בעידן של אל גור, ההשלכות של מיזמים עסקיים גדולים על איכות הסביבה הפכו להיות נושא שמתייחסים אליו ברצינות, גם בארץ. נכון להיום, בחלק מתוכניות המתאר הארציות חובה על יזמים להגיש מסמכים סביבתיים מגובים בחוות דעת של יועץ סביבה מומחה, כדי להשיג אישורים מהרשויות להתניע את הפרויקט. מהסיבה הזו, בין השאר, לימודי סביבה ופיתוח קריירה כיועץ סביבתי תפסו תאוצה בשנים האחרונות.
חברות הייעוץ הסביבתי נחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: כאלה שמטפלות בהשפעת פרויקטים עסקיים על הסביבה בהיבט הכימי כשהן בוחנות, למשל, מה נפלט מהארובות, מה תהיה איכות האוויר, מה יהיה הרכב המים וכו'; וכאלה שעוסקות בהיבט הפיזי כמו שימור נופים פתוחים, שימור טבע ושימור מערכות אקולוגיות. תפקידה של חברת הייעוץ הסביבתי הוא לבחון את ההשפעה של מיזמים עסקיים על הסביבה, תוך כתיבת חוות דעת שמבוססות על הקריטריונים ועל ההנחיות של הרשויות.
ייעוץ סביבתי הוא תחום שהחליף חלקית פונקציות שבאופן מסורתי היו שייכות לאדריכלי הנוף, אלא שהאתגרים שעומדים בפני חברות הייעוץ הללו היום הרבה יותר מורכבים ומגוונים. החל מגיוס כוח אדם מיומן שנמצא בחסר גדול, דרך בניית אמינות אל מול הרשויות והגופים הירוקים, וכן בניהול עסק שמתאפיין בתנודתיות חריפה (כיוון שמדובר בעבודות פרויקטלית).
תמחור פרויקטים גם הוא מסתבר כאתגר לא מבוטל יחסית לחברות שירותים בתחום הייעוץ היותר קונבנציונליים: כשעו"ד, רו"ח או יועץ עסקי מגיע אל הלקוח, התעריפים שלו ברורים ומוגדרים מראש והשעון מתחיל לטקטק כבר מהרגע הראשון של פגישת העבודה; לעומת זאת, בייעוץ סביבתי היועץ נדרש לבלות זמן רב בסיורי שטח ובבחינת הפרויקט, עוד לפני שהוא רואה ממנו אגורה שחוקה.
האם כדאי לפתח קריירת ייעוץ סביבתי, האם הנישתיות מצדיקה את הקשיים שמונחים בתחום החלוצי יחסית? יועצים סביבתיים מספרים על הנישה שלהם, על קשיי הניהול איתם הם מתמודדים ומעלים פתרונות שהמציאו כדי להצליח בתחום.
"תמיד קיימת הדילמה בין ריצוי הלקוח למחויבות הערכית שלך"
דוד מנינגר, מנכ"ל גיאו טבע לייעוץ סביבתי
* האתגרים:
"נאמנות כפולה לבעלי אינטרסים מנוגדים, שבירת הפרדיגמה ש'בעל המאה הוא בעל הדעה'".
* מדוע:
"אחת הבעיות המובנות במתן שירותי ייעוץ סביבתי מונחת בכך שהיזם שמזמין את העבודה ומשלם לך את הכסף מצפה, באופן טבעי, ש'בעל המאה יהיה גם בעל הדעה'. במקביל, כאיש מקצוע אתה לפני הכול מחויב לממד הערכי שלך (לאיכות הסביבה) הרבה יותר מאשר לגורם החיצוני שמזמין ממך את העבודה.
"כך למשל, עלול לקרות שיזם עם פרויקט של העברת קו גז בין דימונה לירוחם יבקש ממך להמציא מסמך לוועדת התכנון עם תוכנית למסלול שכרוך מבחינתו במינימום עלויות. האתגר שלי יהיה להתייחס לצרכים הכלכליים שלו מבלי לטייח מפגעים סביבתיים (למשל, לומר לו: 'תצטרך להשקיע במסלול ארוך יותר, כי המסלול הקצר שהצעת יהרוס את אירוס ירוחם הנדיר').
"התנהלות כזו, תוך שמירה על מחויבות לסביבה, עשויה להעלות ליזם מיליוני דולרים נוספים ולהוביל אותו להחליט שהוא לא ישכור יותר את שירותיך. כך ליועץ הסביבתי קורץ תמיד הפיתוי של שיקולי טווח קצר, כשמנגד מרחפת מעליו החרב שאם הוא ירצה יותר מדי את הלקוח המוניטין המקצועי שלו מול הגופים הירוקים והרשויות ייפגע בטווח הארוך".
* הפתרונות שלי: בחירה מושכלת
"כיוון שמדובר בעבודה של הליכה בין הטיפות, החוכמה מונחת בבחירה מושכלת של פרויקטים. המשמעות היא שכדאי לפעמים לוותר על פרויקטים מסוימים שנראה לך שהם הולכים לפגוע בטבע. אם אני מריח מראש 'צרות' אצל יזם מסוים שמזמין עבודה, קרי אם אזהה שהערכים שלו יתנגשו עם ה'אני מאמין שלי', מוטב לי לוותר עליו.
"אומנות השכנוע של יזם שפונה לייעוץ סביבתי נעה סביב הציר של 'שיחה בשפה שלו'. אני משכנע אותו ששווה לו להשקיע בשיקולי סביבה, כשמשפט המפתח שבו אשתמש יהיה: 'גם זמן שווה כסף'. למשל, אייעץ לו להקטין את גודל המחצבה שהוא תכנן מ-10 מיליון קוב ל-7 מיליון קוב, תוך שאני מייצג את תפישת העולם הירוקה, אבל במקביל אדבר איתו בשפה כלכלית שהוא מבין 'תוספת ה-3 קוב שאתה מתעקש עליה תארך זמן ארוך יותר בוועדות ותתקע אותך.
"שולחן עגול הוא כלי נוסף שאני מרבה להשתמש בו. גיליתי שגישה פרואקטיבית, במסגרתה אנו יוזמים שולחן עגול מול הגופים הירוקים טרם ההגעה לוועדות, מסייעת מאוד למנוע 'קלאשים' מאוחר יותר. סביב השולחן העגול אני דן עם התנועות הירוקות על הפרויקט, לפני שהיזם השקיע אגורה אחת, לפני שהוא הזמין מודדים, שרטוטי מפות, כוח אדם וכו'. הקשבה אקטיבית לתגובות הראשוניות של התנועות הירוקות תסייע לי וללקוח שלי, יזם הפרויקט, לקבל החלטה מושכלת. גיליתי גם, שבדיונים לא פורמליים סביב שולחן עגול הרבה מאוד מהפתרונות צפים מאליהם ומאפשרים ללקוח לתכנן בהתאם את הפרויקט שלו בהיבט הסביבתי".
"השירותים נתפשים כ'הוצאה מרגיזה' שלא רואים בה תועלת"
יאיר ברמן, מנכ"ל ובעלים של אקו הנדסת סביבה
* האתגרים:
"שיווק בסביבת בסביבה של מתחרים זולים, תמחור פרויקטים".
*מדוע:
"אם בכל ענפי הייעוץ קיים קושי מובנה לתמחר שירות, הרי שבייעוץ סביבתי זהו קושי מובהק. לדידו של הלקוח הטיפוסי, השירותים שמוענקים לו נתפשים כ'הוצאה מרגיזה' וכעלות שלא ניתן לראות בה תועלת. יזמים ובעלי חברות ימצאו שקל להם יותר לשלם ליועץ עסקי עשרות אלפי שקלים, כיוון שהוא מראה להם את התועלות ('דרך שירותיי תרוויח שני מיליון שקל במקום 1.5 מיליון שקל'). לעומת זאת, היזם או מנהל הפירמה זקוקים לשירותי יועץ סביבתי רק כדי להשיג את ה'חותמת' שהפרויקט שלו לא יזיק לסביבה. כיוון שכך, הוא יבקש לוודא שהיא, החותמת, תהיה זולה כמה שיותר.
"בכלל, יזמים מודדים הכול דרך הכיס ולעתים כשהייעוץ הסביבתי מתחשב באופן אותנטי בצורכי הסביבה הוא מייקר עבור הלקוח את העבודה. השאלה הראשונה שנשמע מהלקוח תהיה: 'מה יוצא לי מזה?'. לעתים מזומנות אחד המשפטים השכיחים בפגישת מכירה תהיה: 'יש לי מישהו עם הצעה זולה יותר'. צריך להבין, שיזם פרטי טיפוסי לא יודע למדוד את איכות העבודה של ייעוץ סביבתי ואת הערך המוסף שמונח בידע מקצועי עודף. תנאים כאלה מקשים עליי להתחרות עם גוף אטרקטיבי בהיבט של מחיר, לנוכח ריבוי יועצים פרילנסרים שעובדים מהבית ומהרכב. בנוסף, גם במגזר הציבורי (מע"צ, רשות שדות התעופה, רכבת ישראל וכו') עובדים עפ"י תעריף אחיד של נציבות שירות המדינה, , תוך ביטול משמעות איכות העבודה".
* הפתרונות שלי: בניית מוניטין
"בניית מיצוב גבוה. טקטיקה של 'פרסום לקהל הרחב', לא עובדת בתחום הייעוץ הסביבתי. מה שכן יעבוד, לעומת זאת, תהיה בנייה מדודה וארוכת שנים של מוניטין. אחת הדרכים להסביר ולהראות את הידע המקצועי העודף שלנו עוברת דרך העברת הרצאות בכנסים מקצועיים, כשאני מדגיש שם פיתוחים מתקדמים שביצענו כמו אספלט שקט.
"בשלב שיחות התמחור הטקטיקה שלי תהיה לנהל מו"מ קצר ותכליתי. אם לקוח פוטנציאלי מלין שהמחירים שלנו גבוהים יחסית, אהיה מוכן לעשות הנחה של עד 10% רק מתוך ההבנה ש'כולנו יהודים ואוהבים להתמקח'. יותר מכך לא אתפשר, מתוך החלטה מושכלת ששווה לי לאבד לקוחות בעייתיים (לקוח נודניק בשלב המו"מ על מחיר העבודה, סביר להניח שישגע אותי גם אחר כך).
"במסגרת שיחת התמחור אני גם מעביר מסר ש'הנחה מעבר למחיר הנקוב משמעותה מבחינתי הפסד כסף'. בד"כ אמירה כזו עובדת, כי היא משדרת שהנחות מפליגות מצד המתחרים צריכה לעורר הרמת גבות".
"לא משנה כמה אתה מאוזן, תמיד תפגוש רדיקליות של גוף ירוק"
ברק כץ, מנכ"ל משותף באתוס ייעוץ סביבתי
* האתגרים:
"שכנוע מתנגדים, רשויות ותנועות ירוקות".
* מדוע:
"במסגרת עריכת המסמכים הסביבתיים עבור היזם שמזמין את העבודה, אנו עובדים מול רשויות ממשלתיות כמו המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, משרד הפנים; אבל גם מול מוסדות ירוקים רשמיים יותר או פחות כמו קק"ל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, אדם טבע ודין, עמותת ישראל בשביל אופניים, מגמה ירוקה ועוד.
"בקרב העמותות הירוקות יש מי שעלול לאמץ בפרויקטים מסוימים עמדות קיצוניות יחסית בהיבט הסביבתי. למעשה, לא משנה כמה המסמך המקצועי שתגיש יהיה מאוזן ומגשר - תמיד הוא עלול לפגוש דרישות רדיקליות של גוף ירוק, ואז האתגר יהיה להגיע איתו לפשרות הנכונות ולשכנע את אנשיו, בטיעונים מקצועיים, שהמיזם של הלקוח במתכונתו הנוכחית לא יחולל נזק משמעותי לסביבה. שכנוע כזה לא תמיד אפשרי, שכן תמיד יהיה מישהו שליד ביתו יקום הפרויקט ואז באופן טבעי הוא יגייס לטובתו גופים ירוקים כאלה ואחרים שילחמו את מלחמתו, יביעו התנגדות, ויתקעו את הפרויקט".
* הפתרונות שלי: שיתוף הציבור
"שיתוף הציבור הוא כלי מצוין שעובד בהקשר הזה. המשמעות היא שאנו נדרשים לרדת אל העם, אל אותם אנשים שגרים סמוך לשטחי הפרויקט ולנהל איתם שיח שקוף, תוך הסברת משמעות הפרויקט על ההיבטים הסביבתיים. הכי חשוב להגיע לשיח הזה לא ממקום של 'לשכנע' אלא גם 'להשתכנע'. במילים אחרות, להקשיב באופן אקטיבי לדרישות, לחששות ולמאוויים שעולים מהשטח.
"ישנם לא מעט מקרים שבהם התנגדות גורפת של הציבור לא מסתמכת על ידע מבוסס ומייצרת חששות מופרזים לא רציונליים ומדומים. מניסיוננו, שיתוף הציבור ממקום של הקשבה אמיתית מצליח בחלק מהמקרים לפוגג את ההתנגדות. ערכנו, למשל, 'סבב הופעות' כזה בקיבוצי הערבה בתקופה שבה ערכנו את התוכניות להקמת שדה התעופה בתמנע, והצלחנו לשכנע. כשחברת הייעוץ הסביבתי מציגה לציבור המתנגד מסמכים, עונה לשאלותיו ומקשיבה לחששותיו, היא משיגה שני דברים: היא משכנעת את המתנגדים שהפרויקט 'אינו סוף העולם', והיא מצליחה לשכנע את היזם לטייב את התוכנית ולשפר אותה בהיבט הסביבתי, גם כשהמשמעות הכלכלית מבחינתו היא ייקור הפרויקט.
"נכון אמנם שחלק מהיזמים לא תמיד מאמינים בשיטה זו ומגלים חשש שהפתיחות והשקיפות המלאות יעוררו עוד יותר התנגדויות, אבל עם הזמן אנו מוכיחים להם ששיתוף הציבור מפחית אי-ודאויות, מצמצם חששות פסיכולוגיים ובדרך הזו גם מפשיר את ההתנגדויות מול הגופים הירוקים".
"קרה ששמעתי עובד שלי מדבר עם לקוח ואמרתי: 'אילו שטויות'"
אבי גולדשמיד, מנכ"ל י. גולדשמיד, תכנון והנדסה סביבתית
* האתגרים:
"השגת כוח אדם איכותי, ניהולו ושימורו".
* מדוע:
"איש מקצוע בתחום הייעוץ הסביבתי נדרש לכמויות אדירות של ידע. הוא חייב להכיר את התעשייה וכיצד היא עובדת, כיצד מתקנים הנדסיים פועלים, מה הרשויות הישראליות דורשות, הוא צריך להיות בקי בתהליכים כימיים, לדעת כיצד להשיג נתונים מהשטח, וכמובן - להיות עם אצבע על הדופק ולהכיר מידע מתחדש בתחומי הסביבה.
"מדובר בידע מקצועי ברמת הניואנסים הכי דקים. סוג כזה של ידע נצבר במשך שנים, וכיום קיים בארץ מחסור אדיר של עובדים אמינים ואיכותיים. בוגרי לימודי הסביבה באוניברסיטאות מקבלים רק את הכלים הבסיסיים התיאורטיים כמו הבנה כימית-הנדסית או פיסיקלית, אבל המרחק בין הלימודים התיאורטיים והפרקטיקה עצום.
"המשמעות מבחינתה של חברת ייעוץ סביבתי היא שכשהיא מגייסת עובדים היא עסוקה חצי מזמנה ב'להשגיח עליהם' ולוודא ש'הם לא עושים שטויות'. קרה לא פעם ששמעתי עובד שלי משוחח עם לקוח או עם רשות בטלפון ואמרתי לעצמי: 'אלוהים אדירים הוא מדבר שטויות, והוא זה שמייצג אותי'. בפועל מה שקורה הוא, שאתה נדרש להשקיע המון תשומות ניהוליות בהכשרת עובדים ובפיקוח מקצועי עליהם. לכן, לא רק שהקונספט הזה לא עובד, הוא גם תוקע ומפריע עד כדי כך שאתה מגלה שאתה צריך לעבוד במקום העובד שלך.
"בעיה אחרת בהקשר הזה מונחת באפשרות המצומצמת של עובדים להתפתח במסגרת של חברות ייעוץ סביבתי. הם משתכרים 6,000-8,000 שקל נטו בממוצע ואופקי הקידום שלהם צרים מאוד, כך שהם מגיעים למיצוי עצמי מהיר מאוד, מה שמקשה עלינו לשמר עובדים שהשקעת בהם ידע וזמן. זה בדיוק מה שקרה עם העובד האחרון שפוטר אצלנו. הוא ראה שיקשה עליו להתקדם, המוטיבציה ואיכות העבודה שלו צנחו ונאלצנו לפטרו".
* הפתרון שלי: העסקת קבלנים
"עבודה אד-הוק לפי פרויקטים ספציפיים עם קבלנים ופרילנסרים. גיליתי שהדרך הטובה ביותר לפתרון בעיית כוח האדם בפרויקטים שקיבלנו, תהיה לשכור חברות קבלניות אחרות בתחום הייעוץ הסביבתי שמתמחות בתחומים שמשלימים אותנו כמו הידרולוגיה, אקוסטיקה או אקולוגיה, כשההתמחות הייחודית של הפירמה שלנו הינה זיהום אוויר. איחוד כוחות כזה עם חברות דומות לנו הוא קונספט שעובד נפלא וחוסך את כל הבעיות שכרוכות בהדרכת עובדים, שימור עובדים ותקיעת פרויקטים במצבים שבהם העובדים שלך שעדיין לא מיומנים מספיק והופכים לצוואר בקבוק".
"עמידה בחוק הכרחית, אבל לא מספיקה"
איתי פנקס, יועץ סביבתי ולשעבר יו"ר השפדן, מסביר מדוע גם יזם שעומד בדרישות החוק למהדרין עלול למצוא עצמו "נתקע" שנים עם פרויקט
"ענף הייעוץ הסביבתי פועל בשוק לא רווי שנמצא עדיין בחיתוליו. השחקנים הפעילים בו, מהנדסי סביבה או מדעני סביבה, מספקים לרוב ללקוח שירותי ייעוץ בהיבט ההנדסי טכני (כיצד לטפל בשפכים, איך למזער מפגעי רעש, מהו גובה הארובה הנדרש ואיזה פילטר יצמצם את זיהום האוויר). כל אלה היבטים קריטיים שכבר מזמן אינם בבחינת Nice to have, ולבטח ייעוץ כזה יסייע ליזמים לעמוד בקריטריונים ובדרישות של החוק. יחד-עם-זאת, קיים חוסר רציני בייעוץ סביבתי שמבוסס על תפישה אסטרטגית הוליסטית יותר".
* למה הכוונה?
"גם גופים עסקיים שעובדים לפי 'האותיות הקטנות של החוק' עלולים למצוא עצמם נתקלים מאוחר יותר בגופים הירוקים או ב'עם' שיגישו נגד הפרויקט עתירות וייצרו סביבו רעש תקשורתי. למשל, זה עלול לקרות כששכונה מאוימת על-ידי כביש חדש או כשקיים חשש עתידי להפקעת קרקעות. על-פי-רוב, היבטים כאלה לא מטופלים דרך הפן ההנדסי. כתוצאה מכך, היזם שעמד בדרישות החוק למהדרין עלול למצוא עצמו נתקע שנים עם הפרויקט, בשלב הכי רגיש מבחינתו ותוך אובדן משאבים גדול. הוא יגלה, שלמרות שהפירמה שלו עמדה כדבעי בחוקי הסביבה, אין בכך כדי להבטיח לו הגנה מפני כרסום בדעת הקהל על המותג שלו. לא חסרות הרי דוגמאות של פירמות מזהמות שבזמנו היו נתפשו כדגל הציונות והיום נתפשות כעוכרי ישראל".
* מה הטיפ המרכזי שלך ליזמים שרוצים להימנע ממצבים כאלה?
"ההמלצה שלי היא לצוות לפרויקט, כבר בשלב התכנון, איש מקצוע שמבין את המכלול האסטרטגי סביבתי ואת ההקשרים הרחבים (מעבר לחקיקה היבשה), לרבות היכרות עם גופים ירוקים, עם המדיה ועם הרגולטור. הכוונה היא לאיש מקצוע שמבין בנוסף מהי הדינמיקה של יצירת דעת קהל. עמידה בחוק הכרחית, אבל לא מספיקה. לא חסרים מקרים שבהם הרגולטור משנה את החוקים תחת השפעת לחצי דעת הקהל ורעש תקשורתי סביב פרויקט".