בסוף השבוע שעבר הגיע אחד התיקונים האלימים ביותר שנרשמו בשנים אלו בשוק המט"ח, לשיאו, או קרוב לשיאו. תוך שלושה שבועות השלים האירו מהלך התחזקות בשיעור 10% כנגד הדולר משער 1.25 דולר לאירו לשער 1.38.
הסברים כמובן הגיעו בשפע - המצב הקשה בארה"ב (מעניין שבבורסה לא שמעו על כך), כוונת הממשל להמשיך בתכניות הסיוע ובראשן רכישת אג"ח שתחליש את הדולר וכמובן ההסבר האולטימטיבי שמאחורי כל העסק עומדת ארה"ב והיא זו שמכוונת ומתאמת את שערי המטבע.
יצרני הכותרות שוב מתחרים ביניהם והפעם בסגנון מיליטרי המתייחס למלחמה חדשה שפרצה בעולם - מלחמת מטבעות. נכון שמלחמה כזאת עלולה להתפתח בתנאים מסוימים אולם כמדומני שהדבר לא יקרה בקרוב.
עם כל הכבוד לבנקים המרכזיים, מי שמנהל את העסק הן הקרנות הגדולות. התנודות הופכות לאלימות יותר ויותר, אולם תבנית המשור נשמרת. הדולר נחלש לפני מספר שנים לשער 1.6 דולר לאירו ומשם התחזק ל-1.25, נחלש שוב, הפעם ל-1.5 והתחזק ל-1.19. ההיחלשות הנוכחית של הדולר תיעצר לדעתי בימים הקרובים, אם לא סביב השער הנוכחי 1.38 אז לכל היותר ב-1.4. מכאן יחל הדולר להתחזק שוב.
התהליך, כפי שאני רואה אותו, החל כבר בשבוע שעבר. הורדת הדירוג של ספרד והחששות באירלנד יצברו תאוצה. שוב נוצף בכותרות על החשש הגובר מיכולתן של המדינות להעביר את תוכניות הקיצוצים, על מצוקת האשראי הגוברת והולכת של הבנקים (עדות ראשונה לכך קיבלנו בסוף השבוע בחלק ממדינות מזרח אירופה ורומניה בראשן). מכאן יחל להאמיר שוב מחיר ביטוחי אגרות החוב של המדינות הבעייתיות והפוקוס יוסט מארה"ב לגוש האירו.
גורם נוסף שיתמוך בשינוי המגמה הוא רצף המפגשים הקרוב של נגידי הבנקים והמדינות המתועשות. עם כל הכבוד לאינטרס של ארה"ב לדולר חלש (גם אינטרס זה מוגבל כפי שהסברתי כאן בעבר בשל חשש האמריקאים שדולר חלש מדי יגרום לסינים וליפאנים לצמצם את רכישות האג"ח האמריקאי ואף את החזקותיהם באג"ח אלה. מהלך כזה יגרום לעלייה בתשואות האג"ח - עלייה שלא רצויה בשלב זה ועלולה להכביד על הגרעון התקציבי שכן עלות הגיוס תעלה), יותר ויותר מדינות הנפגעות מחולשת הדולר ומעוצמת המטבע המקומי שלהן, נוקטות בפעולות לצמצום הנזק.
זה סדין אדום לכל המעודדים את התגבשות הכפר הגלובאלי. ככל שיימשך המצב המדינות יגבירו את המאבק המוניטרי ווישתמשו לשם כך בכלים שבימים כתיקונם היו נחשבים לטאבו בשוק החופשי, כגון: קביעה שרירותית של שער המטבע המקומי, או טווח ערכו, כנגד הדולר ומטבעות אחרים, מיסוי תנועות הון במטרה לצמצם פעילות ספקולטיבית וכיוצא בזה.
אני מניח שבצד הניחושים לאן מועדות פני הכלכלה יהיו שוקי המט"ח והסחורות במרכז הדיונים במפגשי הנגידים ומנהיגי הכלכלה העולמית. הם ינסו בוודאי למצוא יחד פתרון לתנודות שאינן רצויות להם בשערי המטבעות והסחורות, ופתרון שיבטיח את האינטרסים של כל המדינות. זאת על מנת למנוע תרחיש סביר מאד שבו כל מדינה תנסה להגן על האינטרסים שלה.
כתבתי כאן לא פעם ולא פעמיים שהגולם קם על יוצרו והתכוונתי לתחכום הפיננסי שתפוצתו הצליחה לפגוע בשוק ההון שהמציא אותו. לכן, אני מאמין שרק רגולציה מתאימה תוכל למנוע כאוס מוחלט ואולי תשיב את הסדר העולמי על כנו.
זה ידרוש פעולה אמיצה שמי שייפגע ממנה יהיו הגופים הפיננסיים שעד היום טיפלו בהם בכפפות של משי. אותם גופים הנהנים מרמות מינוף דמיוניות. אותם גופים "הגדולים מדי מכדי ליפול". התנגדותם לכל רגולציה צפויה, אולם המחיר שהעולם ישלם אם לא תינקט פעולה מסוג זה, יהיה גבוה.
מסיבות אלה אני רואה בקרוב היפוך מגמה בצמד המוביל דולר/אירו. היפוך זה יעניק חמצן לבנק ישראל ולאוצר, שיהיה דרוש להם על מנת להילחם בשחקני המט"ח המושכים לכיבוש היעד הבא 3.5 שקל לדולר.
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.