חברות היי-טק רבות קבעו בשנים האחרונות את מקום מושבם של מרכזי הפיתוח והשיווק ביישובי פריפריה, כחלק מרצונן ליהנות מתמיכה ממשלתית ומהטבות כספיות. זו אסטרטגיה ממשלתית לעודד את פיתוח התעסוקה והכנסת אוכלוסייה איכותית לישובים בדרום ובצפון הארץ. כחלק מתוכניות אלה, זכאים עובדי החברות להטבות בדמות תשלום מס מופחת.
מבחינת העובדים שהוצבו במרכזים בפריפריה אין מדובר על מהלך של רה-לוקיישן קלאסי, הדורש העברת המשפחה למדינה אחרת, אולם הוא נאלץ להתאים את אורח חייו למציאות חדשה. כך, בשנים האחרונות התקבע דפוס פעולה במסגרתו חלק מהעובדים שוכרים דירה שנמצאת בקרבת למקום עבודתם, בה הם שוהים במהלך השבוע, בעוד המשפחה ממשיכה להתגורר בבית המקורי. בסופי שבוע מתאחדת המשפחה וחוזר חלילה.
הבעיה היא שבסידור המשפחתי הזה, מאבד העובד את זכאותו להטבות במס. "לצד הקושי הנפשי וההשפעה של מהלך כזה על התא המשפחתי, חזר וקבע בית המשפט, במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה, כי חלוקת מגורים שכזו שוללת מהעובד את זכאותו לקבל את ההטבה במס", אומר עו"ד עמית בר-טוב, מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד בתרון, בר-טוב. "על-מנת שהעובד יהיה זכאי לקבל את ההטבה האמורה, הוא נדרש להוכיח כי מקום מגוריו החדש, בו הוא מוגדר כתושב ביישוב מזכה, מהווה את מרכז חייו היחיד ובאופן רצוף וכי אין לו מרכז חיים כפול".
בר-טוב מביא כדוגמה עובד שעבר להתגורר בערד, לשם עבודה כמנהל של מפעל בעיר, וגר שם במשך שמונה שנים. במקביל, המשיך להתארח אצל בני משפחתו בביתם בבנימינה. לדברי בר-טוב, "העובד ביקש מפקיד שומה הנחה במס וטען כי הוא מתגורר בערד ומנהל משק בית מלא וכי יש בדירתו בערד את כל הנדרש לניהול מערכת יציבה. העובד טען כי יש לראותו כמי שמתארח בבית רעייתו, כשהיא זו שדואגת לאחזקת הבית והתיקונים, לרבות טיפול בילדים".
עם זאת, פקיד השומה טען כי לאור שהייה חלקית בסופי שבוע אצל בני משפחתו לא ניתן לראות בערד את מרכז חייו היחיד וכי מרכז חיים כפול אינו מזכה בהטבה האמורה. בסופו של הליך, קבע בית המשפט, כי שיבה הביתה בכל סוף שבוע אינה נעשית במעמד של אורח, גם אם המשפחה מבקשת להעניק לבן אותו משפחה יחס מיוחד בשל היעדרות במהלך השבוע.
בשורה התחתונה, עובד שיידרש לעבור לעבוד בפריפריה, צריך אולי לשקול מעבר מלא של משפחתו, אם הוא חושק בהטבות במס כי נראה שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.