הרבה פעמים נאמר כי "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות". ואכן, אין אני מפקפק בכוונותיהם הטובות של ראשי משרדי האוצר והתמ"ת, כאשר הם גיבשו את השינויים בפרק עידוד השקעות הון בחוק ההסדרים במשק המדינה.
ואולם, טעותם נובעת מכך שהם לא מבינים מספיק את הדינמיקה של המערכות הציבוריות. כיום הם שואפים להוביל אותנו, אמנם לא לגיהינום, אבל אל פסי מדיניות כלכלית כושלת ואליטיסטית, הנעוצה בתפיסה סלקטיבית של שימוש פסול דווקא במס החברות.
תחום המסים הוא תחום שאסור לקעקע אותו, וחשוב מאוד לשמור בו על שוויוניות ואחידות. במשך שנים רבות הוטלו בישראל מיסי חברות גבוהים, בטרם התייצב המס על רמה של 36%.
כלל המגזר העסקי, ובעיקר ענפי המסחר והשירותים, שאינם מקבלים סיוע מתקציב המדינה, שילמו מס חברות גבוה, אולם מפעלי תעשייה, דרך חוק עידוד השקעות הון, היו פטורים מתשלום מס חברות לתקופת ההטבות, בגין השקעות חדשות או הרחבת מפעלים קיימים.
גישה זו שונתה ב-2004, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו כיהן אז כשר האוצר, ואני אומר בגלוי כי ללשכות המסחר היה חלק חשוב בגיבוש מדיניות זו. אז התחילו להבין כי על מנת לקדם את המשק הישראלי יש לעודד את כל המגזר העסקי, ולהנהיג מס חברות בשיעור שווה לכל המגזר העסקי, כמקובל בארצות המערב, ולהפחיתו הדרגתית ובשיעור שווה לכל רוחב המגזר העסקי עד לרמה של 25% ואף נמוך יותר.
לאט-לאט חילחלה ההכרה כי רוב מקומות העבודה החדשים במגזר העסקי - 69% מכל מקומות העבודה במגזר זה - מקורם דווקא במקטע המסחר והשירותים, וכי הצריכה המקומית חשובה לחוסנה של הכלכלה והצמיחה, לא פחות מהיצוא.
והנה עתה מוצע במסגרת טיוטת חוק עידוד השקעות הון להתחיל בהרס הרפורמה במס החברות. מפעלי תעשייה שעיקר עיסוקם בביוטכנולוגיה או בננוטכנולוגיה וכן מפעלי תעשייה המייצאים 25% מהמחזור ישלמו מס חברות מופחת של 8% באזורי פיתוח ו-12% במרכז הארץ, לעומת כלל המגזר העסקי המשלם 25%.
דרך פרק עידוד השקעות הון יוענקו הטבות במס חברות, אפילו אם לא בוצעו השקעות חדשות בכל רחבי הארץ, לקבוצה אליטיסטית בתוך מגזר התעשייה.
בדרך זו בונים מדיניות המבוססת על 4 נדבכי אפליה סקטוריאלית:
אפליה לרעה של מגזר המסחר והשירותים לעומת התעשייה; אפליה לרעה של התעשייה המסורתית לעומת התעשייה האליטיסטית, כאשר התעשייה המסורתית המייצרת עבור השוק המקומי לא תקבל מאומה; אפליה לרעה של כלל ענפי ההיי-טק לעומת ענפי הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה; ואפליה לרעה של החברות המייצאות שירותים לעומת חברות המייצאות מוצרים.
נוסף לכך, רוצים לשכנע אותנו כי הפרש של 4% במס החברות ישכנע מפעלי תעשייה לעבור לאזורי פיתוח. האם זה רציני?
והרי ברור מי ייהנה משיטה קלוקלת זו: מפעלי התעשייה החזקים במרכז הארץ, שאינם זקוקים לסיוע. וברור גם מי ייפגע קשה ביותר: הפריפריה, שכן יעד הרחבת התעסוקה אינו עוד יעד במדיניות הכלכלית בחוק עידוד השקעות הון.
מה צריך לעשות?
לשמור על הרפורמה החשובה במס החברות ולשמור על אחידות המס במגזר העסקי; להמשיך להפחית את מס החברות בשיעור שווה לכל רוחב המגזר העסקי; להעניק הטבות ותמריצים לעסקים אשר ייצרו מקומות עבודה בפריפריה, כי שם מצויה הבעיה החברתית והכלכלית האמיתית שלנו, ואין זה חשוב אם הם מפעלי תעשייה או עסקים בתחום המסחר והשירותים.
* הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר.