בן דרסקין אוהב את המקצוע שלו. הבנקאי מסיטיבנק, שמכהן כמנהל-שותף של תחומי הטכנולוגיה, המדיה והטלקום (TMT), נמצא כבר 17 שנה בעסקי בנקאות ההשקעות.
בתקופה הנוכחית הוא ערני מתמיד, וזה לא מפתיע. העולם הטכנולוגי נמצא במרכזו של שינוי עצום, בו ענקיות ההיי-טק משנות את המודל העסקי והמיקוד הטכנולוגי. את החורים שנוצרים בעקבות כך, הן משלימות בעיקר באמצעות רכישות - והבנקאים תופסים מקום מכובד בתהליך הזה, לטוב ולרע.
דרסקין הוביל בשנתיים האחרונות עסקאות ענק בתעשייה כגון מכירת EDS ל-HP תמורת 13.5 מיליארד דולר ומכירת ACS לזירוקס תמורת 6.4 מיליארד דולר.
"תקופה מוצלחת"
בימים אלו הוא טס מסביב לעולם בחיפוש אחר עסקאות נוספות, והתחנות שלו כוללות חברות, משקיעים וקונים, בארה"ב, במזרח אסיה, בישראל ובאירופה.
"זו תקופה מוצלחת כי יש המון פעילות, אבל צריך גם לקחת בה חלק", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" בביקורו בישראל, "זה זמן טוב להיות בנקאי אם אתה מצליח להבין אילו נכסים עשויים לעמוד למכירה או שיש להם סיכוי להיקנות. החברות הגדולות הן כל-כך מורכבות היום, שצריך הבנה רבה כדי לדעת מה יכול לעמוד על הפרק מבחינתן, ומה באמת יגרום אצלן ל'הזזת המחט', כלומר להשפיע על השורה העליונה".
הדוגמאות לצורך להיות מעורב באינטרסים של החברות הגדולות פזורות בעיתונות הכלכלית של החודשים האחרונים. דרסקין מציין כי כמעט בכל פלטפורמה אפשר למצוא ספקולציה על רכישה אפשרית, "לכל אורך הספקטרום של השווקים הטכנולוגיים". אך ההשלכות לגבי הבנקאים שמעורבים בתהליכים אינן פשוטות.
* את האנומליה בשוק ניתן לראות בהבחנה בין שני המוצרים הקלאסיים שאותם משווקים בנקאי ההשקעות: גיוס הון ציבורי ומיזוגים ורכישות.
בעוד צד המיזוגים והרכישות מעיד על שוק חזק עם שוויים שנראים דמיוניים למדי ועם תהליכים כגון מלחמת המחירים סביב 3PAR מרמזים על יציאה מפרופורציות, הרי ששוק ההנפקות הראשוניות עדיין רחוק מלהיות מבטיח, והוא סלקטיבי למדי כלפי החברות שמנסות להיכנס.
"יש כאן תופעה חדשה", מאשר דרסקין, "החברות הגדולות עושות כל מה שהן יכולות כדי למלא את החורים שיש להן בכדי לספק פתרון מקצה לקצה, וגם החברות הבינוניות הגלובליות, כאלה שהן בסדר גודל של 15-40 מיליארד דולר, מנסות לסתום את החורים שלהן. כך שיש המון פעילות של מיזוגים ורכישות, ומוכנים לשלם המון עבור האובייקט המתאים מבחינה טכנולוגית. המגמה הזו תימשך".
* ואולי משהו במודל השתנה, וסיימנו את התקופה בה ההנפקה הראשונית הייתה אופציה תקפה עבור חברה טכנולוגית?
דרסקין: "גיליתי במשך 17 השנים שבהן אני בעסק, שכולם שוכחים כל הזמן את ההיסטוריה. אחת לכמה שנים משהו משתבש, ואחרי זה כולם שוכחים את השערוריות וחוזרים להשקיע. זה יקרה שוב.
"אם השוק והכלכלה יחזרו להיות חזקים, המשקיעים המוסדיים ינסו להשתלב חזרה בהנפקות. אבל באווירה הנוכחית, אנשים איבדו את האמון בחברות טכנולוגיה קטנות בלי סיפור מספיק טוב".
"להבין את היגיון הרכישה"
דרסקין מאמין שחברות ההיי-טקהגדולות, כגון HP, סיסקו, IBM, אורקל, ומיקרוסופט, יהיו הרוכשות העיקריות, שכן יבקשו לסתום חורים בהיצע הטכנולוגי שלהן, בעיקר בתחומים שרלבנטיים לאסטרטגיה של ענן המחשוב כגון אחסון, וירטואליזציה, ואבטחה.
אבל, לא רק בעולם הזה דברים משתנים. גם בשוק השבבים החברות הגדולות משנות את המודל - כמו רכישת מקאפי על-ידי אינטל לפני כחודשיים תמורת 7.7 מיליארד דולר.
עסקה כגון אינטל-מק'אפי אמנם מספקת כר חדש של הזדמנויות עבור בנקאים בתחום הטכנולוגיה, אבל לא בהכרח תוביל לעסקאות חדשות. "כשאני רואה את המיזוגים הללו, אז אני באמת חושב שהכול אפשרי, מבחינת ביצוע רכישות", אומר דרסקין.
"בכל פעם שיש הערכות כי חברה מסוימת נמכרת, כל בנקאי ההשקעות מרימים את הטלפונים לקונים פוטנציאליים, אבל כדי באמת להיכנס לתהליך, צריך קודם כל להבין טוב את ההיגיון סביב רכישה שכזו, ולדעת מה האפשרויות שעומדות על הפרק".
דרסקין ואיתי מקוב, שמנהל את בנקאות ההשקעות של סיטיבנק בישראל והוא גם בנו של ישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר, מעידים כי כיום מרב הפניות שהם מקבלים הן מחברות שעשוית להימכר.
"שוק ההנפקות הראשוניות נראה סגור כרגע לחברות ישראליות עם מכירות של 40-60 מיליון דולר, ורק עם מכירות גבוהות יותר ניתן יהיה להנפיק", אומר מקוב.
"אם השוק יהיה בריא יותר, אני מאמין שב-2011 חלק מהחברות הבשלות יהפכו לציבוריות. יש לנו היום לא מעט שיחות מחברות שרוצות שננהל עבורן את תהליך המכירה. אמנם, פחות ממה שהיה לפני שלוש שנים אבל יותר ממה שהיה לפני שנה".
"וולטייר, קומברס ומלאנוקס נמצאות על הכוונת של אורקל"
בבית ההשקעות סיטיבנק לא מספקים פרטים ברורים על ביקורו של בן דרסקין בישראל, אבל דו"ח חדש שפרסמה היום מחלקת המחקר של החברה מעלה לפחות שלוש סיבות פוטנציאליות לביקור בארץ, תוך דיון על סוגיית אסטרטגיית הרכישות של אורקל-סאן.
שלוש חברות ישראליות מככבות ברשימת הנרכשות האפשריות לפי הבנק: מלאנוקס, וולטייר וקומברס. "הרטוריקה של אורקל רומזת לכך שהיא תחזור להיות אקטיבית מבחינת רכישות", כותב האנליסט וולטר פריצ'רד, "ציוד התקשורת מהווה את ההזדמנויות העיקריות של החברה לטווח הקרוב, עם מלאנוקס וולטייר". פריצ'רד מציין שמלאנוקס היא בעלת קניין רוחני שאורקל "תרצה שיהיה לה".
לא רק חברות ציוד התקשורת מחכות ללארי אליסון, מייסד ומנכ"ל אורקל. בסיטיבנק מציינים כי מרחב הרכישות נוגע גם לחברות ניהול תשתיות, כגון BMC, שהערכות לגבי רכישתה כבר נשמעות זמן רב.
בכל הקשור לקומברס מציינים בבית ההשקעות: "למרות שהיכולות של אורקל בתחום הטלקום כבר קיימות, יש לקומברס מספיק נכסים כדי לגרום למתחרה פוטנציאלי, כגון HP, להיכנס לתחרות מול אורקל או אמדוקס על רכישה אפשרית".