הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (ג') דו"ח מיוחד שמתמקד בפערים בין מרכז ופריפריה בישראל בשנת 2008, כחלק מדו"ח "פני החברה בישראל" שיפורסם ב-17 באוקטובר לרגל יום המלחמה הבין-לאומי בעוני.
הדו"ח חושף פער הכנסה עצום של 41% בין שכירים באיזור המרכז לפריפריה ביישובי המרכז, ההכנסה הממוצעת לשכיר עמדה על 12,204 שקל ברוטו לחודש, כאשר ביישובי הפריפריה עמדה על 8,635 שקל ברוטו לחודש.
לעומת זאת, הדו"ח מראה כי המועסקים בפריפריה דווקא הרגישו יותר בביטחון התעסוקתי. 55% מתושבי המרכז העריכו שאם יאבדו את מקום העבודה, יש סיכוי גדול שיצליחו למצוא עבודה אחרת, ברמת השכר הנוכחית, לעומת 47% מתושבי הפריפריה.
מבחינת הניידות בין מקומות העבודה גדולה יותר ביישובי המרכז, הדו"ח מראה כי 24% מתושבי המרכז עבדו ביותר מ-3 מקומות עבודה במהלך 10 השנים האחרונות, לעומת 19% מתושבי הפריפריה.
מי שמרוויח יותר, גם מבזבז יותר. הדו"ח מראה כי ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת ביישובי המרכז גבוהה יותר ועמדה על 13,047 שקל בממוצע לחודש לעומת 11,655 שקל בממוצע לחודש ביישובי הפריפריה.
מהדו"ח עוד עולה כי ככל שהיישוב מרכזי יותר, שיעורי הפניות לשירותי הרווחה לאלף נפש קטנים: 184.2 פניות לאלף נפש בקרב יהודים ביישובי הפריפריה ו-140.7 פניות ביישובי המרכז. מגמה זהה קיימת באוכלוסייה הערבית שבה שיעורי הפניות הגבוהים ביותר נמצאים ביישובי הפריפריה. שיעור הפניות לאלף נפש בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה יותר מאשר באוכלוסייה היהודית, 217.1 פניות לאלף נפש לעומת 155.7 פניות בהתאמה.
בהיבט הבריאותי, הדו"ח מראה שכ-20% מבני 20 ומעלה דיווחו שמצב בריאותם אינו טוב, כאשר שיעור המדווחים על מצב בריאות "לא טוב" בקרב תושבי הפריפריה, גדול משיעורם בקרב תושבי המרכז, בכל קבוצות הגיל.