בעוד שבישראל התרגלנו בשנים האחרונות לאסיפות משקיעים סוערות, בעיקר בחברות שהנפיקו אג"ח כדי לממן השקעות עתירות סיכון במזרח אירופה, בארה"ב הדבר עדיין נחשב לחריג. זאת הסיבה שאסיפת המשקיעים של קרן מרקסטון שנערכה בניו-יורק בשבוע שעבר, סיפקה שואו שהאמריקנים בדרך כלל לא רגילים אליו.
לפי פרסום של העיתון American Chronical, מספר משקיעים הפריעו להתנהלות האסיפה וקראו הערות ביניים לעבר מנהלי הקרן רון לובש, אמיר קס ודני גילרמן. עם זאת, מקורבים למרקסטון טוענים כי מדובר במשקיע פרטי אחד בלבד שעורר את המהומה.
הטענות שהושמעו באסיפה נגעו לנתונים שמציגה הקרן בדו"חותיה. הטענה היא שהקרן לא מפרסמת נתונים כספיים על ביצועי החברות בהן היא משקיעה. "הם לא חושפים נתוני צמיחה ורווחים", אמר אחד המשקיעים. בתגובה ענו נציגי מרקסטון כי זה לא מקובל לחשוף את הדו"חות והמאזנים של החברות הפרטיות, גם לא בפני משקיעי הקרן.
אולם נראה כי תשובת מנהלי הקרן לא סיפקה את המשקיעים, וההפרעות נמשכו גם כשעלה לדבר אורח הכבוד של הכנס, מזכיר המדינה לשעבר, הנרי קיסינג'ר. קיסינג'ר, שהגיע לכנס על רקע קשריו עם גילרמן שהיה שגריר ישראל באו"ם, נאלץ להמתין על הבמה עד שההמולה תירגע, ורק אז החל בדבריו שעסקו במצב המדיני במזרח התיכון וביחסים עם אירן.
ממרקסטון נמסר בתגובה כי החברה "מדווחת למשקיעיה בהתאם לכללים וברמת הדיווח המקובלת. ישנם חריגים הנוגעים לחברות פורטפוליו מסוימות אשר בפניהן התחייבה מרקסטון שלא להעביר נתונים מסוימים, שמסירתם או דליפתם עלולה לפגוע בכושרן התחרותי. מרקסטון מכבדת התחייבות זו, ואין בה בכדי לפגוע ברמת הדיווח הכללית והמקובלת של הקרן כלפי משקיעיה".
האסיפה הראשונה מאז השערורייה
בדו"חות שמפרסמת מרקסטון מדי רבעון מופיע שערוך של שווי ההשקעה שלה בחברות השונות, כשבנוסף היא מפרטת במספר משפטים מה המצב של כל השקעה, אך אינה מפרסמת נתונים כספיים מלאים של החברות בהן השקיעה.
לא ברור מדוע דווקא עכשיו נזכרו המשקיעים להתרעם על המצב, אולם ייתכן כי הדבר קשור למצב הרגיש בו נמצאת הקרן. האסיפה שנערכה בשבוע שעבר, בנוכחות כ-50 משקיעים, הייתה האסיפה הראשונה מאז שערוריית קרנות הפנסיה בה היה מעורב אחד ממייסדי מרקסטון, אליוט ברוידי.
ברוידי, שכיהן כיו"ר מרקסטון, הודה בבית המשפט בדצמבר אשתקד במתן שוחד לבכירים בעיריית ניו-יורק בסך של מיליון דולר, כדי שקרן הפנסיה של ניו-יורק תשקיע במרקסטון כ-250 מיליון דולר.
בעקבות ההודאה, התפטר ברוידי ממרקסטון ונגזר עליו קנס של כ-18 מיליון דולר. הפרשה של קרן מרקסטון היא חלק מפרשה רחבה יותר בה נבדקו שחיתויות בקרן הפנסיה הממשלתית בניו-יורק. ביום חמישי האחרון הודה המעורב המרכזי בפרשה, החשב הכללי לשעבר של ניו-יורק אלן הבסי, כי נתן עדיפות להשקעה במרקסטון בתמורה לשוחד. גזר דינו של הבסי יינתן בעוד כחודשיים.
קרן מרקסטון עוסקת בהשקעות בחברות ישראליות, ועיקר משקיעיה הן קרנות פנסיה אמריקניות ובראשן קרן הפנסיה של קליפורניה. הקרן גייסה כ-800 מיליון דולר בשנים 2003-2004, ועד היום ביצעה השקעות בהיקף של 570 מיליון דולר. לאחרונה הודיעה מרקסטון, כי לא תבצע יותר השקעות חדשות, כלומר הקרן לא תשתמש בכ-30% מהכסף שגויס.
מרקסטון ביצעה שני מימושים מוצלחים לאורך שנות פעילותה: דפי זהב וזרעים גדרה. הכישלון המרכזי של הקרן היה בהקמת בית ההשקעות פריזמה, שהתפרק ונכסיו נמכרו למספר בתי השקעות. כיום מחזיקה מרקסטון במניות בבית ההשקעות פסגות ובחברת קרנות הנאמנות של אקסלנס.
השקעות נוספות שביצעה הקרן כוללות את רשת הספרים סטימצקי, רשת התכשיטים מגנוליה, יצרנית חוטי הניילון נילית ויצרנית טכנולוגיות ההשקיה נטפים. בסיכום המחצית הראשונה של 2010 הציגה מרקסטון תשואה סמלית של כ-1%, לעומת התקופה המקבילה, ושווי החברות בפורטפוליו שלה עומד על 686 מיליון דולר.
