לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בהיקף של 1.2 מיליארד שקל כנגד חברות הדלק פז, סונול ודלק, בטענה כי הן יצרו הסדרים כובלים עם בעלי תחנות הדלק שלהן, שגורמים להתייקרות מחירי מוצרי הדלק לצרכן.
באמצעות עוה"ד יוחי גבע ואמיר ישראלי, טוענים התובעים הייצוגיים, 6 נהגים שממלאים את רכביהם בתחנות הדלק של הנתבעות, כי במסגרת הסדרים הכובלים, הנפוצים מאוד בשוק, מתחייבים בעלי תחנות הדלק שלא לעסוק, במישרין או בעקיפין, בשיווק מוצרי דלק שאינם של חברות הדלק הנתבעות בתחנת הדלק ובכל מקום אחר, ובכך הם "מעניקים לחברות הדלק סמכויות דרקוניות להפסיק את אספקת מוצרי הדלק לקמעונאים, וכן מוענקות לחברות סמכויות לקבל החלטות שונות בנוגע להפעלת תחנות הדלק, להחליט אילו מוצרים יימכרו שם, להתערב בהעסקת עובדים וכיוצ"ב".
עוד נטען כי להסכמים הכובלים נלווים הסכמים קנייניים, המעניקים לחברות הדלק זכות של חוכר בקרקע. לטענת התובעים, השילוב בין ההסכמים הנ"ל מונע כל אפשרות שבעלי התחנות יתקשרו עם גורמים חלופיים.
לטענת התובעים, הנזק שנגרם לצרכן מהסכמים אלה הינו ברור וחד-משמעי: הצרכן הסופי משלם יותר בעבור מוצרי הדלק, "והדבר נכון הן בקשר עם מוצרי דלק שבפיקוח - כאשר מרבית התחנות המזוהות עם חברות הדלק גובות את המחיר המקסימלי ולא מחיר נמוך יותר - ומבחינת קל וחומר גם בקשר עם מוצרי הדלק שאינם בפיקוח, דוגמת סולר".
התובעים מציינים כראיה כי במקומות הבודדים שבהם מתקיימת תחרות בין חברות הדלק ובין גורמים חיצוניים, משלם הצרכן פחות.
פגיעה בתחרות
בתביעתם מצטטים התובעים מחוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהוגשה לאחרונה, ושקבעה באופן נחרץ כי מדובר בהסדרים כובלים הפוגעים בתחרות החופשית ושלא זכו לאישור בית הדין להגבלים העסקיים.
התובעים מציינים כי השפעתם השלילית של ההסדרים הכובלים על התחרות החופשית נידונה גם בערכות שיפוטיות שונות, בידי הממונה על ההגבלים העסקיים ובידי ועדה ברשות פרופ' יצחק זמיר, וכי כולם קבעו באופן חד-משמעי כי ההסדרים האמורים פוגעים בתחרות באופן קשה - הן בדרך של פגיעה בתחרות בין חברות הדלק לבין עצמן בנוגע לאספקת הדלקים לקמעונאים, והן בדרך של שלילת יכולתם של גורמים מתחרים (ובכלל זאת דור-אלון, סד"ש, תן, תפוז וכיוצ"ב) לחדור באופן אפקטיבי לשוק.
טרם הוגש כתב הגנה.