העובדה שהשוק מגיב לפני פרסום המידע מעידה בדרך-כלל על כך שהמידע נפל לידיהם של אנשים מסוימים לפני פרסומו. אנשים אלה יכולים להיות אנשי פנים של החברה או מקורבים שלהם, ומסחר על-ידי אנשים אלה מהווה עבירה של שימוש במידע פנים.
באופן דומה מתבצעת עבירה על אותו חוק אם הסוחר בשוק אמנם אינו "איש פנים" אך הוא קיבל את המידע, "במישרין או בעקיפין, מאדם שהוא יודע שהוא איש פנים" (כלשון החוק).
במקרה שמועה
אבל מקרה מעניין אחר, אשר לגביו טרם ניתנה תשובה בפסיקה, הוא של סוחר אשר המידע הגיע לידיו על דרך השמועה. במקרים אלה עשויה להישמע טענה שגם אם הגורם הישיר שמסר את המידע איננו איש פנים, מקבל המידע היה צריך להבין כי המקור הראשוני של המידע חייב להיות איש פנים.
לכן, גם אם מקבל המידע לא יודע מי הדליף את המידע לראשונה - די בכך שהוא יודע שהמקור הראשוני חייב להיות איש פנים, כדי שהוא ייחשב כמי שביצע את העבירה.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי לשון החוק בעניין זה אינה חד-משמעית, וניתן גם להצביע על מספר שיקולי מדיניות התומכים בגישה הפוכה. ראשית, לא תמיד ברור שהמקור הראשוני הוא איש פנים מתוך החברה. למשל, אם מסתובבת שמועה על כך שמוצר אלקטרוני חדש של חברה הוא כישלון - ייתכן כי המקור הוא דווקא רשת שיווק של מוצרים אלקטרוניים.
מעבר לכך, סיבה מרכזית לכך שאנחנו אוסרים דווקא על אנשי פנים ומקורביהם לעשות שימוש במידע פנים, היא שאנשים אלה נמצאים באופן שיטתי קרוב למידע, ומסחר על-ידם אכן פוגע בשוויון. אבל כאשר מדובר באנשים חיצוניים שנחשפו באופן מקרי לשמועה, לא קיימת הטיה קבועה לטובתם. וכל עוד הנגישות לשמועה היא מקרית, אין סיבה מיוחדת לאסור על שימוש בו.
אפשר אפילו לטעון כי השאיפה לשוויון דווקא מחייבת לעודד מסחר על-ידי הגורמים החיצוניים הללו. הרי הרווח שיכול אדם להפיק ממידע פנים תלויה בין השאר במספר האנשים שחשופים למידע ועושים בו שימוש במקביל, כך שככל שהקבוצה גדולה יותר - כך היכולת להפיק רווח ממידע הפנים קטנה.
לאפשר לכולם להשתמש במידע
במילים אחרות, ייתכן כי הדרך היעילה ביותר להפחית את הרווח של אנשי הפנים היא דווקא על-ידי כך שנאפשר לכל החשופים לשמועה לעשות בה שימוש. כלל כזה יגרום לכך שמחיר השוק יגיב באופן מהיר יותר לשמועה המתרוצצת, והרווח של אלה שחשופים למידע יפחת באופן משמעותי או ייעלם לחלוטין.
הכותב הוא מנהל אקדמי של מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.