מצד אחד נראה סיפורה של העוזרת מבית ברק כלקוח מסיפורי מדינת חלם, ומצד שני הוא דומה יותר לסיפורים ממדינות שונות לחלוטין, כאלה שהשוויון בפני החוק חל שם על כולם חוץ מאשר על מיוחסים.
צריך להדגיש כי באופן כללי זה לא המצב אצלנו - אנחנו הרי רואים כיצד מיוחסים רבים מגיעים אל בתי המשפט. יש מי שסבורים אפילו כי מערכת אכיפת החוק מתייחסת אל המיוחסים בחומרה יתרה.
מי הם בעלי הדעה הזאת? ברור, אנשים שהם בעצמם מיוחסים. למשל, יהודה וינשטיין, לשעבר מהבולטים בסנגורים של חשודים ונאשמים בעלי שררה וממון. לפני ואחרי מינויו של וינשטיין ליועץ המשפטי לממשלה עלתה השאלה אם אדם המורגל בסנגוריה על מיוחסים יוכל להתייחס אליהם כשווים בפני החוק. פרשת העוזרת נותנת כנראה את התשובה.
באשר ליועץ וינשטיין
העוזרת המדוברת, שהיא עובדת זרה, עבדה בבית ברק ללא רישיון עבודה וללא רישיון העסקה, כנדרש בחוק. לאחר שהדבר התגלה נפתחה חקירה. ביום חמישי האחרון פורסם בעיתון "הארץ" כי תיקה של נילי פריאל נסגר מכיוון שהעוזרת נעלמה, כך לפי היועץ המשפטי.
הבוקר (א') שמענו את העוזרת הנחמדה משוחחת ברשת ב' עם הכתבת כרמלה מנשה. אם מנשה הצליחה להגיע (ללא קושי, לדבריה) אל העוזרת - הדעת נותנת כי וינשטיין והמערכת שלו לא התאמצו, או לא רצו, או שניהם יחדיו.
ההנחה הזו מקבלת חיזוק מהעובדה שוינשטיין נהג בניגוד למקובל כאשר לא פרסם הודעה על סגירת התיק ועל הסיבות לכך. הרושם המתבקש הוא של רצון, אם לא תשוקה, לטאטא את כל העניין אל אזור הדמדומים.
חיזוק נוסף להנחה זו נמצא בכך שוינשטיין נימק את סגירת התיק בחוסר יכולת להסתמך על הודאתה של פריאל. כבר ביום חמישי האחרון כתבתי כאן כי אין לנימוק הזה כל שחר משפטי.
משרד המשפטים הודיע כי התיק של פריאל וברק ייבדק שוב לאור הראיות החדשות. זה כמובן מתבקש. אבל מתבקש גם שוינשטיין לא ימשיך לעסוק בפרשה זו. ומתבקשת גם בדיקת התנהלותו של וינשטיין, כדי שנדע אם החוק ועיקרון השוויון בפניו מופקדים בידיים הנכונות.
באשר לפריאל
העוזרת סיפרה למנשה כי נתנה את מספר הטלפון שלה לפריאל, בניגוד להודעתה של פריאל במשטרה כי המספר לא היה בידה. כלומר, יש כאן חשד לכאורה לעדות שקר ושיבוש הליכי חקירה, נוסף כמובן על העסקת עובד זר ללא רישיון.
באשר לשב"כ
העוזרת גם סיפרה כי מעולם לא נערך חיפוש בכליה על-ידי מאבטחי השב"כ. כאשר זה מסופר בסמוך כל-כך ליום השנה לרצח רבין - זה מבהיל.
מילה טובה
דבר אחד נפלא יצא לאהוד ולנילי מהעוזרת: סוף-סוף נמצא מישהו שאומר עליהם מילה טובה ("נילי נתנה לי מתנות, היתה עושה לי מיץ גזר"; "ברק אדם ממש טוב, כיבד אותי והתנהג כמו בן אדם רגיל").