היא המגייסת השנייה בענף אחרי פסגות, עם גיוסים של יותר מ-5 מיליארד שקל.
"בגלל הקליק עם אלי"
לאורך השנים היה דש איפקס בית השקעות שהשליטה בו מבוזרת, ושבעלי הבית שלו בפועל היו מנהליו, נויברגר ושמריך, שגם החזיקו ב-8% מהמניות. הצלחתו של בית ההשקעות לא נעלמה מעיניהם של גופים שביקשו לקנות לעצמם דריסת רגל בשוק ההון.
במהלך השנים קיבלו נויברגר ושמריך כמה וכמה הצעות לרכישה. בסופו של דבר, בתחילת השנה נמכרה השליטה בדש-איפקס לקרן BRM של אלי ברקת, לפי שווי של מיליארד שקל. נויברגר ושמריך עצמם רשמו אקזיט מכובד של כ-42 מיליון שקל כל אחד.
נויברגר מסרב להתרגש: "ההון שלנו היה מרוכז עד היום במניה אחת. עכשיו, כשקיבלנו תמורת ההחזקה שלנו כסף, תהיה לנו אפשרות לפזר אותו", הוא מסביר בצורה קרה את התחושה לקבל 40 מיליון שקל.
- למה מכרתם דווקא לברקת?
"בגלל הקליק עם אלי. מהשיחה הראשונה איתו כל אחד שפך את משנתו, וזה התחבר. ראינו שהוא רציני ורואה את טובת החברה, ולא רואה בבית ההשקעות סתם עוד השקעה. הוא גם לא בא ממונף, וידענו שזה בעל שליטה עם גב, שזה דבר מאוד חשוב".
- ומה השתנה בדש איפקס מאז הרכישה?
"לא השתנה הרבה. למעט העובדה שיש לנו בעל שליטה עם איכויות לא מבוטלות. זה כשלעצמו מחזק גוף כמונו. נוסף לכך, אנחנו כבר לא על המדף. כל זמן שהיינו, זה הפריע לי ניהולית. זה לא נוח שיועצים בבנקים או סוכני ביטוח אומרים: 'מה אתם הולכים לדש, הם על המדף'".
במסגרת העסקה מונתה גבי רביד, שייעצה בעסקה לברקת, לתפקיד יו"ר דש איפקס.
- רביד נחשבת דומיננטית, בעוד שאתם התרגלתם לעצמאות לאורך השנים. איך אתם מסתדרים?
"גבי מביאה את כל הקשרים שלה, הידע וההבנה לטובת החברה. אפשר לנצל את הקשרים בשביל להביא הכנסות ולמתג את בית ההשקעות. מובן שאנחנו מעורבים בתהליכים כאלה".
- ובכל זאת, מבנה הבעלות המבוזר אפשר לכם להיות האנשים החזקים בארגון. אתה לא מרגיש שהכוח שלך פחת כעת בעקבות כניסת בעל שליטה והמינוי של רביד?
"אני מבין איך זה נראה מבחוץ, אבל לא מנחיתים עלינו שום דבר. העצמאות שלנו לא נתנה לנו חופש מיוחד או הנאה; זה הטיל עלינו אחריות גדולה. לא היינו אנשים של אגו גם קודם, ואנחנו שמחים שיש מי שמוכן לשים כתף מתחת לאלונקה".
לאחר רכישת דש איפקס על-ידי ברקת, אמרה רביד כי אחד היעדים הוא רכישת חברת ביטוח, כשבין השמות שהוזכרו מאז כאופציות הייתה כלל ביטוח, שכבר נמצאת על המדף.
- רכישת חברת ביטוח היא בעייתית לדש איפקס בשל נתח השוק שלכם בשוק הפנסיוני. איך תעשו זאת?
"חברת ביטוח היא לא אחד מהיעדים שלנו כרגע. לדש איפקס עצמה אין המקורות לקנות חברת ביטוח מובילה".
- אז זו היתה סתם אמירה?
"לא. הכוונה של גבי הייתה טובה. אלי רואה סינרגיה גדולה מאוד בין חברת ביטוח לבית השקעות. יש כוונה כזו, ואולי נפגשים ומתעניינים, אבל עובדה שלא קורה כלום".
הראיון עם נויברגר מתקיים ביום שבו הודיעה רשות ניירות ערך על העברת תיק פסגות לפרקליטות. נגד רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, עומדים חשדות למעורבות בפרשת הרצת אג"ח בחשבון הנוסטרו של החברה.
גם לדש איפקס הייתה תקרית עם הרשות לפני יותר משנה, של חשד להרצת אג"ח לצורך שיפור תשואות. פרשה זו נסגרה בקול ענות חלושה, עם פשרה בדמות קנס שהוצג כתרומה של 1.5 מיליון שקל.
- נראה כי לאור פרשת פסגות יש עליית מדרגה באחריות המנכ"לים בשוק ההון. לא מלחיץ אותך שאתה עלול לשאת באשמה אם עובד שלך יפעל בצורה לא חוקית?
"מעולם לא באנו לעבודה בזחיחות דעת, והאחריות הייתה גדולה תמיד. עם זאת, אף אחד לא חסין מטעויות".
לקראת תום הראיון נויברגר, טיפוס מאופק בדרך כלל, שמעדיף להימנע מראיונות, מרגיש שהוא צריך לנצל את הבמה ולהגן על עמיתיו המשקיעים המוסדיים: "רגע, עוד לא דיברנו על המוסדיים. הם השעיר לעזאזל של כל המשבר הזה. אני לא רוצה להיות רובין הוד של המוסדיים, אבל אני רואה שאף אחד לא מדבר", הוא אומר.
- למה הם השעיר לעזאזל?
"בכל המשבר באג"ח הקונצרניות ובגל הסדרי החוב שאחריו, כולם האשימו את הגופים המוסדיים ברשלנות בניהול ההשקעות. אבל שוכחים שהגופים המוסדיים הם הראשונים שחזרו לתת לעמיתים תשואה חיובית. אני לא בטוח שאם נבדוק את הנוסטרו של בנקים לא נמצא שם היום הפסדים".
- אז אם הם טובים באשראי, למה צריך את ועדת חודק?
"ועדת חודק קמה כאילו המוסדיים לא יודעים להשקיע בחברות. אני שומע את חודק בעצמו אומר שהייתה תרבות לקנות הנפקות בפקס. מה רע בזה? אני לא צריך יותר מזה אם נתן חץ מנפיק, כי אני פוגש אותו פעם ברבעון (חץ היה אחד מבעלי המניות בדש איפקס - ת.ק וע.א), עוקב אחריו בשוטף ויש לנו אנליסטים שיודעים טוב יותר מחודק עצמו מה מצב החברה".
- אתה כבר לא מעט שנים בשוק ההון. עשית עם שמריך אקזיט יפה לפני שנה. רוני בירם וגיל דויטש, שהקימו את אקסלנס, צפויים בקרוב לעזוב את בית ההשקעות, אחרי שמכרו אותו להפניקס, והם מבצעים כבר היום השקעות בתחומים חדשים. מדוע אתם נשארתם, למרות שמכרתם את רוב המניות?
"אני לא בטוח שבתחילת הדרך בירם ודויטש תכננו לעזוב, ואני גם לא בטוח שאם הדברים היו מתגלגלים אחרת, היה להם קל לעזוב. אנחנו נשארים כי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות".
- איפה תהיה עוד חמש שנים?
"שאלה טובה. אני מקווה שבדש איפקס. אני לא רואה שום סיבה או רצון לנהל חברה אחרת".
"לא נמזג בין אינדקס לתכלית"
בימים אלה מקיימת דש איפקס מו"מ מתקדם לרכישת תכלית, חברת תעודות הסל השנייה בגודלה בשוק. תכלית, הנמצאת בשליטת קבוצת מייקל דייוויס ובנק דיסקונט, מנהלת כיום כ-15 מיליארד שקל.
המו"מ עם תכלית מתקיים זה זמן רב, ומתעכב מכמה סיבות, ביניהן העובדה שלדש איפקס יש כבר חברת תעודות סל אחת, חברת אינדקס, המשותפת לה ולאייל בקשי.
לא ברור כיצד, אם בכלל, תשתלב הרכישה החדשה עם אינדקס, ולפי הערכות גם באינדקס עצמה לא התלהבו מההצטרפות הצפויה של תכלית לדש איפקס.
- למה העסקה עם תכלית מתעכבת?
"אנחנו אוהבים לסגור את כל הפינות. אנחנו מספיק שנים בענף כדי לחשוב על כל מצבי העולם שעלולים לקרות".
- איך אתם תשלבו בין אינדקס לתכלית?
"אנחנו צריכים לוודא שהשותפים שלנו לא ייפגעו מזה. נמצא את הפתרון. בכל אופן, התוכנית אינה למזג בין שתי החברות".
- מדוע שלא תמזגו בין שתי החברות, שממילא מייצרות את אותו המוצר?
"יש תחומים שבהם נכון לאחד, כמו בגמל, שם החלטנו למזג פעילויות. לא נכון לראות רק יתרונות לגודל ולפטר עובדים. יכול להיות שבשוק של שישה שחקנים, כמו שוק תעודות הסל, שווה לי להחזיק שתי חברות".
"דמי הניהול בגמל לא עלו, הם ירדו"
אחת הביקורות המרכזיות על המוסדיים היא ההעלאה החדה שחלה בדמי הניהול בענף קופות הגמל מאז שהם רכשו את הקופות מהבנקים במסגרת רפורמת בכר. מבדיקת "גלובס" עולה, כי דמי הניהול זינקו ביותר מ-70% בחמש השנים האחרונות. "דמי הניהול לא עלו, הם ירדו", מפתיע נויברגר.
- איך זה יכול להיות?
"דמי הניהול של בתי ההשקעות הפרטיים היו יותר מ-1.5%, והיום הממוצע הוא קצת מעל 1%. זו ירידה של עשרות אחוזים. במקביל, חלה עלייה חדה באיכות המוצר, ברגולציה, ברמת שעות הביקורת, ברמת השקיפות, וגם ברמת השירות. כל הסל הזה מביא לכך שהעמית מקבל מוצר טוב יותר בהשוואה לבנקים".
- אולי הרווחיות שלכם נפגעה, אבל בפועל הצרכן כן משלם יותר.
"בפועל דמי הניהול רק הולכים ויורדים, בעוד שהמוצר שהצרכן הסופי מקבל משתפר. עובדה שגם לפני הרפורמה הקופות הפרטיות היו בצמיחה, למרות שדמי הניהול בהן היו גבוהים יותר מאשר אצל הבנקים, כנראה בגלל שהמוצר שקיבלו הצרכנים היה טוב יותר".
- האם צריך להגביל את דמי הניהול?
"כל הגבלה של דמי הניהול תגרום נזק יותר מתועלת, במיוחד ללקוחות הקטנים. הגבלת דמי הניהול תפגע ברווחיות ותביא למצב שבו לא משתלם לתת שירות ללקוחות קטנים שמנהלים כמה עשרות אלפי שקלים. לא צריך להכניס מגבלות רגולטוריות. השד יודע למי הן עוזרות כשיש תחרות. פשוט צריך להגדיל את השקיפות והמודעות אצל הלקוח הסופי".
- תעשיית קופות הגמל תלויה לא מעט בשיווק של סוכני הביטוח. העמלות והתגמולים בדמות טיולים לחו"ל שמשולמים להם נחשבים גבוהים. האם מנגנון התשלום לסוכנים ראוי בעיניך?
"אחד מערוצי ההפצה שקיבלו עודף כוח זה מנהלי ההסדרים. אני כיצרן תמיד מעדיף לשלם פחות, אבל התחרות הביאה למצב שמשלמים להם הרבה. מצד שני, אין כזה דבר הרבה מדי. אלה כוחות השוק"
