בכירים בחברת אורקל , לרבות המנכ"ל לארי אליסון והנשיא המשותף הנכנס מארק הרד(עד לא מכבר מנכ"ל HP ), ממשיכים לקבל את התגמולים הגבוהים ביותר בעולם התאגידי. כך עולה מדו"ח חדש של חברת הייעוץ למשקיעים גלאס לואיס.
הדו"ח מציין גם את יאהו , ספרינט-נקסטל ומיקרון כחברות שהיו להן ביצועים עלובים ביחס לשכר הבכירים ב-2009.
כדי לקבוע את היחס בין שכר המנהלים לביצועי החברה נבדקו פרמטרים שונים כמו מחיר המניה, תזרים מזומנים תפעולי וצמיחה ברווח למניה. "אנחנו מתפלאים על כך שהחברה לא שינו את הסטנדרטים בשנה שעברה", נכתב בדו"ח.
במקום הראשון, כמקבל התגמול הגדול ביותר בוול סטריט, נמצא גרגורי מאפי, מנכ"ל ליברטי מדיה , עם תגמול כולל של 188 מיליון דולר ב-2009 - יותר מפי שניים מהמשכורת השערורייתית בזמנו של לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן זאקס , שהייתה 70 מיליון דולר ב-2007, טרום המשבר. ככלל, התברגו לרשימה אנשי טכנולוגיה והיי-טק רבים.
אליסון, המייסד ובעל השליטה באורקל, קיבל בשנה שעברה תגמול כולל בסך 61 מיליון דולר, בין הגבוהים ברשימה של גלאס לואיס. נשיאת אורקל, הישראלית צפרה כץ, דורגה בין בעלי השכר הגבוה ביותר שאינם מנכ"לים, עם תגמול של כ-42.1 מיליון דולר.
מהדו"ח עולה כי בכירי אורקל נמנים עם צמרת מקבלי השכר בכל שנה מאז 2007 וכי באורקל נוהגים להעניק לבכירים כמויות מסיביות של אופציות למניות, ללא כל דרישות ביצוע.
הרד, שהצטרף לאורקל בחודש שעבר לאחר שהודח מכהונתו כמנכ"ל HP, צפוי לקבל השנה חבילת שכר "מנקרת עיניים", נכתב בדו"ח, "ויש לו סיבות רבות להיות מרוצה".
מלבד הסכם הפרישה הנדיב שלו עם HP הוא יקבל מאורקל בונוס מרבי של 10 מיליון דולר בתוספת אופציות למניות באותו סכום - "יותר מכפי שהמנכ"ל אליסון עצמו קיבל ב-2009. זו חבילת תגמול כוללת של 76.6 מיליון דולר, סכום שאורקל העריכה כי הוא חיוני כדי לפתות את הרד המובטל לשעבר להצטרף לשורותיה".
בשבוע שעבר לא אישרו בעלי המניות של אורקל באסיפה הצעה לחייב את בכירי החברה לשמור על המניות שלהם אחרי פרישתם ממנה, כדי לצמצם את המימושים הגדולים של האופציות שבידיהם.
בדו"ח ששיגרה אורקל לרשות ניירות ערך היא מסרה שהדירקטוריון שלה אינו מאמין שההצעה נחוצה. "מדיניות התגמול במניות הנוכחית שלנו הייתה ועודנה קריטית לצמיחתנו ולהצלחתנו הפיננסית בטווח הארוך", ציינה החברה.
בעיקר אופציות
שמות אחרים שמוזכרים בדו"ח של גלאס לואיס כוללים את ענקית האינטרנט יאהו, שמינתה את קרול בארטס למנכ"לית בינואר 2009. בארטס הייתה המנכ"לית בעלת השכר הגבוה ביותר ברשימת "25 המתוגמלים יתר על המידה" של גלאס לואיס - רשימה לא מחמיאה במיוחד שבה מדורגות החברות שלדעת חברת הייעוץ יש להן מדיניות שכר שאינה "מקשרת בצורה אפקטיבית את שכר הבכירים לביצועי החברה".
בארטס קיבלה 39 מיליון דולר ב-2009, כ-25 מיליון דולר מהם היו באופציות למניות - ולכן, יש לזכור כי זהו תגמול תיאורטי, "על הנייר". התגמול הכולל של חמשת בכירי יאהו בשנה שעברה היה 60.1 מיליון דולר. דוברת יאהו הדגישה שחבילת השכר של בארטס בשנה שעברה שיקפה אולי עלות של 47 מיליון דולר לחברה, אך השכר בפועל והבונוסים שלה הסתכמו בפחות מ-2.5 מיליון דולר.
יאהו ניסתה לשנות את המודל העסקי שלה בניהולה של בארטס, על-ידי העלאה חדה של שולי הרווח והתמקדות בפרסומות הגרפיות שלה, לעומת מודעות המילים. לשם כך היא אף יצרה ברית אסטרטגית עם מיקרוסופט בתחום המודעות הממוקמות לצד תוצאות חיפושים.
המשקיעים לא התלהבו: מניית יאהו עלתה ב-20% מאז ההודעה על מינוי בארטס, בהשוואה לעלייה של 55% במדד נאסד"ק מאז. בדו"ח צוין כי יאהו מייצגת בעיה שנתקלות בה חברות רבות שנמצאות בקשיים: הן נאלצות לשלם שכר נדיב במיוחד למנהלים כדי לעודד אותם להצטרף וכן להישאר בשורות החברה.
חברות טכנולוגיה נוספות שהתברגו ב"רשימת ה-25" הידועה לשמצה הן ענקית הטלקום ספרינט ויצרנית שבבי הזיכרון מיקרון.
לספרינט יש ייחוס מפוקפק, משום שהיא מופיעה ברשימה זו השנה השלישית ברציפות. למרות שספרינט לא הציגה רווח כלשהו כבר שלוש שנים, החברה שילמה לחמשת מנהליה הבכירים ביותר ב-2009 סך של 26 מיליון דולר. 10.3 מיליון דולר מהם שולמו למנכ"ל, דניאל הסה.
25 החברות שמשלמות יתר על המידה למנהלים, בהשוואה לביצועים, העניקו בממוצע 34.3 מיליון דולר לחמשת מנהליהם הבכירים בממוצע לעומת 23.7 מיליון דולר לכלל חברות ה-S&P 500.
הדו"ח של גלאס לואיס כולל גם רשימה של חברות שביצועיהן הם הגבוהים ביותר ביחס לשכר בכיריהן. ברשימה זו נכללות אפל ואמזון. סטיב ג'ובס, שמקבל שכר בסיס של דולר בודד לשנה, נמצא בראש הרשימה.
יו"ר HP הנכנס: "מרק הרד שיקר לחברה באופן עקבי"
ריי ליין, היו"ר הנכנס של יצרנית המחשבים HP, יצא אתמול (ב') בהאשמות חסרות תקדים בחריפותן נגד מנכ"ל החברה לשעבר, מרק הרד. על-פי ליין, הרד "שיקר באופן עקבי" לדירקטוריון HP במהלך החקירה בעניין התנהלותו, שהובילה לבסוף להדחתו מתפקידו.
זו עליית מדרגה רטורית בהתבטאויות של נציגי החברה כלפי הרד, המעידה על העוינות השוררת בינה לבין שותפתה העסקית לשעבר, ענקית התוכנה אורקל, שהרד מונה לנשיאה המשותף שבועות ספורים לאחר עזיבתו את HP. ליין, משקיע הון סיכון ותיק שכיהן כנשיא אורקל לפני כעשור, פתח בהתקפה על הרד קצת יותר מחודשיים לאחר שהאחרון עזב את HP.
ליין שלח מכתב לעיתון "ניו יורק טיימס", בתגובה לטור שהתפרסם בו ושטען כי התנהלותו הקלוקלת של הרד בתור מנכ"ל HP בטלה בהשוואה לכתמים בעברו של ליאו אפוטקר, מנכ"לה הנכנס של HP.
"הרד הפר את האמון שנתנו בו חברי הדירקטוריון כאשר הוא שיקר להם שוב ושוב במהלך החקירה שהתנהלה בעניינו", כתב ליין, שיהפוך רשמית ליו"ר החברה ב-1 בנובמבר.
בעקבות הדחתו של הרד ספג דירקטוריון HP מטח של ביקורת מצד משקיעים, אנליסטים וגורמים נוספים. זאת, משום שהרד היה זה שהוביל את החברה להיות הגדולה ביותר בתעשיית הטכנולוגיה. הוא אולץ להתפטר מתפקידו באוגוסט שעבר לאחר שדירקטוריון HP טען כי הוא מסר דו"חות הוצאות אישיות שקריים על-מנת להסתיר את מערכת היחסים שהייתה לו עם אישה שעבדה כקבלנית חיצונית של החברה.
אולם הסבר זה לא סיפק את המשקיעים בחברה. המנכ"ל לשעבר של ג'נרל אלקטריק, ג'ק וולש, אמר בראיון בשבוע שעבר כי דירקטוריון HP לא תפקד כראוי בפרשה וכי הוא משוכנע שהרד אולץ לעזוב את החברה מסיבות אחרות מאלו שפורסמו.
עם היוודע דבר מינויו של אפוטקר למנכ"ל HP החודש, אמר לארי אליסון, מנכ"ל אורקל, כי זוהי הגושפנקא לכך ש-HP בחרה "ללכת בדרכים נלוזות". בכך, התייחס לפרשה שבה מואשמת חברה-בת של SAP, חברת התוכנה שאותה ניהל אפוטקר קודם להצטרפותו ל-HP, בשימוש לא חוקי בתוכנות של אורקל, כאשר המשפט בעניין עודנו מתנהל.