"מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק היו ה'ארכי-חשודים' של מדינת ישראל. לא חלמתי שהרשויות שנמצאות בפני שני 'פרויקטים כאלה' לא מערבות בכך את כל שדרת המס במדינה. שוקי ויטה היה צריך להיות מתאבד בשביל לעשות משהו לא כשר בתיקים האלה. למה לא בדקו את ההסכמים שנעשו איתם? התשובה היא נורא פשוטה - ההסכמים עניינו את הרשויות כשלג דאשתקד" - כך אמר היום (א') עו"ד יעקב וינרוט, ביום השלישי לעדותו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתיק השוחד בו הוא מואשם יחד עם פקיד שומה דן לשעבר, שוקי ויטה.
וינרוט המשיך להיחקר בחקירה ראשית על-ידי עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן, נגב, ניב, שהיום התמקדה בנושא הסדר המס של גאידמק. לפי התביעה, גאידמק זכה להסדר מס מיטיב מויטה, זאת, כחלק ממערכת היחסים המושחתת לכאורה שנרקמה בין ויטה לוינרוט, שייצג אותו בהליכים משפטיים שונים.
וינרוט טען במהלך עדותו כי טענות התביעה הן אבסורדיות והסביר כי כל פעולותיו ביחס לגאידמק, כמו גם ביחס לויטה, היו גלויות וכשרות למהדרין.
לדברי ויטה, "כסנגור, אני 'מלבין אנשים' על-ידי כך שאני 'מוריד מהם את שכבת השחור שהרשויות צובעת אותם בה'. אבל לא התכוונתי להלבין את האנשים על-ידי פעולות שאינם בתחומי עבודתו של סנגור. אם הגענו למצב שפעולות כאלה מול הרשויות, כפי שעשיתי עם צ'רנוי ועם גאידמק, הן אסורות - אז אוי לה לסנגוריה ולמערכת המשפט במדינת ישראל".
היעדר לוגיקה
וינרוט התייחס גם לטענות התביעה כי הוא השתמש ברו"ח זאב פלדמן כדי להסתיר את מעורבותו במגעים מול ויטה, בשל ניגוד העניינים שבו היה מצוי. וינרוט טען כי דברי התביעה בעניין זה הם בלתי הגיוניים ובנאליים, וציין כי היוזמה לפנות לויטה בעניין הסדר המס לגאידמק היתה של פלדמן.
"בבנאליה אני לא יכול לתת הסברים. מעולם לא הסתרתי את מעורבותי. הרי פניתי לרשויות בעצמי בעניין גאידמק, כתבתי מכתבים. וחוץ מזה, אם אני מסתתר, צריך להיות לי שותף להסתרה הזאת. אז למה פלדמן לא בתמונה (בכתב האישום. ח.מ.) כקושר קשר? לוגיקה אין בכתב האישום נגדי", אמר.
וינרוט הסביר כי הסיבה היחידה שהוא עירב את פלדמן בטיפול בגאידמק היתה מכיוון שהוא (וינרוט) לא מבין מספיק בתחום המיסוי. "התפקיד של פלדמן בעניין גאידמק היה הרבה יותר מאסיבי מאשר בעניין צ'רנוי וארך הרבה יותר זמן. פלדמן רצה שאשאר בתמונה, כי כל הסכם עם שלטונות המס על הבאת הונו של גאידמק ארצה נגע בבעיות הכלליות של גאידמק. פלדמן הוא זה שהחליט ללכת לויטה עם ענייניו של גאידמק. הרעיון היה כולו של פלדמן. אם הוא היה רוצה ללכת לפקיד שומה אחר, היה עושה זאת. באיזשהו שלב פלדמן אמר לי כי ויטה אמר שהוא לא יעשה שום הסכם עם גאידמק ללא הסכמה של הרשויות בישראל".
לדבריו, "בשלב זה נכנסתי לתמונה, נפגשתי עם ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, יזמתי פגישה עם יהודה שפר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ונפגשתי עם ראש היאחב"ל לשעבר, ניצב יוחנן דנינו. אל שפר באתי עם פלדמן וסיפרתי על האספקטים שלי. יצאנו מהפגישה הזו בתחושה ששפר מסכים שיעשה הסדר מס עם גאידמק, והוא הפנה אותנו ליאחב"ל, כי אמר שהרשות לאיסור הלבנת הון היא רק רשות מודיעינית".
"שכנעתי אותו לבוא"
בהמשך סיפר וינרוט על הפגישה ביאחב"ל. "הלכנו להיפגש עם דנינו. גאידמק הסביר שם לדנינו לפרטי-פרטים את דעתו על הרשויות בצרפת, שטענו כי הוא עוסק בסחר לא חוקי בנשק. אני עמדתי על הצד המשפטי ואמרתי לו שאנחנו הולכים להביא ארצה את נכסי גאידמק בסך מיליארד/מיליארד וחצי דולר. אדם שחושב לתת שוחד מוציא מכתבים עם הלוגו של משרדו, הולך לדנינו ומספר לו על ייצוג גאידמק? כך פועל מישהו שנותן שוחד?", שאל וינרוט.
וינרוט הוסיף גם כי: "דנינו היה בפרקליטות, ואמר להם שאין תיק נגד וינרוט, והם ביקשו ממנו שלא יאמר זאת (בעדותו במשפט - ח.מ)".
בתחילת עדותו היום תיאר וינרוט את הרקע להיכרות שלו עם האוליגרך הרוסי. "גאידמק פנה אליי בסביבות מארס 2003 וסיפר לי שיש לו בעיה, שהיתה שהוא הואשם בצרפת בסחר בנשק. הוא סיפר לי שהוא לא יכול להיכנס לצרפת, שהוא חושש מהסגרה לצרפת, ופנה אליי כדי שאייצג אותו. כששמעתי את הסיפור אמרתי לו שהוא פועל הפוך ממה שהייתי עושה במקומו. הוא סיפר לי, למשל, שהמשטרה ביקשה לברר פרטים על החשבון שלו בבנק הפועלים, ואז הוא משך סכום גדול של כסף. אמרתי לו: 'תשמע, אתה לא יכול ללכת לאף מדינה בעולם חוץ מלרוסיה ולאנגולה, כי במדינות אחרות יש צו מאסר בינלאומי נגדך. המקום היחידי שבו אוכל להגן עליך הוא פה, בישראל. אני רוצה להכניס אותך ארצה'".
לדברי וינרוט, "ראיתי שהמקום הכי טבעי להגן על גאידמק היה בישראל. הצעתי לו גם להכניס את נכסיו בעולם תחת מטריית המס של ישראל, והצעתי לו לפנות לרשויות ולטעון כי מבחינת הדין הישראלי תיווך בנשק ברור וידוע בין מדינות ריבוניות אינו נחשב עבירה. שכנעתי אותו להביא לארץ את ההון שלו של מיליארד/מיליארד וחצי דולר. המטרה היתה להביא את גאידמק ארצה, שלא יהיה פליט מדיני ולא יהיה פליט כלכלי".