הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2010 הם פיטר דיימונד מאוניברסיטת MIT, דייל מורטנסן מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, וכריסטופר פיסרידס מבית הספר לכלכלה בלונדון. השלושה, שני אמריקנים ובעל אזרחות בריטית וקפריסאית, קיבלו את הפרס על מחקריהם בנושא רגולציה ומדיניות ממשלתית וההשפעה על גורמי מאקרו כמו שכר, משרות פנויות ואחוזי אבטלה.
"המחקר שלהם סייע בהבנת הדרכים להשפעת תהליכים רגולטוריים ומדיניות כלכלית במדינות על תחומים אלו ותודה לשלושתם", אמרו בועדת הפרס בשבדיה. שלושת הזוכים יקבלו מענק בהיקף 1.5 מיליון דולר כל-אחד, מדליה מוזהבת ותעודה ב-10 בדצמבר בטקס שייערך בשטוקהולם.
דיימונד, אמריקני יליד 1940, ידוע במחקרו בנושא מדיניות הרווחה בארה"ב והוא סייע לקביעת המדיניות בשנות ה-80 וה-90. דיימונד מונה לפרופסור ב-MIT ב-1997 ומכהן כראש מחלקת הכלכלה מאז 1985.
מורטנסן, אמריקני יליד 1939, נמצא בצוות הניהול של אוניברסיטת נורת'ווסטרן מאז 1965. גם הוא ידוע בתחום מחקרו על שוק העבודה האמריקני, תיאוריות מאקרו כלכליות ואחרות. מורטנסן ידוע במחקר החלוצי שלו המקשר בין סביבת המאקרו לבין ההשפעה שהיא עושה על מקום העבודה, העובד ויחסי העבודה.
פיסרידס, בעל אזרחות בריטית וקפריסאית, ידוע במחקרו על התנאים והסביבה המאקרו כלכלית, בהקשר של שוק העבודה ויחסי הגומלין בינהם. לאחרונה ביצע פיסרידס מחקר בנושא שינויים מבניים וצמיחה ביחד עם מורטנסן.
זוכי פרס נובל לכלכלה
1990 - פרופ' הארי מרקוביץ, אוניברסיטת ניו יורק; פרופ' מרטון מילר, אוניברסיטת שיקגו; פרופ' וויליאם שארפ, אוניברסיטת סטנפורד על עבודתם החלוצית בתיאוריית הכלכלה הפיננסית. הארי מרקוביץ פיתח את תיאוריית בחירת התיק; וויליאם שארפ תרם למודל תמחור נכסי ההון (CAPM); מרטון מילר תרם את יסודות תיאוריית המימון התאגידי
1991 - פרופ' רונלד קוז (Coase), אוניברסיטת שיקגו על גילוי והבהרת חשיבות עלויות העסקאות וזכויות הנכסים למבנה ותפקוד המוסדות בכלכלה.
1992 - פרופ' גארי בקר, אוניברסיטת שיקגו. על הרחבת הניתוח המיקרו-כלכלי לטווח רחב של התנהגות ואינטראקציה אנושיות, כולל התנהגות מחוץ לשוק.
1993 - פרופ' רוברט וו. פוגל, אוניברסיטת שיקגו; פרופ' דגלאס נורת, אוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס. על חידוש המחקר בהיסטוריה כלכלית באמצעות יישום תיאוריה כלכלית ושיטות כמותיות כדי להסביר שינוי כלכלי ומוסדי.
1994 - פרופ' ג'ון סי. הרסאני, אוניברסיטת ברקלי; ד"ר ג'ון נאש, אוניברסיטת פרינסטון; פרופ' ד"ר ריינהרד זלטן, אוניברסיטת פרידריך-וילהלם, בון (גרמניה) על ניתוח חלוצי של נקודת האיזון בתיאוריית המשחקים הלא-שיתופיים
1995 - פרופ' רוברט לוקאס הבן, אוניברסיטת שיקגו על פיתוח ויישום השערת הציפיות ההגיוניות ששינתה את פני הניתוח המאקרו-כלכלי והעמיקה את הבנת המדיניות הכלכלית.
1996 - פרופ' ג'יימס איי. מירליס, אוניברסיטת קיימברידג' (בריטניה); פרופ' וויליאם ויקרי, אוניברסיטת קולומביה (ניו יורק). על תרומתם היסודית לתיאוריית התמריצים הכלכליים בתרחיש של מידע א-סימטרי
1997 - פרופ' רוברט מרטון, אוניברסיטת הרווארד; פרופ' מיירון שולס, אוניברסיטת סטנפורד. על שיטתם החדשה לקביעת ערך נגזרים
1998 - פרופ' אמרטיה סן, אוניברסיטת קיימברידג'. על תרומתו לכלכלת הרווחה
1999 - פרופ' רוברט מאנדל, אוניברסיטת קולומביה. על ניתוח מדיניות מוניטרית ופיסקאלית במשטרי חליפין שונים וניתוח אזורי מטבע אופטימליים
2000 - פרופ' ג'יימס ג'יי. הקמן, אוניברסיטת שיקגו; פרופ' דניאל מקפאדן, אוניברסיטת ברקלי. על פיתוח נפרד של תיאוריה ושיטות שמצויות בשימוש רחב בניתוחים סטטיסטיים של התנהגות משקי בית ויחידים, בכלכלה ובמדעי החברה.
2001 - פרופ' ג'ורג' איי. אייקרלוף, אוניברסיטת ברקלי; פרופ' איי. מייקל ספנס, אוניברסיטת סטנפורד; פרופ' ג'וזף סטיגליץ, אוניברסיטת קולומביה. על ניתוח השווקים עם מידע אי-סימטרי
2002 - פרופ' דניאל כהנמן, אוניברסיטת פרינסטון. על שילוב תובנות של מחקר פסיכולוגי במדע הכלכלה, בייחוד בתחום שיפוט אנושי וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות; פרופ' ורנון אל. סמית, אוניברסיטת ג'ורג' מייסון על ביסוס ניסויי מעבדה ככלי במחקר כלכלי אמפירי, בייחוד בחקר מנגנוני שוק חלופיים
2003 - פרופ' רוברט איגל, אוניברסיטת ניו יורק על שיטות ניתוח סדרת זמן כלכלית עם תנודתיות תלוית-זמן (ARCH). פרופ' קלייב וו. ג'יי. גרנג'ר, אוניברסיטת סן דייגו על שיטות לניתוח סדרת זמן כלכלית של מגמות שכיחות
2004 - פרופ' פין אי. קידלנד, אוניברסיטאות מלון (פיטסבורג) וסנטה ברברה (קליפורניה); פרופ' אדוארד פרסקוט, אוניברסיטת טמפה והפד-מיניאפוליס. על תרומתם למאקרו-כלכלה דינאמית: עקביות של מדיניות כלכלית לאורך זמן והכוחות המניעים של מחזורי עסקים
2005 - פרופ' ישראל אומן, האוניברסיטה העברית, ירושלים; פרופ' תומאס סי. שלינג, אוניברסיטת מרילנד. על קידום הבנת הקונפליקטים ושיתופי הפעולה באמצעות ניתוחי תורת המשחקים
2006 - פרופ' אדמונד אס. פלפס, אוניברסיטת קולומביה על ניתוח עסקאות חליפין תוך-זמניות במדיניות מאקרו-כלכלית
2007 - פרופ' ליאוניד הורביץ, אוניברסיטת מינסוטה; פרופ' אריק אס. מסקין, אוניברסיטת פרינסטון; פרופ' רוג'ר בי. מיירסון, אוניברסיטת שיקגו. על הנחת היסודות לתיאוריית עיצוב המנגנונים
2008 - פרופ' פול קרוגמן, אוניברסיטת פרינסטון על ניתוח דפוסי סחר ומיקום של פעילות כלכלית
2009 - פרופ' אלינור אוסטרום, אוניברסיטת אינדיאנה (בלומינגטון) על ניתוח משילות כלכלית, בייחוד בתחום הציבורי פרופ' אוליבר וויליאמסון, אוניברסיטת ברקלי על ניתוח משילות כלכלית, בייחוד במסגרת פירמה